2חוקת הקורבנות - הכמוסה בפסוק הראשון בחומש ויקראמשה אהרון , (18.03.2021)

חוקת הקורבנות
====================
ויִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: .

לא נבנה המשכן ולא ניצטוו בו על הקורבנות בטרם יפנה הקב"ה אל משה ואל העם להנחילם את עיקר חוקת הקורבנות . אותה הגלומה בפסוק הראשון של תורת הקורבנות שבחומש ויקרא. ודווקא וקודם לכל בפשט שבו על שלושת פניו , המשלימים זה את זה
הפן הראשון : קורבן לה' לעולם רק מבהמה ולא חלילה קורבן אדם.
הפן השני : גם קורבן בהמה הוא ציווי לשעה [לדורות של חולשה]. לפיכך הדגיש כי הדיבור הוא מאוהל מועד ולעולם של מועד - דהיינו ארעי וקצוב..
והפן השלישי . גם אדם שמקריב בהמה צריך להיות ברור כי הוא "מקריב מכם" .כלומר מחסיר מכם. נוטל ממשאבכם. שבמקום להאכיל בני אדם רעבים הוא מאכיל אש ומדמה שמאכיל "לחם" לאלוהים.
אלה שלושת פניו של הפסוק הראשון בחומש ויקרא והם אשר מגבשים את עיקר תורת הקורבנות.

3הקורבנות , השאור והדבשמשה אהרון , (21.03.2021)

הקב"ה מוותר על הקורבנות , מעדיף שנאכיל את בניו בלחם ודבש
=====================================================.
כָּל-הַמִּנְחָה, אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה--לֹא תֵעָשֶׂה, חָמֵץ: כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ, לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה. יב קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם, לַיהוָה; וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא-יַעֲלוּ, לְרֵיחַ נִיחֹחַ..

למה "שאור" ו"דבש" "פסולים" למאכולת אש על המזבח.
כי הם משקפים סוג קורבן אחר של "מנחת העומר" וה"ביכורים"
המכונים "קורבן ראשית". קורבנות אלו רובם נאכלים על ידי אדם
והנה גם ישראל נקראו "ראשית" .
וביקשה התורה לרמז על כלל הקורבנות.
כי בעיני ה' מועדף כי המיטב המסומל : בלחם ובדבש .
יוקרבו דווקא כ"קורבן ראשית"
לעם המכונה "ראשית". - לעמך ישראל
כלומר הקורבן הטוב ביותר בעיני ה' .
הוא האכלת בני אדם הזקוקים לאוכל .
ולא אותו שנשרף במזבח לעשות ריח ניחוח
זו הסיבה שהתורה אסרה הקרבת "שאור" ו"דבש".

משה אהרון