הא לחמא עניא וגו׳ כל דיכפין ייתי ויכול
31/3/2021
הא לחמא עניא וגו׳ כל דיכפין ייתי ויכול- דבר תורה הגדה של פסח
מה הקשר ל״הא לחמא עניא" לבין "כל דיכפין ייתי ויכול"? ואפשר לפרש בדרך משל:
מעשה בסוחר, שנסע לדרך רחוקה ועבר ביער עבות, פגעו בו גזלנים, נטלו את סחורתו וביקשו להרגו. לפתע הגיחו שוטרי המלך, הניסו את הגזלנים והרגו בהם. סחורתו של הסוחר כבר היתה מוטענת על עגלתם של השודדים. מסרו השוטרים את העגלה לידי הסוחר שמיהר ונסע מהמקום. כשהגיע ליריד, מצא שהעגלה היתה טעונה בהון רב, שלל גזלות קודמות, והוא הפך להיות לעשיר מופלג. מאז קיבל על עצמו לערוך סעודת הודיה מידי שנה בשנה, ביום בו ניצלו חייו ועשרו הוכפל. ימים רבים לפני כן היו משרתיו טורחים בהכנת המשתה, אופים ומבשלים מטעמים ומעדנים, ובני משפחתו ומכריו היו מסבים לסעודה ושמחים בשמחתו.
לימים, התהפך עליו הגלגל והוא נהיה לעני. כשהגיע מועד המשתה, לא היה בידו להכין, לא מעדנים ולא מטעמים, לא בשר ולא יין, רק לאפות פת קיבר. ענה ואמר: משכבר הימים, כשהייתי עשיר, הייתי קורא לסעודה אנשים מעטים, להתעדן ולהתענג. אבל עתה, כשאיני נותן אלא לחם יבש, כל הרוצה יבוא ויסעד.
זה שכתב הרמב״ם (הלכות חמץ ומצה פ״ח) "בזמן הגלות כך הוא מתחיל על כוס שני, בבהילות יצאנו ממצרים, הא כלחמא עניא" ובו׳. כלומר, עתה, כשאנו בגלות ואין בידינו להכין אלא "בהא לחמא עניא די אכלו אבתנא בארעא דמצרים", הרי "כל דיכפין ייתי ויכול", יכולים הכל לבוא ולסעוד.
(בשם הג״ר יוסף שאול נתנזון מלבוב זיע״א)
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
