"ותקח צפורה צור, וכי מניין ידעה צפורה שעל עסקי מילה נסתכן משה?- אלא בא המלאך ובלע למשה מראשו ועד המילה, כיון שראתה צפורה שלא בלע אותו אלא עד המילה הכירה שעל עסקי המילה הוא ניזוק' (מדרש רבא). רש"י מביא זאת בלשונו 'והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו' וכו' (ד,כד), כניראה שלמד שזה נחש כיון שהחיה שבולעת את טרפה הוא הנחש, ולכן למד שלזה רמז המדרש. אולם מדוע דווקא נחש? קודם לכן במדרש רבא נאמר 'ויפגשהו ה' ויבקש המיתו- את מוצא מלאך של רחמים היה ואעפ"כ ויבקש המיתו' כניראה למדו שהוא של רחמים כיון שזה מופיע בתורה בשם הויה, אולם מדוע מלאך של רחמים רוצה להמיתו שזה תפקיד של מלאך דין ולא רחמים (לכן בגמ' [נדרים לב,א] מופיע 'ביקש שטן להרוג' שהוא לא הרחמים)?- קודם לכן כשמשה השליך מטהו ונעשה לנחש, פרש"י 'ויהי לנחש-רמז לו שסיפר לשוה"ר על ישראל ותפש אומנותו של נחש' (ד,ג) וכן מופיע במדרש רבה. ובמדרש נאמר עוד 'אמר רבי אליעזר לכך נהפך המטה לנחש, כנגד פרעה שנקרא נחש... לפי שהיה נושך את ישראל' וכו', כך שניראה שהנחש מלמד על בנ"י במצרים, שהנחש הקדמון גרם לפגם בעולם ובנ"י מתקנים ולכן כביכול ממשיכים מנחש, ממצרים. שהם ניגאלו בזכות ארבע דברים, שלא שינו שמם, לשונם, לא דיברו לשוה"ר ולא פרצו בערוה (ויקרא רבא לב) ולכן כאשר משה אמר שלא יאמינו לו זה פגם בלשוה"ר ובכך התרחק מבנ"י ותיקונם, ולכן הגיע הנחש שמאיים (כנגד בנ"י במצרים) והצטרך לברוח שלא ינשכהו, וכאשר היה בדרך ולא מל זה קטע של פגם בערוה, שהמילה עוזרת לשלוט ביצר הערוה, ולכן הגיע נחש והתחיל לבלעו, שממש כבר הגיע לפגם גדול בקשר לבנ"י (ועוד ששמו מבתיה שזה כשינוי השם משמות היהודים, ודיבר מצרית כך שלא דיבר בלשוה"ק, כך שממש בעייתי בקשר לגאולה ע"י 4 הדברים). ובפרט שהמילה מייחדת את בנ"י, שלכן בנ"י ניקראים מולים והגוים ניקראים ערלים (משנה נדרים ג') ולכן באי מילתו יש פגם בקשר לבנ"י ויציאת מצרים לתיקון העולם, ולכן המלאך של רחמים שתפקידו לעזור למשה להוציא את בנ"י ממצרים ע"י זכות 4 הדברים שבבנ"י הוא זה שבא לפגוע במשה, כיון שפגם באלו וכביכול ערער את הזכות להוציא את בנ"י, ולכן נידמה לנחש. (ובפרט שהנחש היה לסמל חשיבות מצרים, שהיה כדמותו בראש הפרעונים, ולכן נחש מרמז על כח מצרים שכביכול מתגבר).