בס"ד

צריכים תמיד לזכור, שכפי מידת ההתחזקות
של האדם כך הוא יותר מתקרב לקדוש ברוך
הוא. רק על ידי התחזקות יכול אדם לעמוד על
עמדו, בהתגברות היצר הרע והבלבולים וקשיי הקיום וכו',
ורק כשיש לאדם התחזקות, הוא יכול לסבול את העבודה
של התעוררות, כלומר: לדרוש מעצמו להתעלות, ולבטל
את תאוות הגוף ולהתנקות לגמרי מהרע וכו'.
לכן חשוב מאוד, שלא משנה מה האדם עושה, ובאיזה
עבודה הוא אוחז ברוחניות, תמיד ישמח בחלקו ובכל
נקודה טובה שזוכה לה, ויאמין שכל נקודה וכל מצווה היא
יקרה מאוד ומועילה לו מאוד לזיכוך הגוף, כמו שאנחנו
אומרים: אשר קדשנו במצוותיו – עצם קיום התורה
והמצוות, זה בעצמו מזכך את האדם ומקרב אותו לה'
ממה נפשך, וכל שכן אם גם עושה שעה התבודדות בכל
יום ומשתדל להתקרב לצדיק ולקיים עצותיו, זו בעצמו
טובה ענקית שיש לו לשמוח בה שמחה אינסופית בכל
רגע ורגע.
אף על פי כן, אין להסתפק בעבודה של התחזקות לבד,
כי אחרי הכל, האדם צריך לעמול בשביל לזכות באמת
לראות שינויים לטובה במידותיו ולראות תוצאות
בעבודה על ביטול התאוות וכו', ובאמת בלי שיהיה לאדם
עבודה נכונה שעובד על עצמו, אזי גם ההתחזקות נעשית
חלשה. כי כשעוברים כמה ימים ושנים שהוא רק מתחזק
בלי לראות בעצמו שום שינוי מהותי, והוא רואה שעדיין
המידות הרעות שולטות בו, כגון, שהוא עדיין כועס ועצוב
וכד', ועדיין התאוות חזקות אצלו, תאוות ניאוף, תאוות
אכילה, תאוות שינה וכו', זה בעצמו גורם לחלישות הדעת
גדולה מאוד, שנדמה לו שאין לעבודתו שום חשיבות
והוא לא מגיע לשום תוצאה וחושב שכל מאמציו הם
לריק חלילה, עד שלפעמים העצות של ההתחזקות לא
מספיקות לו בשביל להתגבר על אותה חלישות הדעת.
על כן צריך כל אדם, שלצד עבודת ההתחזקות שלעולם
אסור לעזוב אותה לגמרי ח"ו, שהרי אפילו רבי נתן
זצ"ל, שהיה עובד ה' עצום, אמר שאצלו העבודה של
'נקודות טובות' היא תמיד חדשה והלך איתה תמיד בלי
הפסק, בכל אופן, צריך שלצד זה תהיה לאדם עבודה של
התעוררות, לעורר את עצמו לעבודה על המידות, ולצאת
מתאוות, ולא לישן את חייו, שהרי סוף כל סוף יצטרך
לעמוד מול האמת, ואם לא ניקה את עצמו בעצמו מהרע,
הוא יצטרך לעבור 'ניקוי' יסודי, ר"ל מהניקוי הזה.
כי לעניין התחזקות רבינו אמר: אתם תעשו טוב והרע
ממילא יפול, שפירושו שהאדם ישתדל בקיום התורה
והמצוות בפשיטות ותמימות, וממילא ריבוי העשייה
דקדושה, תכניע את הרע ותביא את האדם לכל המעלות.
אך אין לשכוח, שבכלל עשית הטוב שרבינו דיבר עליה,
ישנה גם עצת ההתבודדות שהוא ז"ל ציווה עליה, בפרט
ההתבודדות המוזכרת בתורה נ"ב, שהיא התבודדות של
עבודה, שעובד על תאווה או מדה רעה עד שמבטל אותה
לגמרי, וכך הולך להלן יותר ויותר לבטל עוד תאווה ועוד
מדה רעה, עד שמבטל עצמו מכל וכל. נמצא, מה שרבינו
הקדוש אמר: אתם תעשו טוב וכו', אין הכוונה שלא
להתאמץ בביטול הרע וכו', אלא הכוונה היא, שכשהאדם
רואה שהרע גדול וחזק אצלו, לא להיכנס למרה שחורה
וללחץ, אלא יעשה בתמימות ובסבלנות את העבודה
שצריך לעשות, ויאמין שבודאי סוף כל סוף יצא מהרע
לגמרי בכח קדושת התורה והמצוות, ובפרט בכח העצות
של הצדיק האמיתי, ובפרט בכח עצת העצות, שהיא
ההתבודדות.
כי באמת, אנו רואים בחוש, שעם כל מה שמתגבר על
כל אחד, ואיך התאוות והמידות הרעות דבוקות באדם,
צריכים עצה שתתן לאדם גם תקווה לשינוי, שיהיה לו
משהו שעל ידו הוא באמת יראה תוצאות לעבודתו, כי
כאמור, בלי זה, קשה לאדם להמשיך ולהתחזק, והעצה
על זה היא, שיעשה שעה התבודדות בכל יום, שמתוכה
לפחות חצי שעה הוא יתפלל רק על דבר אחד מסוים,
לבטל איזו מדה רעה או לצאת מאיזו תאווה רעה, ובמשך
חצישעה רצופה רק יתחנן ויבקש מה',שירחם עליו ויבטל
ממנו תאווה רעה זו או מידה רעה זו וכו', כי כשיתמיד
ויתפלל כל יום חצי שעה רק על דבר אחד, בלי 'להתפזר'
לשאר עניינים, הוא יתחיל לראות שינויים אמיתיים.
וזה החיזוק הכי גדול שישנו בעולם! שהאדם יודע: יש
לי עצה! לא משנה מה יעבור עלי, יש לי דרך לפתור כל
בעיה ולתקן כל קלקול, על ידי שאדבר על זה עם ה' כל
יום לפחות חצי שעה, וכמובן, שכאדם יראה מה חצי שעה
תפלה בכל יום פועלת, הוא ישמח לעשות גם יותר מחצי
שעה ואז יראה עוד יותר תוצאות, וכך ילך ויתעלה עד
שיהיה באמת יהודי כשר וצדיק גמור.
ואת החיזוק ראינו בסיפור התקרבותו של רבי נתן לרבנו
הקדוש, כמובא בהקדמת לספר 'השתפכות הנפש':
בתחילת התקרבותו אל רבינו זכרונו לברכה, בעת שנכנס
אצלו פעם אחת לבדו וספר אז לפניו את כל לבו וציוה אז
עליו אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה, כמה הנהגות
ודבר עמו אז הרבה דברים המשיבים את הנפש להחיותו
ולחזקו בעבודת השם, ובתוך דבריו לקח אותו אדוננו
מורנו ורבנו, זכר צדיק לברכה, בידו הקדושה סביב כתפיו
ואמר לו בזה הלשון: "חוץ מזה, טוב מאד כשמשיחין
את לבו לפני השם יתברך כמו לפני חבר טוב אמיתי!",
והדבורים האלו נכנסו בלב תלמידו הקדוש מורנו הרב רבי
נתן, זכר צדיק לברכה, כאש בוערת ממש והבין תכף, אשר
רק על-ידי עצה זאת בודאי יזכה לכל מה שצריך בעבודת
השם, כי כל מיני מחשבות שיסבב היצר הרע בדעתו
וכל מיני מניעות שימנענו, כולם יספר לפני השם יתברך
ויבקשמאתו רחמים ותחנונים על כל דברשיעזרהו להיות
כראוי לאיש ישראלי באמת.
עוד סיפר רבינו לרבי נתן, איך שכשהיה בארץ ישראל,
וביקר במערת אליהו, צייר לעצמו שבמערה זו היה אליהו
הנביא עומד ומתבודד לפני ה' ומדבר דיבורים לפני ה',
וספר רבי נתן, שאז נתעורר ונתחדש ונתחזק ביותר
לעסוק תמיד לפרש שיחתו לפניו השם יתברך על כל
דבר שחסר בעבודת השם יתברך, כי הבין אז מדבריו
הקדושים האלו, שגם אליהו לא זכה למדרגתו, שלא טעם
טעם מיתה וקבורה, רק על-ידי תפלה והתבודדות, כי
הלא כבר אמר, אשר כל הצדיקים לא באו למדרגתם, רק
על-ידי התבודדות בתפלה ובקשה לפניו יתברך. עד כאן
מההקדמה לספר הנ"ל.
מכאן רואים, איזו מתנה זו ללמוד להתפלל! מתנת
החיים! אם לימדת מישהו לעשות חצי שעה התבודדות
על נושא אחד כל יום, נתת לו את החיים! כי אם רבי נתן
ז"ל שהיה טהור וקדוש, הבין מיד בדעתו, שעל ידי שיחה
עם ה' הוא יכול לפתור כל בעיה ולהתגבר על כל מניעה,
כל שכן אנשים כערכנו, צריכים לדעת שרק זו העצה. אך
באמת, לא מבינים זאת, עד שלא רואים תוצאות של
ממש לתפלה. לכן חשובה כל כך העצה של ה'חצי שעה'
על דבר אחד. כי חצי שעה זו לא עבודה קשה כל כך, וכל
אדם יכול לקיים זאת, ודי בחצי שעה, כדי שהאדם יתחיל
לראות תוצאות לתפלה שלו, וזה יתן לו חיזוק עצום
לעולמי עולמים, יותר מכל חיזוק אחר, ועל זה כתב רבי
נתן בהלכות בכור, שהתפלה הראשונה שמניבה תוצאות,
היא בחינת בכור, כי היא פותחת לאדם את הדרך
להתקדם הלאה ולהשיג עוד דברים ולהוליד עוד דברים
שבקדושה.
החצי שעה היא מתנה נפלאה. במקום להילחם שנים על גבי שנים עם תאוות רעות ומידות רעות שממררות
לאדם את החיים שלו ושל כל הסובבים אותו, במקום זה, ישקיע חצי שעה התבודדות
ביום, על אותה תאווה או מידה רעה, עד שיבטל אותה. לדוגמא: כמה אנשים סובלים
מהאכילהשלהם, כגוןשישלהם בעיות במעייםשלא יכולים לאכול הכל, והם כל הזמן
במלחמה עם עצמם, וכשנופלים ואוכלים מה שאסור להם לאכול, הם נעשים חולים
וכו', או אנשים שיש להם בעיית השמנה, שכל ימיהם בדיאטות ומלחמות פנימיות,
ויש כאלה שכבר עושים ניתוחים לקיצור הקיבה וכד' ר"ל - במקום כל היסורים האלו,
ישקיעו חצי שעה ביום בהתמדה גדולה תקופה מסוימת, ויצאו מהתאווה של האכילה
ויהיו להם חיים קלים ומתוקים. וכל אחד יוסיף מדעתו לבעיות שיש לו, אם זו מדה
רעה שממררת לו את החיים, כגון הכעס, או תאווה אחרת וכו'.
אין מה לעשות, עם כל החיזוקים, ועם כל מה שנאמר על כך, שזה לא משנה איך
יעשה האדם את השעה התבודדות, העיקר שיעשה והרבי יתקנו וכו', אבל המציאות
היא שבלי עבודה מרוכזת בהתמדה על נושא מסוים, לא רואים תוצאות, ויש אנשים
שעושים עשרים שנה התבודדות ולא זזים 'מילימטר' מהתאוות שלהם – זה בגלל
שלא לוקחים נושא אחד לעבוד עליו בצורה נכונה, דהיינו להרבות בתפלה עד
שמבטל תאווה זו וכו', כבמואר בתורה נ"ב הנ"ל שהיא תורה יסודית ביותר בדרך של
ברסלב, שהעצה של חצי שעה היא למעשה רק כמו 'טעימה' מהדרך המבוארת שם,
כדי שהאדם יטעם את הטעם של תפלה מרוכזת על דבר אחד, עד שיראה בחוש, איך
גם על ידי חצי שעה בלבד דברים מתחילים לזוז אצלו, ואז יקבל גם כח להשקיע יותר
משעה, ואז יתחיל פעם בשבוע לעשות כמה שעות, ואולי יתחזק עם חברים לצאת
מידי פעם בלילה לשדה מחוץ לעיר לכמה שעות וכו'.
כללו של דבר, רק התפלה הזו המרוכזת היא הדרך להתנקות באמת מהרע שיש
באדם, שזו עיקר התשובה, וכמו שכתוב (איוב יא): "...וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" – שהאדם
נולד עיר – חמור קטן, ולא סתם חמור, אלא חמור פראי, וכל עבודתו להוליד מעצמו
את האדם שבו – זה מה שכתוב: אדם יולד. והדרך היחידה להוליד מתוך הגוף הרע
הזה את צורת האדם שבו, היא ההתבודדות. כמו שאחד שאל אותי: האם אין דרך
אחרת לחזור בתשובה? רק על ידי התבודדות? עניתי לו: תאמר לי בבקשה - האם
אתה יכול להזיז את ידך בלי שה' יעזור לך? כמובן שלא. אם כן תחשוב בעצמך: אם
את היד אתה לא יכול להזיז בלי ה', איך יעלה על מחשבתך לחזור בתשובה - שזה
הרבה יותר קשה ומורכב - בלי ה'...?
התפלה היא ההתחזקות הגדולה ביותר שישנה! חצישעה ביום בתור התחלה, והאדם
יוצא לחרות! הוא מתחיל לראות שהוא מזיז דברים בחיים שלו! היש דבר יותר נפלא
מזה?
נדגיש לסיום עוד נקודה: כל אחד צריך להבין, שבעולם הזה כולם עוברים מה
שעוברים. באים אלי תלמידים ואומרים לי: כבוד הרב! עובר עלי...אני אומר להם:
גם עלי עובר...אין אחד שלא עובר עליו, אז כל אחד יהיה קצת פחות מרוכז בעצמו,
שחושב שרק עליו עובר, ויבין שזה העולם הזה, ועל כולם עובר, ויהיה פחות בכיין
ויותר מעשי, וילך כל היום אם התחזקות ושמחה ונקודות טובות וכו', אבל לא ירדם
שם, אלא יקח את עצמו לעבודה של חצי שעה התבודדות בכל יום, שכמו שהתבאר,
זו למעשה ההתחזקות הכי גדולה, ויהי רצון שנזכה בזכות רבינו הקדוש, להיות עובדי
ה' באמת, ולחזור בתשובה שלמה, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן ואמן.

בברכת שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל