תודה לבוראי, ה' צורי וגואלי, יחזק את ידי לומר את חלקי על ספר רביעי.

                         עצה בפרשה – במדבר

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר"(א, א)

ספר זה מדבר במסעיהם של עם ישראל במדבר לאחר מתן תורה וזה המקום הטוב ביותר לקניין התורה לפני

כניסתם לארץ הקודש כמו שנאמר כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה

לכך נאמר במדבר סיני (במ"ר פר"א, ז:) וכדברי הפתיחה של הרמב"ן ז"ל: הספר הזה כולו במצוות שעה שמצטוו

בהם בעמדם במדבר, ובניסים הנעשים להם, לספר כל מעשה ה' אשר עשה עמהם להפליא. על ותקופה זו

שהייתה כארבעים שנה נאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר..."(ירמיהו, ב, ב:).

באחד לחודש השני הוא א' באייר, חודש ימים לאחר הקמת המשכן בא' בניסן והשראת השכינה באוהל מועד.

הקב"ה מצווה את משה למנות את עם ישראל מבין עשרים שנה ומעלה עד גיל שישים כמניין שבט ושבט מלבד

שבט לוי שהוא לגיונו של מלך על שלא חטא בעגל. שבט לוי היו אחראים על המשכן וכליו. כל שבט ושבט קיבל

דגל המייחד את זהותו. כיוון שראו בעת שנגלה אליהם ה' כ"ב(22) אלף מרכבות מלאכים והיו עשויין דגלים

התחילו מתאווים לדגלים(תנחומא יד:) וזהו טעם וסוד הדגלים לעשות התחתונים כעליונים.

ומובא במדרש שמתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה(במ"ר ב, יט. רש"י שם) והקשו המפרשים אם כן, היה צריך

למנותם מיד בא' בניסן שהוקם המשכן. ועוד צריך להבין את מהות הצורך למנות את עדת בני ישראל מכיוון

שהתאוו לדגלים ורצו להדמות לצבאות העליונים, שעל פניו לא נראה צורך משמעותי בשונה משני המניינים

הקודמים האחד שיצאו ממצרים והשני כשנפלו בעגל לדעת מנין הנותרים.

ואפשר אולי להסביר את הטעם של המניין רק לאחר שלושים יום כנאמר לעיל ע"פ מה שמובא בטור בית יוסף

הלכות מזוזה(יו"ד רפ"ו, כ"ב):"השוכר בית בחוצה לארץ, פטור ממזוזה שלשים יום" וכו' ופרשו שם רז"ל פחות

משלושים יום הוי דירת ארעי. וכן מובא במדרש: אמר הקב"ה, זה המדבר טובה מכל המדינות, כאן אני בונה

לי אכסני ירד לתוכה, התחילו הכל שמחים, שהקב"ה ירד לתוכו(תנחומא א:).

וזה שאמר במדבר סיני באהל מועד לרמוז על בית הבחירה היינו המשכן שהוא מקום ארעי והוא בחינת: השוכר

בית בחו"ל שפטור ממזוזה שלושים יום, ובחלוף חודש ימים היינו בא' באייר היה צריך להשרות את שם שד"י

בתחתונים  שזה השם דווקא מסוגל לשמירה כנגד המזיקים והקב"ה שומר אותנו מבחוץ(שם רפ"ח, ט"ו. זוה"ק פרש' ואתחנן רס"ו).

וזה שנאמר באחד לחדש השני סופי תיבות שד"י היינו בחינת צמצם עצמו עד לבית הבחירה כי שד"י על שם

שאמר לעולמו די(חגיגה יב(: כדי לשמור ולהגן על עמו ישראל במדבר מכל פגע רע ומפני אויבים ולסטים בדרך

בחינת מזוזה ששומרת על בני הבית מהמזיקים בחוץ כנ"ל. 

וזה השם שד"י דווקא רומז על צבאות ה' כמובא בכתבי האר"י ז"ל: שצבאות הוא הנעלם של שד"י כי הנעלם

של ש-ין ד-לת י-וד הוא בגימטרייה צבאות עם הכולל. וכן ידוע המלאכים נקראו צבאות שנאמר(ישעיהו לז, טז): ה'

צבאות אלוקי ישראל יושב הכרובים וגם עם ישראל נקראו צבאות שנאמר(שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה'(שמו"ר טו,ו)

ומזה יוצא גם הטעם למה רק מבן עשרים שנה ומעלה כי אין יוצא לצבא פחות מבין עשרים היינו רק בגיל זה

יכול להדמות לצבא העליון.

ומכאן נבין בס"ד את מהות הצורך למנותם באחד לחודש השני דייקא כי הקב"ה בוחן עיתים וזמנים ויודע

תעלומות אין מספר וזה הזמן היינו לאחר שלושים יום יש צורך להשרות את השכינה בדרך קבע בחינת:

שם שד"י שזה השם מסוגל לשמירה בחינת: צבאות היינו המלאכים שהם הצבא העליון שיסיעו לשמור ולהגן

על צבא ה' בארץ היינו עם ישראל בצאתם למלחמה על אויביהם במדבר מן המזיקים מבחוץ.  

חג השבועות - מלשון 'שבועה' דהיינו הברית שנשבע השם יתברך לא להמיר אותנו ומנגד נשבענו להשם יתברך

במעמד הר סיני לעסוק בתורה ולא להמיר אותו. ב-ו' בסיוון קיבלנו את התורה הקדושה במעמד הר סיני ולכן

אנחנו חוגגים כל שנה ושנה את 'זמן מתן תורתנו'. שם נוסף הוא חג 'הביכורים' - הבאת ראשית פירותינו לבית

המקדש. מנהג טוב הוא להתקבץ בלילה זאת ללימוד תורה כפי שסדרו חז"ל וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש:

כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקב"ה מברך

אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון. רצ"ב קבצים לחג השבועות וההכנה אליו מתוך עלון "האיחוד",

חשוב מאוד! יש סגולה לערב שבועות מאת הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א:"יפריש צא(91) פרוטות וישלים

ב' פעמים בן(104) וייתן לתלמיד עני ועניו והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה"

           פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

טבילת המקוה בשבועות הוא חסד עליון, ורחמים גדולים, ודעת נפלא מאוד; כי שבועות הוא שכל דק ועליון וגבוה

מאוד, שהוא חסדים ורחמים גדולים מאוד, כי הרחמים הם כפי הדעת, כמו שמבואר במקום אחר. אשרי הזוכה

לקבל קדושת שבועות, בפרט המקוה של שבועות, שהיא מקוה של שער החמישים, שמשם נמשך הקדושה והטהרה

על ישראל אז (סימן מועדי ה'-ספירה ושבועות, אות ד).

                                                            "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה