בס"ד

כלל בדברי מוהרנ”ת לענין ראש השנה
מבואר בדברי רבינו (לקו”ת סי’ ע”ג) מגודל מעלת אמירת תהלים והתעוררות
הלב להתפלל בדרך שעושה תפילות על מה שלמד, בפרט על מה שלומדים
בדבר רבינו ז”ל, כי עי”ז נפתח שפע מידת הרחמים שער החמישים ואור התשובה
שורה עלינו, כמ”ש ואשובה אליכם וגו’, היינו שהשי”ת משרה עלינו שפע אור י”ג
מידות הרחמים, ונפתח לפנינו דרכי התשובה, ועי”ז נזכה להתעוררות הלב להיות
קרוב להשי”ת להתחזק בדרכי התשובה, ועי”ז נזכה גם להבין היטב איזה דרך נלך
בה ומה לעשות, ועי”ז גם ננצל מכל מה שסוגר דרכי התשובה, הטרדות והמניעות
חסרון הבריאות והפרנסה, ויושפע עלינו שפע שערי הרחמים שנמשכים בימים
הנוראים לתת לנו חיים טובים, ושערי הרחמים נמשכים ע”י עיקר התשובה שהוא
תפילה כראוי, תפילה שיש בה אור התורה, כי התורה נדרשת בי”ג מידות, ובכל
לימוד אנו מקבלים הארה של הבנה ושכל דקדושה מאור התורה בפרט בלימוד
ספרי רבינו שמזה יכולים להבין בדרכי ההתקרבות להשי”ת ולמצוא עצה לפתוח
השער, ועי”ז מקבלים סימני הבנה איך לעמוד לפני השי”ת ולהתפלל ולבקש
בעיקר על קיום התורה באריכות ובפרטיות שעי”ז מתעורר מידת הרחמים,
באור דברי אמת ובקשה על רוחניות לזכות להיות כרצון השי”ת לזכות להמליך
את השי”ת במחשבה דיבור ומעשה, להנצל מכל רע וכח מדמה ומכל טעות
וחסרון, לתקן המידות ולזכות לתורה מצות ומעשים טובים, כי תפילה כזאת הוא
עיקר מציאות המלכת המלך שמאמינים שהכל ביד השי”ת גם לשנות הטבע
שלנו כי הוא מלך על כל הארץ, ומתבטל עיקר המניעה לתשובה שהוא מה
שנדמה על הרבה עניינים שעוברים עלינו שאין בידינו להשתנות, וזה אנו נופלים
מההתעוררות להמליך ומלהשקיע הכוחות לתשובה.
אבל כאשר משקיעים הכוחות בתפילה לפי מה שרבינו מלמד דרכי התפילה
וההתבודדות דרכי המשפט וחשבון הנפש ווידוי דברים, ועוסקים בזה ביחד עם
אור סימני התורה שמתגלים בכל לימוד, ובפרט בנוראות הקשרים שנמצאים
בדברי רבינו בהמאמרים ודברי מוהרנ”ת, בזה מתאחד אור הי”ג מידות שבתורה
עם שורשם בי”ג הרחמים, ואור האמונה והשראת היראה מתרומם ומתעלה
שזה עיקר כלל ענין ראש השנה לבנות בחי’ האמונה בחי’ המלכות היינו עבודת
התפילה היראה ודביקות שיש בזה העמידה לפי המלך בכובד ראש ואימת מלך,
וזה נעשה ע”י מה שמאחדים התפילה אל אור התורה אור הדעת כראוי, כי אור
הדעת כשלעצמה הרי מטעה את האדם והוא הולך אחר חכמתו ושכלו ואינו
מבין אמונה ויראת שמים וכל הכפירה ואפיקורסות הוא ע”י שנדמה להם שהם
חכמים ואנשי מדע ומבינים, כי השכל מטעה, וכל מה שהאדם תועה ואינו יודע
גדרי התשובה הוא מחמת ריבוי המחשבות והדאגות שיש לו בדעת, ומי שמוסיף
דעת מוסיף מכאוב ומבין מה שפוגעים בו יותר, ומה יכול להיות, והוא מלא פחד
ובלבול הדעת ואיך יכול להכנס למחשבות של עבודת השי”ת והכל מחמת
שהדעת והחכמה מרמים אותו, ואין בהם ההכרה במציאות מלך הכבוד שאין עוד
מלבדו כלל, והוא משגיח ומנהיג הכל וכל מה שעובר הוא לטוב ויש לחשוב רק
מאמונה ודברי אור התורה.
