בס"ד                                                                                                                   כז כסלו

היינו כחולמים...

בפרשיות התורה האחרונות אנו קוראים על חלומות: חלומות יוסף ואחיו, חלומות שר המשקים ושר האופים, והשבת (בפרשת "מקץ") על חלומות פרעה.

מבואר בחסידות (תורה אור וישב כח,ג), שאחד ממאפייניו הבולטים של החלום הוא יכולתו לחבר דברים הפוכים ומנוגדים, שבמציאות לעולם אינם מסוגלים להתחבר. לדוגמא, בחלום יכול אדם לראות "פילא בקופא דמחטא" (פיל עובר בקוף המחט) ואין בכך דבר חריג. זו גם מהות הגלות: מצב בלתי-תקין ובלתי-נכון נראה כדבר טבעי ורגיל, כאשר כל השרויים בגלות אינם מרגישים כלל בצירופם הסותר של הדברים. דוד המלך מציין כי בסוף זמן הגלות, כהכנה לגאולה, אנו נבין כי הגלות אינה אלא חלום: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהילים קכו,א).

יחד עם זאת, במצב של "חלום" יש גם יתרון, כיוון שהוא מאפשר לנו לקפוץ ברגע אחד, 'כהרף עין', למציאות אחרת לגמרי, לדלג לדרגות גבוהות ביותר ולהשיג הישגים שמעבר להישג-יד בתקופת 'הערנות'.

אז שנזכה השבוע לנצל את הכוח של החלום בו אנו חיים למטרות של קדושה!