יהי רצון שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד ל - יהודה בן אורה דלינה, שיזכה להקים בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה עם בת מזלו ובחירת ליבו אישה צנועה ובעלת מידות טובות ויראת שמים טהורה ויזכו להקים דור ישרים יבורך אמן נצח סלה ועד.

תפילה להפקד בבנים (ניתן לאומרה בכל עת):

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהַי וֵאֱלוֹהֵי אֲבותֵי, צּוּר הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, לְמַעַן שִמְךָ הַגָּדוֹל הַנֶעְלָם היוצא מפסוק: יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן, שֶׁתִּתֵּן לִי זֶרַע זָכָר, רָצוּי וְהָגוּן, וְטוֹב וְיָפֶה, מְתֻּקָּן וּמְקֻבָּל, וְרָאוּי לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם בְּלִי שׁוּם עָוֹן וְאַשְׁמָה.

וְתִתֵּן לִי זֶרַע אֲנָשִׁים, וּתְּבָרְכֵנִי בְּשְּׁמֶךָ, וּתְבָרֵךְ אֶת בֵּיתִי בְּזָּכְרֶךָ, וְאֵדַע כִּי שָׁלוֹם אֹהָלִי. וְתַשְׁפִּיעַ בּוֹ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מִמַחְצָב טָהוֹר, וּתְּכוֹנֵן כל הֲכָנוֹתָיו כְּדֵי לְהַשְׁלִימוֹ וּלְקַיְּמו וּלְהַעֲמִידוֹ בְּנוֹי, וּבְחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים,

בְּקַו הַבְּרִיאוּת, בְּאֹמֶץ וּבְתֹקֶף וּבִגְבוּרָה. וּתְרַחֵם עָלָיו בְּהֵעָשׂוֹתוֹ, בְּהִתְרַקְּמוֹ אֵבָרָיו. וְתַצִּיגֵהוּ עַל בּוּרְיוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּבְרוּחוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ, בִקְרָבָיו וּבִיצוּרָיו.

וְלֹא יִהְיֶה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו לֹא נֵזֶק וְלֹא חִסָּרוֹן, לֹא נֶגַע וְלֹא חֹלִי, וְלֹא יֶחְסַר לוֹ כָּל טוּב כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְיִוָּלֵד בְּמַזָּל טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וּבְרָכָה וְהַצְלָחָה,

וְיִחְיֶה חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּעֹשֶר וְאֹשֶׁר וְכָבוֹד, בִּכְלַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וּתְבָרְכֵנִי וְאֶת זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי בְּכָל דָּבָר הַמַּשְׁלִים דַּעְתֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְהַשָׂגָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וּתְבָרְכֵנִי בְּבִרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל, וּבְבִרְכוֹת תְּהוֹם רוֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכוֹת שָדַיִם וָרָחַם.

אָנָּא יְיָ צְבָאוֹת אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשּׁוּבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנַי, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְךָ עָלַי הַשְׁקָפָה לְטוֹבָה, וְנָתַתָּה לִי זֶרַע אֲנָשִׁים מֻשְׁפָּע בִּנְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, וְיִהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְוֹת, וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ תְּבָרְכֵנִי, וְיְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ עִם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה. וְקַיַּם בִּי כַּוָּנַת  יְצִירָתְךָ אֶת הָאָדָם בְּעוֹלָמְךָ, כִּי לָשֶׁבֶת אוֹתָהּ אַתָּה בְּרָאתָה וְאַתָּה יְצַרְתָּה, וְנָתַתָּה לִי זֶרַע אֲנָשִׁים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בִּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה, קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, מִן הָאוֹצָר תָּבוֹא, מֻדְבָּק בְּנִשְׁמוֹת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. וְאַתֶּם נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֱיִיתֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, חָלוּ נָא פְּנֵי אֵל, לְמַלּׂאת שְׁאֵלָתִּי לְטוֹבָה, בִּזְכוּתְכֶם וּבִזְכוּת אֲשֶׁר אֲנִי מִתְאַוֶּה לְהַעֲמִיד בֵּן זָרִיז וּמְמֻלָּח בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. שְׁמַע קוֹלִי יְיָ אֱלֹהִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתִי, וְאַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנַיִךָ. וּתְמַלֵּא שְׁאֵלָתִי לְטוֹבָה, וַאֲגַדְלֶנּוּ לְיִרְאַת יְיָ כָּל הַיָּמִים עַד עוֹלָם, הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

ב"ה

התפילה הועתקה מאיגרת קודש ששלח הרב המקובל ר' משה בן נחמן (הרמב"ן) זצוק"ל זיע"א לתלמידו (1).

עדיף לומר את התפילה 3 פעמים ביום, ע"י שני בני הזוג, עד ארבעים יום מהפקידה בהריון.

מובא בספר תנא דבי אליהו (פרק ח"י): פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, ומצאני אדם אחד ואמר לי, רבי, מפני מה בעלי בתים של ישראל נעצרים על הבנים מהיות להם בנים? אמרתי לו, בני, מפני שהקב"ה אוהב אותם אהבה גמורה ושמח בהם ובתפלתם, לפיכך מצרפם, כדי שירבו רחמים על בנים (2).

רבי משה לייב שפירא זצוק"ל הציע לזוג נשוי ללא ילדים (שניסו הכול) לומר את תפילת חנה (3) בהר הזיתים בירושלים (בסמוך לקברי הצדיקים, מול מקום המקדש) בערב ראש השנה ויתמידו לומר בכול ערב ראש השנה גם לאחר שיפקדו בילדים ואכן הסגולה פעלה והזוג נפקד בילדים (4).

וכן מובא בשולחן ערוך הלכות ראש השנה (משנה ברורה): ויש מקומות נוהגין ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות ולהרבות שם בתחינות, דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר.

להלן סגולות המופיעות בספרי הקדמונים:

סגולה בדוקה ומנוסה להיפקד בבנים - לקיים מצוות שילוח הקן (5).

להיזהר ולהזהיר מאוד בתוספת שבת – בערב שבת ובמוצאי שבת (ספר סגולות ישראל).

לימוד בקביעות בספר "אור החיים" לרבנו חיים בן עטר זצוק"ל זיע"א מסוגל לפקידה.

עריכת שיעורי טהרת המשפחה (בבית) לזיכוי הרבים סגולה בדוקה ומנוסה! - עפ"י הרבי מליובאוויטש זצוק"ל זיע"א (6)

שינוי השם לאשה באופן שיתוסף האות ה (המורה על התרחבות) לשם האם, בדוק ומנוסה לפקידה לדוגמא: מ-טלי ל-טליה.

עפ"י ספר המדות, ערך בנים (חלקי): (7)

צניעות שבאשה מזכה לה לבנים (ראה תלמוד בבלי מגילה י).

מה יעשה אדם ויהיה לו בנים זכרים ישא אשה ההוגנת לו ויקדש את עצמו בשעת התשמיש ויבקש ממי שהבנים שלו (ראה נדה עא).

כל הרודף צדקה זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה בעלי אגדה (בבא בתרא ט:).

מכון פועה מתמחה במתן ייעוץ, הכוונה וסיוע לזוגות להם בעיות בגניקולוגיה ופוריות
השרות ללא תשלום טל : 1800-07-11-11.

הערות:

1.  האיגרת מתארת בן היתר את השפעת המאכלים בטרם קיום התשמיש וכן את כח המחשבה המתלבשת בזמן החיבור על הוולד, וכן מובא בספר התניא (מבואר בהרחבה בספר: "שיעורים בספר התניא") פרקים ב, ז על הלבושים הרוחניים המתלבשים בבני הזוג ועל הוולד הנוצר, כתוצאה מהתנהגותם בשעת התשמיש, וכח לבושים רוחניים אלו אשר נמשכו ע"י הוריו (באמצעות מחשבות, דיבורים, מעשים לפני/בשעת התשמיש) והמסוגלים לגרום נטיות כאלה ואחרות לוולד לכל אורך ימיו!, ובספר נועם אלימלך ב-'ציטעל  קטן' מובא בסימן יד: וזה יהיה לו חוק ולא יעבור מללמוד קודם הזיווג פרק ט"ז בספר ראשית חכמה שער הקדושה.." ובספר הזוהר פרשת משפטים צה ע"ב, ביאור מתוק מדבש: כי כל הנשמות הבאות לעולם הזה צריכות להתלבש בלבוש אחד הנקרא צלם, וזה הצלם נמשך מקליפת נוגה המעורבת מטוב ורע, והם סוד היצר טוב ויצר הרע שבאדם, ואם האב והאם מהרהרים הרהורים רעים בעת יחודם, אז גורמים להמשיך לבוש לנשמת הולד מהרע שבנוגה ר"ל.

2.    ראה ספר בראשית פרקים יא, כה, כט, וספר שמואל א פרק א.

3.    תפילת חנה מופיעה בספר שמואל א פרק ב.

4.    הסיפור במלואו פורסם גם באתר צעירי חב"ד ב-כ"ו אלול תשס"ח (26/9/08).

5.    עפ"י מדרש תנחומא פרשת כי תצא – אולם יש ללמוד את כל ההלכות הקשורות בזה בכדי לא לעבור על צער בעלי חיים, ניתן לשמוע את הרצאתו של הרב משה ארמוני באתרו המסבירה את חשיבות מצוות שילוח הקן .

