"והארץ הייתה תוהו ובוהו ... ורוח אלוקים מרחפת על פני המים":

דע שיש שני הנהגות בעולם המעורבבות זו בזו, הנהגת האקראיות המוחלטת שלחלקיקים הזעירים ביותר המרכיבים את היקום אין מקום ידוע ומוגדר במרחב וכן למרכז של כל מאסת היקום אין מקום מוגדר במרחב בעניין שיא הגודל והמרחב העצום של כל היקום כי גם זה חסר הגדרה מוחלטת וזה רמוז בעניין והארץ הייתה תוהו ובוהו ומזה נעשה אצל המדענים עניין תורת היחסות ותורת ההסתברות והסטטיסטיקה ההסתברותית והאומדנים וסטיות התקן וכו', שהכול שם אצלהם מאד מאד הסתברותי ויחסי.

ויש לעומת זה ורוח אלוקים מרחפת על פני המים אלוקים גימטרייה הטבע (86) כלומר אלוקים הנקרא בכוונות שם אלוקים תקיף ובעל היכולות ובעל הכוחות כולם שר מושל שליט בכל העולמות ומזה בהטבע נעשה עניין של חוקי טבע מדויקים מאוד ומאוד לא אקראיים אלה דטרמיניסטיים רציונליסטיים מטריאליסטיים מאוד מאד, ושני התנועות האלו האקראיות והחוקים הדטרמיניסטיים פועלים זה בזה וחוקי הטבע מנתבים את כל המקרות האקראיות שבעולם על פי חוקים ידועים כך שלבסוף נוצרות בעולם תבניתות ידועות ומוכרות. 

וכך שום דבר לא באמת במקרה הכל רק מהשם כי חוקי אלוקים = הטבע מתעלים ומנתבים את כל המקרות לכוון ידוע וברור הן בפיזיקה הן באסטרופיזיקה הן בכימיה והן באסטרוכימיה וכן בביולוגיה ומדעי החיים והן בגיאוגרפיה והטופוגרפיה.

וזהו שהאקראיות והדטרמיניזם משחקים בינהם כחוצץ וחצוץ שהמקרות האקראיות של היש שאין לו מקום מוגדר במרחב בשל עוצם גודלו או עוצם קטנותו והוא החצוץ נחקקים על ידי החוצץ שלו חוקי הטבע המוגדרים היטב במשוואות מדויקות.

וכך יש מצד אחד חופש בחירה ומצד שני הכל צפוי וזה משחק בזה ועושה בכך שעשועים עליונים.