בראשית כד45: "אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא"

שמות כא19: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא"

שמות כא21: "אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא"

ויקרא ד23-24: "או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני ה' חטאת הוא"

ויקרא ד28: "או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא"

ויקרא ה22-23: "או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא"

ויקרא יא36: "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא"

ויקרא יג16-17: "או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא"

ויקרא יג24-25: "או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא"

ויקרא יג44-45: "איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא"

ויקרא כז26: "אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה לה' הוא"

במדבר כא29-30: "אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא"

במדבר לא4: "אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא"

דברים יב2-3: "אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא"

דברים יח20: "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא"

שופטים ט17-18: "אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא"

מלכים א ט24: "אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא"

ישעיהו לג9-10: "אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל עתה אקום יאמר ה' עתה ארומם עתה אנשא"

ישעיהו לה6-7: "אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא"

ישעיהו נד4-5: "אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד כי בעליך עשיך ה' צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא"

ירמיהו מה3-4: "אמרת אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא"

יחזקאל כד4: "אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא"

יחזקאל מד3: "את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם לפני ה' מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא"

הושע יד9: "אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא"

יואל א15: "אהה ליום כי קרוב יום ה' וכשד משדי יבוא"

עמוס ג8: "אריה שאג מי לא יירא אדני ה' דבר מי לא ינבא"

נחום ג19-חבקוק א1: "אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד המשא אשר חזה חבקוק הנביא"

חבקוק א7: "אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא"

דברי הימים א א29-30: "אלה תלדותם בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם משמע ודומה משא חדד ותימא"

תהלים לט7-8: "אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא"

תהלים קטז1-2: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני כי הטה אזנו לי ובימי אקרא"

תהלים קטז3: "אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא"

תהלים קטז16-17: "אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא"

תהלים קיח25: "אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא"

תהלים קל3-4: "אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד כי עמך הסליחה למען תורא"

איוב ט24: "ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא"

איוב יא14-15: "אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא"

איוב כב9: "אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא"

איוב לז1-2: "אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא"

משלי ב5: "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא"

משלי ג25: "אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא"

משלי ד21-22: "אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא"

משלי ז4: "אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא"

משלי ח12: "אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא"

משלי ט12: "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא"

משלי כב24: "אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא"

משלי כג10: "אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא"

משלי כט1: "איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא"

קהלת ב24: "אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא"

קהלת ה5-6: "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא"

קהלת ו2: "איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא"

קהלת יא3: "אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא"

דניאל ב19: "אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא"

דניאל ב29: "אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא"

דניאל ב37-38: "אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא"

דניאל ב48-49: "אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא"

דניאל ג10: "אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא"

דניאל ג12-13: "איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא"

דניאל ג24: "אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא"

דניאל ד17: "אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא"

דניאל ד19: "אנתה הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא"

דניאל ה4: "אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא"

דניאל ה8: "אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא"

דניאל ה11: "איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא"

דניאל ו4: "אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא"

דניאל ו8: "אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא"

דניאל ו12-13: "אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא"

דניאל ז17: "אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא"

עזרא ד9: "אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי בבליא שושנכיא דהוא עלמיא"

עזרא ה16-17: "אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא"