אור העין (שמירת העיניים) (1 תגובות לחידוש זה)
פרק א' - חיוב שמירת העינים
נאמר בתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ושלמה המלך ע"ה
אמר (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִי לִבְּךָ וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה.
ואמרו רבותינו בירושלמי ( ברכות א פרק ה"ה): א לוי ר" ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה, דכתיב תנה
בני לי לבך ועיניך דרכי תצרנה, אמר הקדוש ברוך אי הוא יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי .
ע"כ. ובמדרש ( רבה פרשת נשא פרשה י ) אמרו: מה ראה הקדוש ברוך הוא לשאול מישראל הלב והעינים
שיהיו אחריו , לפי שהעבירה תלויה בהם ה , דא הוא דכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם וגו ', עינא וליבא תרי
סרסורי דחטאה אינון כי , שוחה עמוקה זונה, כשם שאמר משה אשר אתם זונים אחריהם לומר שהזנות תלויה בהם. ע"כ.
ובגמרא בבא בתרא (נז:) ורביא הפסוק (ישעיה לג, טו): ועוצם עיניו מראות ברע, ר"א חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי, אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא. אי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא. לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפ ה" מיבעי ליה למינס נפשיה .
ופירש רשב"ם: רשע הוא, פי על ואף שעוצם עיניו שלא לו היה לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא ( לן חולין מד הרחק מן הכיעור . עכ"ל. והדברים נוראים.
והרמב"ם בהלכות תשובה ( ד פרק ה"ד) כתב חמשה דברים ש העושה אותן אין
חזקתו לשוב מהן, לפי שהם דברים קלים בעיני רוב האדם
ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא וא, חד מהם: " המסתכל בעריות
מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה,
והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות
שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". ע"כ.
ובהסתכלות אסורה יכול אדם לעבור איסור דאורייתא, באופנים מסויימים,
וכמ"ש בבית יוסף ( אבן העזר סימן כא ): כתוב בארחות חיים
ב"ח( הלכות ביאות אסורות ) יג' סי בשם ר"ה יונה ( באגרת התשובה ) כ ,יט
אסור להסתכל באשת מן איש התורה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי
עיניכם . ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר ( איוב ) א ,לא ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה . וכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית ,
(סנהדרין צב .) כל המסתכל בעריות קשתו ננערת . ואשר לא נשא עיניו אל אשת איש זוכה ותחזינה עיניו בנועם ה' מדה כנגד מדה , כל הכובש עיניו מן העריות זוכה
ומקבל פני שכינה שנאמר עוצם עיניו מראות ברע ונאמר אחריו ( שם ) יז שם מלך ביפיו תחזינה עיניך .
ועל ידי שמירת העינים יכול אדם לעלות בעוד מעלות. וכמ"ש הראב"ד בספר בעלי הנפש (שער
הקדושה): הראש לכל הגדרים שישמור האדם את עיניו מכל מה שאינו שלו. ואף ימעט ראיתו ממה
אור העין גליון 1 :חיזוק על עניני שמירת העינים
שהשומר עיניו שלו נקרא צנוע וביישן. כענין שאמרו על אותו האיש שהיתה אשתו חגרת ולא הכיר
כל בה ימיו, ואמרו עליו כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו. ואם ישמור את עיניו נמצא לבו שמור,
ומתוך שיהיו עיניו ולבו שמורים נמצא כולו שמור ידי על כי, שלשה חושים שבאדם העון נגמר, והם
הראות והמחשבה והמשוש וכו'. ועל זה הזהיר הכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ואמרו
בהגדה ( ירושלמי ) שם עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה אינון, וכן אמר החכם תנה בני לי לבך ועיניך דרכי תצורנה. ואמר לי הב לבך ועינך ואנא ידע דאת .דילי עכ"ל.
והנה מלפנים בישראל היו שומרי התורה ומצוותיה שמורים וגדורים בביתם ובחומותיהם, ולא היו
חשופים וגלויים למראי'ן בישין , כי הנשים היו בירכתי ביתן, וכמ"ש אשתך כגפן פוריה בירכתי
ביתיך, וכתב הרמב"ם (הלכות אישות יג פרק הי"א): שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה . ע"כ.
וגם היו מתלבשות בצניעות, ועוטפות את גופן מאד, באופן שכמעט לא היה אדם יכול להכשל בראיה
וגם וגםוגםאסורה, ורק בשעת הכביסה היו רואים את זרועותיהם וכנ"ל, הא לאו הכי כמעט ולא היה בא
להגיע לראיה אסורה, לפחות למי שרצה לשמור עצמו.
