בעשורים האחרונים עובר העולם מהפכה שקטה ודרמטית, שכמעט איננה מקבלת ביטוי בשיח הישראלי: מהפיכת הגיל. "במהלך רוב ההיסטוריה האנושית, היו החיים קצרים ואכזריים", מסביר ד"ר דורון ישראל העומד בראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. "אנשים נולדו בריאים, חיו חיים לא בריאים ומתו מהר".
 
לתפיסה של האיכר הבריא שחי בטבע, אוכל מזון אורגאני, מפעיל שרירים רבים בעבודתו האירובית, מתעורר עם הציפורים והולך לישון עם התרנגולות – לא הייתה אחיזה במציאות ברוב המקרים. עבור רוב המין האנושי, אם לא היית שייך למעמד האצולה – החיים היו קשים, ובהכללה סטטיסטית – רוב בני האדם לא הגיעו לגיל זקנה. הפירמידה האנושית הייתה ברורה: הרבה מאוד ילדים, הרבה פחות מבוגרים, ופסגה קטנה של זקנים.
 
המהפכה החלה לפני מאה שנה לערך, ומאז – הוכפלה תוחלת החיים מגיל 40 לגיל 80. אם ניקח בחשבון גם את צמצום הילודה ברוב העולם – נגלה שהפירמידה התהפכה: ביפן – כל אדם רביעי עבר את גיל ה-65. בישראל – קבוצת האוכלוסייה שגדלה הכי מהר היא קבוצת בני ה-75 וה-85 ומעלה.
 
מדובר בתפיסה אישית וציבורית שמשנה לגמרי את כללי המשחק: הכלכלי, הרפואי, הפרסומי, הפסיכולוגי, ומה לא?! מתחילים לחשוב על הפניית משאבים גדולים יותר למילוי צרכים של אוכלוסייה מבוגרת. הקביעה כי על האדם להפסיק עבודתו בגיל 65 (ולהיכנס לשעמום, דיכאון והתעסקות במחלות...) היא קביעה מיושנת שמקורה במתכונת חיים שכבר איננה קיימת היום. אנשים מבוגרים ובריאים, בעלי ניסיון חיים וניסיון מקצועי יכולים להמשיך לתפקד היטב ברוב השטחים, ואין שום סיבה להדיר את רגליהם רק משום שבתעודת הזהות שלהם רשום תאריך לידה כזה או אחר.
 
הרבי מליובאוויטש התנגד ליציאה ממעגל העבודה, ונתן דוגמה אישית מדהימה לעבודה בקצב בלתי ייאמן בגיל זקנה מופלגת.
 
לעתיד לבוא אנו צפויים למהפכה של ממש בתחום הזה: הגיל יפסיק לשחק תפקיד לחלוטין. בריאות אולטימטיבית, שהזמן כלל איננו אחד הפרמטרים שלה, תהיה מנת חלקנו. כולנו נמצא את עצמנו במצב של רווחה ובריאות נצחיים. מצב אופטימאלי של חיבור גוף ונפש באופן שלא ניתן עוד להפריד ביניהם – בדומה למה שכבר היה לעולמים, מצבו של אדם הראשון קודם שחטא, קודם שנגזרה עליו ועל צאצאיו גזרת המוות. מי שיוביל את המהפכה הזו הוא אותו אחד שנתן דוגמא אישית כה מופלאה: הרבי מליובאוויטש – מלך המשיח.