'תורה' מלשון 'הוראה'. כל דבר בה מהווה הוראה לכל אחד, בכל זמן ומקום. אפילו בשמן של הפרשות טמונה הוראה לחיים.
שם פרשת השבוע הוא 'אמור'.
אמרות ה' מכונות 'אמרות טהורות' כי הן תמיד מתקיימות. כולנו כיהודים קשורים לאלוקים ולכן גם אמרי פינו מתקיימים, וצריך להזהר ביוצא מפינו, לא לומר רע על אף יהודי.
הרמב"ם אומר:
"מצווה על כל יהודי לאהוב כל אחד ואחד מישראל . . לפיכך צריך לספר בשבחו". את התלמיד חכם מתאר הרמב"ם שהוא "מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל".
גם אם השני לא ממש עשה טוב - צריך תמיד ללמד עליו זכות.
כמו אמרה אלוקית, שתמיד יש לה קיום, כך גם דברים טובים, שתדבר על השני יהיה להם קיום.
איך? עצם הדיבור לטובה, יעורר את הכוחות הטובים, שטמונים בו, ויגרום לו להיות טוב - ממש כפי שדברת עליו.
פרשת אמור נקראת בתקופת ספירת העומר, בה נפטרו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, משום שלא נהגו כבוד זה בזה.
פרשת אמור מביאה תיקון לענין:
אמור תמיד רק טוב!
(באדיבות
חב"ד הודו)