יצירת העובר מתחילה מתא אחד ויחיד. תא זה הולך ומתרבה, ועד מהרה נוצרים מאות תאים שונים. תאים אלו מסוגלים ליצור כ50,000 חלבונים שונים, ומיד אחריהם נוצרים תאי האדם והחלבונים השונים שמכוונים את פעילותם. כגון: קולאגן לבניית העור, אינסולין לשליטה בניצול האנרגיה, המוגלובין לאספקת חמצן ועוד...

לא עובר זמן רב, וקבוצות התאים מתלכדות לשכבות, ולאחר מכן ליריעות ולצינורות. בבוא השעה המתאימה הם יועברו למקומות המתאימים. הם ייהפכו לעין בדיוק במקום שצריכה להימצא בו העין, ללבלב - בדיוק במקום השמור ללבלב וכדו'. סדר ההופעה הוא מדוייק, ומבנים כורידים ועצבים מופיעים בדיוק בעת שהם דרושים, בכדי שיוכלו לתמוך באיברים הנבנים. לאיברים אלו יזדקקו במהרה. בתוך ארבעה שבועות כבר יווצר בתוככי גוף העובר לב זעיר ופועם! כחלוף שלושה חודשים בלבד, האיברים מזמינים תגובות חוזרות ממוח מתפתח...! ומקץ תשעה חודשים נשלמו עשרים וחמישה טריליון (טריליון = אלף מיליארד) תאים. יחדיו הם יקפצו, ירוצו וירקדו, ישירו ויבכו, ויהוו את הפלא הגדול ביותר בכל חלל הקוסמוס ובכל הבריאה כולה! פלא ששמו אדם! תא אחד ויחיד מוליד תאים רבים כל כך, ולמרות זאת, כולם פועלים כיישות אחת. משקלו של הוולד גדל במהלך ההריון פי 2.4 מיליארד...! לשם הדגמת העניין נתבונן באיבר אחד - העין.

בעובר המתפתח יש אין ספור תאים המיועדים להפוך לעין. הם מתחילים להתרקם בתהליך מסובך ביותר המורכב ממאות תמרונים שונים. כל אחד מתמרונים אלה חייב להתבצע בדיוק מושלם, שאם לא כן, לעולם לא תושג התוצאה הנדרשת. כל אחד מאותם מאות שלבי פעולה מהווה הכנה חיונית ומדוקדקת לשלב הבא. מיליוני התאים הנוטלים חלק בביצוע כל צעד, אינם מתפתחים באופן עצמאי, אלא בקואורדינציה מורכבת עם כל התאים האחרים. בזמן שהתהליך מתבצע בו, שומר כל תא בנפרד על הסידור הפנימי שלו. נוצרות אין ספור מולקולות מסוגים שונים, ותהליכים כימיים ופיזיקליים מדהימים מבוצעים בדייקנות מרבית. למעשה, כל תא הוא עיר מבוצרת המעסיקה שומרים המפקחים על כל נכנס ויוצא. היא גם בעלת מפעלים המייצרים חלבונים מורכבים וחיוניים, ובעלת צבאות של חומרים אנטיביוטיים ופגוסייטים ניידים שמטרתם לגרש פולשים.

האם כל זה הינו תוצר של מזל בלבד, כפי שמאמינים חסידי האבולוציה? הם עצמם אומרים: "אין אנו יכולים להסביר את ההסתגלות המופלאה, מעבר לאמירה כי מדובר בתוצאה של תאונה" (הפילוסופיה של המדע). כלום מסוגלים שינויים אקראיים בגנים לתכנן מהלך מורכב להפליא? האמנם מסוגלת תאונה המתרחשת למערכת כלשהי לתכנן "מערכת שלא תיאמן"?

כבר בזמן שנולד זוג ההורים, נעשו הכנות בעבור צאצאיהם העתידיים. כל אחד משני ההורים נולד עם מערכת שונה שנבראה לצורך הצאצאים. למערכות אלו אין כל תפקיד בעת הלידה ולאחריה, והן מצפות לתפקידן העתידי. שתי המערכות הנפרדות נבראו במטרה להתאחד בעתיד בעבור הצאצאים. זוג התינוקות הללו, אשר עתידים להפוך להורים, נושאים בקרבם את כל הנדרש לעתיד. כל פרט הוכן מראש לקראת השנה היעודה.

הדחף לגדל ילדים הינו כשלעצמו תופעה מופלאה. האנושות היתה מסוגלת להכיר את בורא העולם כתוצאה מהתבוננות בפלא זה. אולם הבעיה היא שספרי הלימוד מנערים את חוצנם מהפלא, ומציגים אותו כ'הסתגלות' או כ'התפתחות מקרית', אף ש'מקרה' זה דומה לגורד שחקים שקם לפתע, ללא כל תכנון או נקיפת אצבע, מתוך חולות המדבר...