תשובה - לעזוב השכל העצמי
והרי גם כאשר אנו זוכים לעסוק בתורה שבעצם זהו עיקר דרך התשובה, הרי
בכל זאת איך שייך לזכות להיות איש כשר יש הרבה נסיונות אין, קץ, והרבה
מכשולים, והצדיקים עוסקים להאיר עלינו דרכי תשובה וכו’ אשר ביחד עם
לימוד התורה, נוכל להתחזק ללכת באמת בדרך התורה, כאשר ידוע מה שיש
שעוסקים בתורה אבל אינם בכלל הקהל הקדוש שהולך בדכי אבות, וכידוע,
כי הקיום הוא עיקר אור התורה, וכמי שיש לשוב לקבוע עתים בתורה ולא
להתבטל מהלימוד, הרי יש לשוב בתשובה ולהתעורר שיש פה ענין שיכולים
לטעות מאד ולא לשוב על מה שאנו צריכים לקיים אשר בעו”ה יש לרוב אנשים
בפשטות הרבה מה לשוב, וכאשר האדם יודע קצת מהו אמיתת היראה להתפלל
בכוונה ולהתנהג בקדושה ולהמשיך לבקש דרכי עבודת השי”ת המבוארים
בדברי הצדיקים, הרי אז יודע שיש לשוב והוא כבר מתעורר בתשובה לחפש
תורה ועבודה והתקרבות לאור התורה של הצדיקים, וכבר מצליח להמליך את
השי”ת באמת כי זהו קבלת עול מלכות שמים באמת שרוצה לקיים, ואע”פ
שאנו רחוקים וכו’ הרי זהו כלל העצה להתפלל בכל יום ולבקש לזכות ולהתחיל
מחדש זהו מה שאנו יכולים לעשות ובוודאי יכולים להצליח, ומיד כבר מצליחים
בפרט ביום ראש השנה שממליכים את השי”ת ומרוממים שמו כי מבטלים
שורש כח הטעות שמכסה על מלכות שמים שהוא החכמה והדעת, כאשר
בכלל עיקר התשובה הוא הכנעה ובושה לפני השי”ת שמסלק כח חכמתו
ודעתו ובוכה מאד מחמת שמבין האמת כמה גודל השי”ת ומה אנו, ושב בכל
לב ללכת בדרכי חיים, ובזה חוזר עלינו שפע אור החכמה מלא, עם שורשו כח
מידת הרחמים שזה כלל ענין עבודת ר”ה ומה שאשרי העם יודעי תרועה וגו’
האושר של עם ישראל שהשי”ת נתן לנו מצות היום תשובה ותקיעת שופר
שעי”ז השי”ת עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, כאשר פנימיות ענין זה
מבואר בזה”ק ובדברי האר”י בדרכים נוראים אשר בדברי מוהרנ”ת מתבאר כלל
הדבר שכל הכח לקבל אור התורה כראוי לאחד עם תשובה ותפילה ולזכות
להנצל מעיר מידת הדין דהיינו הריחוק בעבודת השי”ת וחסרון אור האמונה
והבטחון, זכרון הזכות להמליך את השי”ת בבחי’ כבוד אלקי מלך הכבוד, אשר
מזה נמשך כל החסרונות והגלות, שורש המתקה הזו אשר הוא בחי’ החדות של
תורה ותפילה, בחי’ יחוד קוב”ה ושכינתיה אשר נעשה בכל יום על ידינו, הכל
מושרש במה שפועלים זאת בהתעוררות הרחמים בקול השופר בר”ה.
