הרמב"ם (פרק ו' מהלכות דעות הלכה ג) כתב
'מצוה על כל אדם לאהוב כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר, ואהבת לרעך כמוך וכו',
ויכבד את חבירו, כמו שהוא רוצה בכבוד עצמו.
'ובשער הכוונות' (דף א סע'ב) כתב, קודם שיסדר אדם את תפילתו בבית הכנסת,
יקבל עליו מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', ויכוין לאהוב את כל אחד ואחד מישראלכנפשו,
שעל ידי כך תהיה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל, ותוכל לעלות למעלה ולעשות פריוכו'. ע'כ.

שאלו אתהגאון רבי שמואל שמעלקא הורוויץ (אחי הגאון בעל ההפלאה),
איך אפשר לאהוב כל אחד ואחד מישראל במידה שווה, והלא יש בהם גאונים וצדיקים,
ויש בהם אנשים בינוניים, ויש בהם אנשים פשוטים מאוד, ואיך אפשר להשוותם בחדא מחתא,
השיב להם הרב, שגם מטבעו של האדם, אינו אוהב את כל איבריו במידה שווה,
שהרי כשעומדים לתת לו אגרוף כנגד ליבו, הוא שם זרועותיו כנגד חזהו, שהמכה תבוא עלזרועותיו ולא על ליבו,
וכן אם יבואו להכותו על ראשו, הוא ממהר לחפות בידו על ראשו,
לפי שהמוח והלב של האדם יקרים לו מכל, שבהם תלויים כל חיותו.
אף שהוא אוהב גם את כל איבריו, בלי יוצא מן הכלל,
וכן הדבר באהבת ישראל, את הגאונים הצדיקים יאהב אותם כבבת עיניו,
כי על כן הם נקראים עיני העדה, ואת האברכים תלמידי החכמים יאהב כמו ליבו וראשו,
את האנשים הבינוניים יאהב כמו זרועותיו ידיו, ואת פשוטי העם כמו רגליו.
ועל כל פנים אהבה יש לחוש כלפי כל אחד ואחד, אחד המרבה ואחד הממעיט.
וע' בירושלמי (נדרים פרק ט' הלכה ד) לא תקום ולא תטור את בני עמך,
משל לאדם שהיה סכין ביד ימינו, ובא לחתוך בה בשר, וירדה הסכין על ידו השמאליתוחתכה בידו,
האם יחזור ויקח הסכין בידו השמאלית ויחתוך בידו הימנית?
והרי כל ישראל נחשבים כגוף אחד לפני המקום ברוך הוא.
רבי עקיבא אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. (ענף עץ אבות).

(ספר 'תורת שלום'
על התורה מועדים ופרקי אבות)