מצוות הצדקה ומעשר כספים

לשאלות רבים, אנו מרחיבים מעט את נושא מצוות הצדקה ומעשר כספים, על פי המבואר בדברי מרן השלחן ערוך והפוסקים, ועל פי מה שנזכר מענינים אלו בספרי מרן רבינו הגדול שליט"א.

שאלה
כמה צריך לתת לכל עני, האם יש לתת לעני רק אוכל בכדי שיוכל לחיות, או שמצוה לתת לאדם כל צרכיו כפי רגילותו?

תשובה: בבריתא במסכת כתובות (סז:) שנינו, כמה נותנים לעני? כדי מחסורו אשר יחסר לו. כיצד? אם הוא רעב וצריך לאכול, יאכילוהו, אם הוא ערום וצריך לכסותו, יכסהו, אין לו כלי בית, קונה לו כלי בית, ואפילו היה דרכו לרכוב סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר ונעשה עני, קונים לו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו, וכן לכל אחד ואחד כמה שצריך.

וביאור הדברים, שאף שבודאי אם אין די כסף בקופת הצדקה של גבאי הצדקה לתת לכל אחד ואחד כל מחסורו, הרי שאז חייבים לתת ראשית כל לכל אחד אך ורק מאכל ומשקה ובגדים ומקום לדור בו, אבל אם יש אפשרות לתת הוצאות נוספות, וכגון כל אדם הנותן צדקה מכיסו למי שהוא חפץ, הרי שכל צרכיו של האדם שהוא עני הם בכלל מצוות צדקה. ויש לתת לכל אדם כפי רגילותו אילו היה לו כסף. ואפילו אדם שהיה עשיר ונעשה עני והיה רגיל בימי עושרו לחיי עושר, הרי שכל מה שמסייעים בידו לחיות כדרך שחי קודם לכן, הכל בכלל מצוות הצדקה. ולכן, מצוה גדולה לתת לכל עני בגדים כפי שמקובל בדרך כלל לבני אדם במעמד בינוני, כמה בגדים לימות החול ובגד נאה לשבת, ולנשים מקובל לדאוג שיהיו להן כמה בגדים לשבת, וכל על זה הדרך. ומצוה גם כן לדאוג למי שאין ידם משגת לישא אשה או להנשא לאיש, שיהיה להם די מחסורם להוצאות הנשואים בצורה מקובלת, וכן לשאר צרכיהם. וזו שנקראת מצוות "הכנסת כלה".

מי שהוא עבריין על אחת מכל מצוות התורה ואינו חוזר בתשובה, וכגון אדם שיודע מאיסור גילוח בתער ואף על פי כן הוא מגלח זקנו בתער, וכן אדם שמחלל שבת אף שהוא יודע מאיסור חילול שבת, אין מצוה לתת בידו צדקה.

נאמר בספר ירמיה (פרק יח) על הרשעים שרדפו את ירמיה הנביא: "ואתה ה' ידעת כל עצתם וכו', ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם". ובגמרא במסכת בבא קמא (טז:) פירשו רבותינו, מהו שכתוב "הכשילם בעת אפך", שאפילו בשעה שבאים לעשות צדקה, הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים, כדי שלא תהיה להם זכות של צדקה.

וביאור הדבר, שאם אדם נותן צדקה לאדם שאינו הגון, כגון שהוא עצמו רשע, או שאינו אדם ישר, ממילא לא נתקיימה בידו מצות צדקה, כי צריך האדם זכות מיוחדת בכדי לזכות במצוות הצדקה, שהיא מצוה גדולה מאד. ועל כן התפלל ירמיהו על אלו הרשעים, שאף אם יבאו לתת צדקה, לא תעלה בידם זכות זו, מפני שיכשלו ויתנו צדקה לבני אדם בלתי הגונים.

ומעשה היה באחד מהגבירים העשירים הנכבדים בארצות הברית, שיש לו בית ספר יהודי המתקיים מכספי צדקה, והיה לו ידיד קרוב, שהיה עשיר מופלג, ונאמד הונו בכמיליארד דולר של ארצות הברית. ויהי היום, שמע אותו הגביר בעל בית הספר, כי חבירו הטוב שוכב על ערש דוי מחמת מחלה קשה שפקדה אותו. הלך לקיים מצוות ביקור חולים אצל חבירו, וראה כי כלו כל הקיצין, ויומו האחרון של חבירו קרב ובא. אמר בלבו, הנה אף שידידי אינו נדיב לב, מכל מקום יתכן וכעת שהוא במצב אנוש כל כך, יזכה לתת את הונו למען מוסדות צדקה וחסד שברשותי, ולמען בית הספר אותו אני מנהל. פנה לחבירו בדברים רכים ואמר לו, יהי רצון שתחיה לאורך ימים ושנים, אך ראה ידידי, כי אני זקוק לסכומי עתק על מנת להמשיך בפעילותי הברוכה, ואני נתון בקושי גדול להמשך פעילותי, אנא ממך, אולי תתנדב למען המוסדות שלי איזה סכום חשוב לצדקה, למען תהיה לנפשך נחת אחרי אריכות ימים ושנים. אמר לו חבירו החולה, הנה נתתי כבר כל הוני לצדקה ולא נשאר לי כי אם מעט כסף בכדי לכלכל את עצמי בבית החולים עד יומי האחרון, ולהשאיר ליוצאי חלצי מעט ממנו לירושה. שאל אותו הגביר, ולאיזו מטרה נתת את כל כספך?, ענה לו, הנה באחת ממדינות המזרח מקימים אנשים יקרים פארק לשימור קופים שהם מצויים בסכנה הכחדה, ונושא זה הוא קרוב מאד ללבי, לכן תרמתי להם את כל הוני, סך תשע מאות מליון דולר. חזר אותו הגביר לבני קהלתו כשכולו מאוכזב, ואמר להם, ראו כמה זכות צריך אדם בכדי לתת צדקה, הנה חבירי אף שלבו נדבו לתת מכספו לאחרים, מכל מקום לא זכה בזה שתהיה לו נחת לעולם הבא, ואין לו חלק בקיום התורה, ולא בלימוד ילדי עניים, וכל זאת מפני שלא למד תורה, ולא ידע מעלת הצדקה הנכונה. ישמע החכם ויוסיף לקח.

ועל כן צריך כל אדם להזהר מאד בימים אלו, להעביר את כספי הצדקה אך ורק לעניים מהוגנים. ולשמחתינו כיום מצויים בכל מקום תלמידי חכמים ישרים ונאמנים, שניתן להעביר אליהם כספי צדקה, שהם יעבירו אותם לעניים אמתיים. ויש להזהר שלא להתרשל חלילה במצוות הצדקה מחמת חשש שמא העניים אינם אמתיים, אלא יש להעביר כראוי את כספי המעשר ושאר צדקות, לגופים נאמנים וישרים, ולמוסדות התורה הידועים, שברור שזקוקים לכספים אלו, ואינם נגזלים חלילה על ידי עסקנים חומדי ממון וליסטים.

בהלכה הבאה, נביא את סדר העדיפות במצוות הצדקה, למי הנתינה היא מובחרת ביותר, ואיזו צדקה היא הנעלית מעל הכל.