אולם בעווה"ר בדורנו זה נפרצו החומות, והמצב הולך ומדרדר מטה מטה מדחי אל דחי רח"ל,
והפריצות גואה ברחובות באופן שלא היה אפשר להאמין ה"י. ומכל מקום אם יתאמץ האדם מאד
יכול לשמור עצמו. ולזה בא היצר הרע ונכנס לתוככי בתינו וחומותינו. והוא בכלי הטמא הנקרא
"אינטרנט", אשר כמעט רגע אדם נחשף לכל מרעין בישין ולכל התועבות שבעולם בתוככי ביתו ה'
ישמור ויציל. [ולזה חובה לעשות "סינון " ויבואר במקומו בעזה"י].
ולא זו בלבד אלא גם אם אין בביתו חיבור לרשת, מצא היצר "פתרון" והוא "רשת אלחוטית" - רשת
הכינו לפעמי כרו לפני שיחה (תהלים נז, ז). והאדם יושב ברחובה של עיר ובאוטובוס ובקופת חולים ובכל מקום , ויש לו חיבור ישיר לרשת, כי חנם מזורה הרשת.
וגדולי ישראל מעידים על משפחות טובות ואברכי חמד שנפלו מטה, וב"רשת" זו נלכדה רגלם, פרש
רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שוממה כל היום דוה, רח"ל.
ומתוך נהמת לבי וכאבי הנורא על הדבר הזה, ראיתי לנכון לשנס מתנים ועיני לשמיא נטלית מתוך לב
נשבר ואמרתי ללקט מדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים ומדברי המדרשים
בענין "שמירת העינים , ו" אקוה שאזכה לסיעתא דשמיא בדבר זה, ולהשלים
החיבור הזה הן בחלק המוסר והן בחלק ההלכה, ובזכות שנעסוק בזה אולי
יתרבה כבוד שמים ויחלש כח הרע, וכמו שלמדנו יסוד גדול מרבנו החפץ
חיים (בסוף הפתיחה) וז"ל: גם חברתי אל הספר הזה פתיחה ארוכה
ורחבה, שם מבואר כמה לאוין ועשין רגיל לעבור מי שאינו נזהר מאיסור
המר של לשון הרע ורכילות. אולי יתן ה', שעל ידי כך ינגף היצר בראותו
את גדל המהומה והמכשלה שהוא עושה על ידי דבורו. גם לבד זה ידוע
הוא מה שהובא במדרש רבה פרשת נשא ( אם :ל"וז )ד יד, יגעת הרבה
בדבריהם, הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך כן על. אמרתי אל , לבי אפשר על -
ידי שיעיין בספר הזה, שהוא מלוקט מכל דברי הראשונים בענין זה ויתבוננו, בו ישלוט בו כך כל
היצר הרע . וממילא כשימנע מתחלה את עצמו מעון זה במקצת, בהמשך הזמן ימשך ידו ממנו לגמרי זה נובע כי, הרבה ממנו ההרגל עושה, והבא לטהר מסיעין אותו ( יומא ), :לח ובזכות זה
ובא לציון גואל במהרה בימינו, אמן. עכ"ל קדשו, ואותו הדבר ל ענינינו, ויתקיים בנו הכתוב: עיני תמיד
אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. אמן.
לאור קריאת גדולי ישראל להתחזק בשמירת העינים ובפרט המכשול המצוי
ב"אינטרנט" בעווה"ר, יתפרסמו בזה מאמרים בנושא זה בהלכה ובמוסר, כדי
שיהיה מזה חיזוק גדול בשמירת העינים. בשם ה' נעשה ונצליח .
פרק ב' – הדרכים לשמירת העינים
1. שלא להביא את עצמו לידי נסיון
ראשית הדבר צריך האדם לשמור את עיניו, כי "אין היצר שולט אלא במה שעיניו רואות", וכמו שהבאנו
לעיל בשם הירושלמי ( ברכות א פרק ה"ה): א לוי ר" ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה, דכתיב
תנה בני לי לבך ועיניך דרכי תצרנה, אמר הקדוש ברוך אי הוא יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת .לי
ע"כ. ובמדרש רבה ( פרשת נשא פרשה י) אמרו: מה ראה הקדוש ברוך הוא לשאול מישראל הלב והעינים
שיהיו אחריו, לפי שהעבירה תלויה בהם, הדא הוא דכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם וגו ', עינא וליבא תרי
סרסורי דחטאה אינון, כי שוחה עמוקה זונה, כשם שא