6.    הסגולה מופיעה באגרות הקודש, אולם חשוב שהשיעורים יועברו באופן המתקבל-בדרכי נועם, ניתן גם להיעזר במאמרו של ד"ר אלי שוסהיים: "בריאות ואושר בחיי הנישואין".

ובחוברת המורחבת:"הטהרה בהלכה ובאגדה" 02-5802398, 02-5812712.

למתחילות בשמירת הטהרה ניתן לקבל הדרכה בטלפון: 02-5820414, 02-5802398

יצוין כי: אשת רב קהילת חב"ד ברחובות מנחם מנדל גלוכובסקי, מעבירה שעורים לנשים בדבר חשיבות קיום טהרת המשפחה. 

7.    ספר המדות נכתב ע"י ר' נחמן מברסלב זצוק"ל- ספר האוגד עצות וסגולות לחיים.

      "טהרה פון": הכוונה והדרכה באמצעות הטלפון 02-5910026 (מוסדות "דור ודור") בשבילך המתענינת בטהרת המשפחה עומדות לרשותך מדריכות מנוסות בשמירת הטהרה אשר יעניקו לך יחס חם ואוהב ויענו לכל שאלותיך בתחום טהרת המשפחה - ללא תשלום – מומלץ.

      נוסיף כי גדרי הטהרה בחיי האישות, הם מעיקרי ויסודי מצוות תורתנו הקדושה,  לימוד הנושא לאשורו הינו ערך עליון ובפרט לבאים בברית הנישואין, נציין כי קיום הלכות הטהרה הינה מצווה בפני עצמה ואינה קשורה לקיום אורח חיים כזה או אחר, וכן ניתן גם להיעזר ב: איילת השחר: חברה דתית ללימוד טלפוני לנשים :073-2322222 ובאתר הידברות.

  הכרת השלבים הפיזיולוגים של המחזור החודשי  (הרב זמיר כהן)

אחת מאבני היסוד של מצוות היהדות, זוהי מצות "טהרת המשפחה". כלומר, לאחר ארבעה (ויש נוהגים חמשה) ימים מעת בא הוסת ולאחר שהתברר לאשה על ידי בדיקת עצמה, כי היא כבר נקיה לחלוטין, סופרת האשה שבעה ימים נקיים אשר בסופם היא טובלת במקוה (בריכת מים צלולים הבנויה על פי חוקים מיוחדים המעניקים לה את התואר מקוה טהרה). מעת הוסת ועד לאחר הטבילה במקוה אסורים בני הזוג במגע פיזי ביניהם. (אגב, איסור חמור זה המכונה בספרות ההלכתית בשם איסור נדה, חל גם על רווקה. וזאת בנוסף לעצם איסור המגע אפילו במי שאינה נדה - ללא חופה וקידושין).

חוק זה הנראה במבט שטחי מוזר למדי בעיני האדם הפשוט, מואר לפתע באור יקרות על ידי אנשי המדע המודרני, אשר גילו לפליאתם כי החוק "התמים" לכאורה, בנוי בטכניקה גאונית המוכיחה כי הורכבה מתוך בקיאות רחבה במבנה הפיזיולוגי של אברי גוף האדם, ובחוקים הביולוגיים לפיהם מתפקדים אותם איברים. בקיאות זו היתה חייבת להיות רחבה ושולטת בפרטי פרטים נסתרים עד כדי הזמן המדויק בו מתרחש כל שינוי באותם איברים, בעוד שפרטים רבים התגלו לאנשי המחקר רק בדור האחרון ורק באמצעות כלי עזר מדעיים חדישים.

ואם לא די בכך, הרי מתברר כי חוק נפלא זה מעניק פתרון הולם למספר בעיות רפואיות וחברתיות קשות אשר חלק ניכר מן הזוגות הנשואים נאלץ להתמודד עימהן. דבר המגלה כי בנוסף לנ"ל, החוק הורכב מתוך מומחיות רבה גם בתחום הבריאותי-רפואי, וגם בתחום הפסיכולוגי וההורמונאלי, וגם בתחום הבין זוגי מן ההיבט הסוציולוגי.וכאמור מתוך בקיאות מפליאה בתחום הפיזיולוגי והביולוגי.

להבהרת הדברים, ניעזר בקטעים מתוך מאמרו של ד"ר אלי שוסהיים, "בריאות ואושר בחיי הנישואין" [בתוספת דברי הסבר והדגשה]:

מבחינה כרונולוגית קיימת התאמה מדויקת להפליא בין המסורת היהודית לבין מדע הרפואה בנוגע לשלושת השלבים או התקופות המחלקים מבחינה פיזיולוגית את המחזור החודשי של האשה.

תחילה נפתח בשני השלבים הראשונים, ובהמשך הדברים נעבור לשלב השלישי. בשלב הראשון - מתפרק ומתפורר הקרום הרירי המצפה את פנים הרחם וגורם לדימום. בשלב השני - הרחם בונה מחדש את הקרום שנהרס, לשם הכשרתו לקבלת והזנת העובר המתפתח.

והנה, באמצעות כלים מדעיים חדישים התגלה כי משך היווצרות הקרום החדש הוא שבעה ימים מעת תום ההפרשה הדמית. אנשי המחקר נדהמו לגלות כי בתורה (ויקרא טו, כה-כח) נאמר שלאחר תום ההפרשה הדמית, יש להמתין שבעה ימים נקיים מדם, ורק אז רשאית האשה לטבול במקוה ובני הזוג שבים להיתרם.

עבור היודעים ומאמינים באמונה שלימה שלא גורם אנושי כתב את התורה, אין בדברים אלה שום פלא או חידוש. שהרי בורא העולם הוא הוא כותב התורה, ומי כבורא יודע ומכיר את פרטי ומסתרי בריאתו??

לפני שנציין פרט מעניין נוסף בנושא זה, חובה עלינו להדגיש שמצוות התורה לא ניתנו מטעמי בריאות בעלמא, אלא צו מלך הן אשר סיבות וטעמים רמים טמונים בהם ועלינו לקיימם בין אם גילינו בהם איזו שהיא תועלת בריאותית או כל תועלת אחרת, ובין אם לאו. יחד עם זאת ברור לנו שבורא העולם אשר הטביע את טבע הבריאה, לא הטביע נזק בריאותי בדבר הכרוך במצוה. ואדרבה, הוא בודאי קישר בריאות וטובה בטבע פעולות ומאכלי ועניני המצוות. אך יש לזכור שאין זו סיבת ומטרת המצוה, אלא פועל יוצא המתקשר אליה בהכרח.

מנקודת מבט זו נוכל עתה לציין כי במקביל לגילויים הנ"ל בהם נודע לראשונה שבמשך שבעה ימים נבנה הקרום הרירי של הרחם, התברר עוד כי כל עוד לא הסתיימה בניית הקרום, מצוי פנים הרחם במצב דומה לספוג העלול לשאוב לתוכו חיידקים המגיעים מן החוץ, ולשמש מרבץ נח להתרבות ולהתפתחות מושבות חיידקים מחוללי מחלות.

על ידי הפרישה בימים אלו, נחסך סיכון נורא זה.

א. לעיל הוזכרו שני השלבים הראשונים. התפרקות הקרום הרירי, ובניינו מחדש. שלבים אשר כאמור התורה הכירה אותם היטב על מועדיהם. בשלב השלישי מגיע מועד הביוץ. כלומר, הפרדות התא הקרוי ביצית והאמור להתהוות לעובר, מן השחלה. מועד הביוץ הוא בדיוק לאחר סיום בניית הקרום הרירי (האמור לקלוט את העובר המתפתח ולפרנסו) וכפי שמתברר באמצעות מכשירי סריקה משוכללים המאפשרים צפייה בהגדלה. משמעות הדברים מדהימה. לפי מידע זה נמצא שיום הטבילה במקוה על פי מצות התורה, אשר בו חלה מצוה על הבעל לפקוד את אשתו, הוא היום הכשיר ביותר לקליטת עיבור!!

המעניין ביותר הוא שהחפיפה שבין המועד ההלכתי של הטבילה - לאחר תום שבעת הימים הנקיים, לבין הזמן הכשיר ביותר לעיבור, קרי מועד הביוץ שלאחר תום שבעת ימי בנין הרחם, לא התחדשה לפתע זה עתה על סמך הנתונים הנ"ל, אלא נאמרה והוגדרה במילים ברורות בתורה שבעל פה במשפט קצר: "אין האשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה" וכו'. (גמרא מסכת נדה לא,  ב. וראה עוד במדרש רבה, ויקרא יד, ה: "אין האשה קולטת אלא אחר נדתה".)

ב. בתלמוד נאמר: "מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה, וקץ בה (רש"י: מאוסה עליו). אמרה תורה תהא אסורה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה". (נדה ל, ב) מימרא זו הבאה להאיר את מצות טהרת המשפחה מזוית נוספת של קשר נפשי בריא ומתמשך בין בני הזוג, מתמצתת עבורנו את הפתרון האידיאלי הנפלא לבעיית הבעיות של הבית המודרני - שעמום ומאיסות וריחוק בני הזוג זה מזה, עד ההרס המוחלט של הבית. יש להאריך ולהרחיב בזה. אך כאמור, נניח זאת להתבוננות הקורא והרחבת הדברים בדעתו.