לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת נוח

בראשית ו,יח: וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ, אֶל-הַתֵּבָה--אַתָּה, וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ: אברבנאל: "לא נזכר עד הנה שכרת ה' ברית לנוח, ואיך יאמר עתה שיקיימהו? ... האל יתברך בתחילת הבריאה ... שם חוק גבול לים ... יהיה היגלות בחלק מה מהיבשה, ליישוב בעלי חיים וחיותם, שאי אפשר להם מבלעדי זה ... כמו שהם (אנשי דור המבול) הפרו את בריתי, אף אני אסלק את בריתי ואת אמונתי וחסדי מהם, ואסיר את גבול המים ושטף ועבר, אבל הברית והחסד הזה אקים אתך". ברית בראשית תקיפה לעולם.

ט,ג: כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל: אברבנאל: " למה הרשה ה' לנוח באכילת הבשר ולא עשה כן לאדם הראשון ולא לשאר הדורות שבאו אחריו? ... כשימאו מן התיבה לא היה להם לאכול, לא עשב הארץ ולא עץ פרי, ואם היו מייחלים לאכול עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים – ימותו ברעב, והתיר להם אכילת בשר". מעניין ופרקטי. רק לא ברור לי מה יאכלו החיות הלא-טורפות עד שיצמחו עשבים ופירות.

ט,כב-כה: וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ ... וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: אברבנאל: "אם היה שחם חטא בכבוד אביו כמו בהעיד הכתוב, למה זה נתקלל כנען בנו הקטן? ... כנען היה נער קטן ותמיד היה ביד חם אביו ... ואפשר שכנען הוא אשר גילה את נוח ושניהם ראו אותו מגולה בתוך אהלו ... וילך ויגד בחוץ כמצחק בעיני אחיו, רוצה לומר בני חם ... לכן לא קלל את חם לפי שהיה חטאו בשב ואל תעשה". סברה מעניינת, 'שני אחיו' – לא שם ויפת אלא בני חם, אחי כנען.

יא,א-ד: וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים ... וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ: אברבנאל: "מה פשעם ומה חטאתם שבעבורו נתחייבו לעונש ההוא מבלבול הלשונות ופיזור הארצות? ... הם נכשלו וחטאו במה שאבינו הראשון טעה, ובנו קין וזרעו גם כן ... אדם חטא במה שלא נסתפק בדברים הטבעיים אשר נתן ה' לפניו ונמשך אחר התאוות והמעשים המפורסמים והיה חטאו (ענשו) שיגורש מגן עדן מקדם מקום מנוחתו ... וכן היה חטאת דור הפלגה ... בהיותם פנויים ממלאכה מכל עמל ומוכנים להתעסק בשלמות נפשם – לא נחה דעתם ... ויבקשו לשלוח יד ולשים כל מחשבתם למצוא המלאכות בבנות עיר ... תחת היותם בני שדה ... לכן נענשו ... בשבלל ה' לשונם והפיצם על פני כל הארץ ... עזבו עץ החיים שהוא התכלית האמיתי". ה' רוצה שנהיה שלמים ופנויים אליו, ולא לעסוק ברצונותינו בלבד, כמו קין שנמשך אחרי הדברים הטבעיים בלי תכלית לעבודת ה'.

שבת שלום (מוקדמת), שבת של ברית שלמה עם ה', אכילה יעילה, כבוד הורים וכבוד ה', עבודת ה' בשלמות, אורן.