לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת בחוקותי

ויקרא כו,יא-יב: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים: אברבנאל: "כאילו שני המאמרים סותרים זה את זה, כי השכינה תורה שלא תהלוך משם, וה"הליכה" תורה שלא ישכון בטח ובתמידות במקום ההוא? ... והתהלכתי בתוככם – מלשון 'ילך נא ה' בקרבנו'". ההליכה היא בתוכנו ולא מחוץ לנו.

כו,מ-מא: וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם וְאֶת-עֲו‍ֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם: אברבנאל: "מהראוי שבעבור יהיה ישראל מודה ועוזב ירוחם, הנה אמר על הווידוי ההוא 'אף אני אלך עמם בקרי'? ... שיתוודו ויצעקו חסידיהם אל ה' בעדם כמתחרטים מעוונותיהם ומעוונות אבותם, אבל אנשי הדור ההוא לא יעזבו החטא". לא מספיקה חזרה בתשובה של בודדים, אלא ה' דורש חזרה בתשובה מלאה של העם כולו.

כז,ג-ד: וְהָיָה עֶרְכְּךָ, הַזָּכָר, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְעַד בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה:  וְהָיָה עֶרְכְּךָ, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. וְאִם-נְקֵבָה, הִוא--וְהָיָה עֶרְכְּךָ, שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל:  אברבנאל: "למה עשתה התורה חילוק מערך הזכר לערך הנקבה, להיות שניהם נפש אדם? ... לפי שהטבע הבדיל הבדל עצום ביניהם והיה הזכר במדרגת הצורה והנקבה במדרגת החומר". התורה והטבע – יצירה אחת מאדון אחד.

שבת שלום שמחה, בשמחת אחותי בת ה 75, שבת של של שכינה בקרבנו, תשובה מלאה, חיזוק מדרגת הצורה שבנו, אורן.