כי כאשר מגיע יום שבו נברא העולם יום הרת עולם אשר בו נתקלקל הבריאה
בחטא עץ הדעת ונמצא עולם מגושם שמסתיר הקדושה מסתיר כבוד המלך,
אשר זה בעצמו כלל ענין מציאות יום הדין אשר הכל עוברים כבני מרון לראות
האם יש בהם רצון לגלות כבוד נמלך מתוך ההסתרה להתפלל ולספר לפני
השי”ת שרוצה כאשר אנו מתפללים בכל יום השיבנו כו’ סלח וכו’ משען ומבטח
לצדיקים וכו’, או שלב האדם אטום והא מצד בכלל מה שמנגד הקדושה שזה
מציאות הדין אשר הצדיקים מבקשים רחמים על הכל להחיותם שהדרך
להחזיר גם אלה בתשובה לא יהיה דין קשה רק ברחמים אבל פתיחת השער
לעבודת השם לאור האמונה העיקר מציאות הפתח שלו נמצא ביום דין כאשר
אנו מתפללים ומבקשים ומתביישים ועי”ז זוכים להיות בככל מ”ש אם כבנים
ואז השי”ת מרחמם עלינו בוודאי כרחם אב על בנים גם ביום דין, ואנו מקבלים
חיים ברוחניות ושפע חיים וכל טוב בגשמיות, אשר בוודאי הצדיקם יכולים
לפעול גם המשכת איזה הרהורי תשובה והבנת איזה דבר חיזוק לכל אחד
אשר זאת עיקר קיומינו כאשר לא זכינו למצוא אור דרך התשובה אבל זאת
מה שעומד לפנינו ביום דין שאנו רוצים לפעול לזכות להכנס לעבודת השי”ת
באמת כשזה כל התכלית ולהנצל מכל מה שמפריע ומרחק אותנו.
בעת הביטול נבנה הכלי של האמונה
ובדרכי אור הזהר מבואר שלזה בראש השנה בחי’ המלכות הוא בהחזרת פנים,
היינו מה שהאדם צריך להזהר לא לקבל ממה שהחכמות אומרים לו כי הוא
בסכנה גדולה, וזה כל מה שבר”ה נעשה ענין של נסירה ודורמיטא כמבואר
בספה”ק, היינו שאור הדעת כאשר אנו מבינים אותו תמיד איננו מאיר להעולם,
כאשר גם אנו נוהגים כך ומסלקים הדעת כדי לבנות מציאות של קבלת עול
מלכות שמים ולבקש מאד שנזכה לשר מעשינו ועי”ז נזכה לעסוק בזה בכל יום
ויום, ואז מאיר עלינו הדעת משורש הבינה שורש אור עליון שאינו מושג לנו ואינו
בחי’ דעת אצלינו, רק בכוחו נכנסים בליבנו מחשבות של הכנעה ובושה גדולה
מאד, חרטה בכל לב עד שזוכים לבכות לפני השי”ת כי מבינים קצת, וכאשר
האדם עוסק בזה נמשכים כוחות הקדושה לבנות הכלי של האמונה כוחות של
חסד והמתקת הדין שבהם תלויים הרבה ישועות, כאשר אנו עושים תשובה
ונזהרים לא לקחת את התורה בלי מלכות שמים בחי’ ההתמסרות לקיום התורה
והחיפוש האמיתי והבקשה שיום הדין יכול לעורר בלב האדם לבקש האמת
איפה שזה יהיה, למצוא עצה, אשר עיקר העצה הוא תפילה באמת.
אבל כאשר מתחילים בחיפוש זה הרי מסלקים לגמרי הדעת ואין רוצים שום
חכמות רק באמת לעשות תשובה בלי תירוצים ובוכים ומתפללים, והרי כידוע
שיש מה שהאדם יכול להשאר במצב זה ומזה נמשך מה שאין להאדם דיבורים
בתפילה אינו יכול להתחנן ולפרש שיחתו וגם דרכי עבודת השי”ת המבוארים
עוד נעלמים ממנו מאד, ופשטות מצות לימוד התורה הוא איננו מתאחד כראוי
עם דרכי העבודה שמתגלים מהזהר הקדוש ודרכי קיום התורה למעשה ממש,
והרי נשאר בחי’ דין ממותק קצת אשר יש להמשיך לו תיקון והמתקה שלימה,
וזה נעשה במצות תקיעת שופר, כי אז ממשיכים חזרה ממקור התשובה בחי’
בינה משם דייקא יוצא אור התורה מה שהשי”ת רוצה שאנו נמליכו כאשר
המלכת מלך הוא בקול תרועה, וכאשר קבלת התורה היה דייקא בקול שופר
כי התורה יצאה מאור התשובה וזה מציאות התורה, ורק על ידי מה שלא זכינו
לקיים אנו טועים ומצאים בה רק חכמה לבד כאשר כל ירא השם יודע שיש
