בקריעת ים סוף נאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" בפשט זה כיון ששרו בנבואה אז הזכירו את מטרת יציאתם ממצרים שזה כדי לקבל את התורה ולבא לא"י ולהקים את המקדש.. אולם ניראה שיש בזה גם משהו יותר עמוק. מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב"תורת המקרא" "בא" ד"ת ג')מביא שמכות מצרים וקריעת ים סוף הורידו לעולם הפיזי את ההכרה בטבע זמן של שבוע שלכן במצרים פסח היה יום אחד ואילו בפסח דורות זה שבוע.. ראה שם.. וניראה אולי שלכן זהו ששבת מוזכרת זכר ליציאת מצרים שע"י זמן שבוע שסיומו בשבת שהוא קדושת הזמן בשבוע, יצאו ממצרים שכך המכות חלו שבוע ובקריעת ים סוף (שביעי ממכת בכורות) זכו לנבואה גדולה שזהו כהוכחה על קדושת השבת. ולכן קריעת ים סוף שמרמז על השבת זה גם רמז על המקדש, ששניהם קשורים בקדושת העולם שלכן לט מלאכות שבת נילמדו מהמקדש ששניהם קשורים בשורשם. ולכן ראו בקריעת ים סוף את המקדש שבנבואתם הגדולה ראו את החיבור של הקדושה של השבת עם המקדש.. וזהו "כוננו ידיך" כעין "וירא ישראל את היד הגדולה" שדרך "היד" ראו את "ידיך" היד של שבת ושל המקדש שהתנצץ להם בקריעת ים סוף..