יוסף יוצא מבית האסורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
יוֹסֵף יוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים.
מֵאֵת:
אֲהוּבָה קְלַיְן ©
וַיְהִי
מִקֵּץ שְׁנָתַייִם
פַּרְעֹה
סוֹפֵק כַּפַּיִם
שְׁנֵי
חֲלוֹמוֹת דּוֹמִים
רוּחוֹ
פּוֹעֶמֶת , פַּעֲמוֹנִים.
חֲסַר
מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ
אֵינוֹ
יָכוֹל לִשְׁכֹּוחַ
מַזְעִיק
חַרְטֻומֵּי מִצְרַיִם
לִפְתֹּור
חֲלוֹמוֹתָיו הַשְּׁנַיִם.
אַךְ,
פִּתְרוֹנוֹת אַיִן
פַּרְעֹה
אֵינוֹ מֵרִים יָדַייִם
שַׂר
הַמַּשְׁקִים לְפֶתַע יוֹפִיעַ
הַצָּעָה
נְדִירָה יַצִּיעַ :
נַעַר
עִבְרִי - עֶבֶד זָר
חֲלוֹמוֹת
לִי וּלְרֵעִי פָּתָר
פִּתְרוֹנוֹת
קָרְמוּ - עוֹר וְגִידִים
אֲנִי
חַי , מֵת שַׂר הָאוֹפִים.
יוֹסֵף
יוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים
בְּצִוּוּי
פַּרְעֹה לְאַכְזָבַת הַחַרְטֻומים
וִיגַלֵּחַ
ויחלף שִׂמְלֹותָיו
לְאַרְמוֹן
קָרֵב זוֹכֵר אֱלוקיו.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת
מִקֵּץ [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]