להזהר לבקש גם הבנה וקרבת אלקים, וכל מציאות הבריאה והשפע להיות שפע
גשמי אשר בזה נזה מהב וכלל בחי’ הדין הוא ולזאת עלינו לקבל בכל שנה את
התורה ביחד עם מה שהשי”ת מבקש תמליכוני עליכם, לקבל זאת בהתחדשות
ע”י שזרקנו השכל והחכמות וקבלנו על עצמינו עול התשובה הבקשה
והתפילה,ואז אנו זוכים לרחמי השי”ת למצות שמיעת קול שופר, אשר זהו עוצם
החסד והרחמנות שמחזיר עלינו אור התורה שלב אחרי שלב בדרך שהוא מביא
לתשובה ביחד עם לימוד התורה, בדרך שנזכה לאור התורה אבל נזכה גם לזכור
את השי”ת גם ביראה גדולה ונכנע לפני התורה לקיים ולשמור ע”י שמבקשים
ומתפללים תמיד, כאשר מבואר פנימיות הענין באור הזה”ק שבעת תקיעת שופר
חוזר אור הדעת עלינו מרחוק בקול תקיעה ונכנס היראה בלב בשברים ואז נשלם
המשכת הדעת בדרך אמת בבחי’ יעקב והכל נמשך בדרך שמתחדש הבריאה
ואור התורה ושפע הרוחני גם בתוך בחי’ דין בקול תקיעה, וכלל הדבר הוא שאז
חוזר עלינו אור הדעת ומאיר אור האמונה שחוזר פנים לקבל שפעו, היינו שאנו
זוכים לאמונה בחי’ מלכות אמונה שיש בה יראה ובקשת קיום התורה דהיינו
דרכי תפילה והתבודדות אשר הם עיקר התגלות המלכות ועלה אלקים בתרועה
השם מתגלה בכבוד באור השופר, כי אז נמשך הדעת משורש מידות הרחמים
שעי”ז אנו יכולים להבין ולהשכיל בתורה וללמוד בספרי הצדיקים לקבל מרבינו
אורו הנורא ועי”ז לזוכת להמתנה הכי גדולה שיש בעולם להבין איך להתפלל
ולפרש שיחתו לפני השי”ת באמת.
ועי”ז זוכים להתקדם להבין בדברי תורה יותר לזכות ללמוד ולהבין בדברי
הצדיקים, ויע”ז מתרחב ההתעוררות והרצון לקיום התורה וזוכים להוציא לפועל
להתגבר על מה שצריכים ולהתגבר יותר, להבין יותר מה שמעורר הלב למעשה,
ואז זוכים לדיבורים אמיתיים מאד לפני השי”ת דיבורים של חן המתאחדים באור
התורה וזה פותח שערי רחמים ומתקבל התפילות ברצון ורחמים, וכלל דרכי
העבודה ולימוד התורה מתאחדים כאחד, ומהרנ”ת מדגיש שאע”פ שענין זה
עמוק מאד הרי זה באמת הוא פשוט מאד, שיש לבנות עבודת התפילה ועיקר
בנינה בהתחלה קשה והוא עי שנזהרים מחכות לבד כנ”ל ואח”כ מקבלים אור
החכמה כראוי ומחדש האדם מאד ועי”ז ממליכים את השי”ת באמת והתפילו
מתקבלים ברצון ואנו נכנסים לו, חיים אמיתיים של עבודת השי”ת ללכת בדרך
התפילה וההתבודדות שהוא עקר קיום התורה ולזכות לתשובה שלימה ולעסוק
בתורה כראוי כי הם חיינו.
ע”פ יש להבין מה שעלינו לנסוע לרבינו על ראש השנה כי בכל השנה שייך להבין
וללמוד לבד, אבל כאשר העיקר לזרוק החכמה לגמרי הרי הכל יתהפך להיות
חכמות ולא נוכל להבין גם מספרי ריבנו כראוי, אבל כאשר מתבטלים וכלל סדר
הניעה וכו’ דורש ביטול גדול בכמה בחי’ עי”ז נזכה אח”כ לקבל שכל חדש ואר
החיים מאור הפנים כי באור פני מלך חיים.
והנה כלל המשכת אור השלימות שיש בתפילה בכל יום ויום הוא ע”י אמירת
תהלים שהוא מסוגל לתשובה כי כולל תורה ותפילה יחד, כאשר כלל אור הקמת
התפילה כשאר מתייחד בתורה זהו קדושת השבת ונמשך עלינו ביום השבת
ראש לכל הימים וטועמיה חיים זכו השי”ת יזכנו להתחדש בהנהגת ההתבודדות
ולימוד ספריו הקדושים לעשות מתורות תפילות ונחדש ימינו בהתקרבות לאור
רבינו ובכוחו הגדול של רבינו הקדוש אשר אמר שנבא אליו על ר”ה ואז עלינו
להיות בשמחה אכלו מעדנים וגו’ אנו בטוחים וסמוכים לזכות לקבל שפע.