"ויאמינו בד' ובמשה עבדו" (יד, לא)
31/3/2021
"ויאמינו בד' ובמשה עבדו" (יד, לא) אומרת לנו התורה הקדושה
סח הגאון רבי עקיבא סופר זצ״ל: כשנתמנה אבי, הגאון רבי שמעון סופר זצ״ל, לרבה של קראקא, רגיל היה במבטאם של בני פרשבורג ולא הבין לאשורה את שפתם של בני קראקא. באה לפניו אשה בוכייה, ילדה חולה ומבקשת היא ברכה. הבין שהמדבר ב'בן' וב׳חולה', אך לא הבין מה רצונה. חשב שמנהג המקום, שמבקשים מהרב סגלה. נענה ואמר: "תני לו עלי חרובים". חשב: אם לא יועיל - לא יזיק, ובינתיים תניחני לנפשי. עשתה כן - והילד הבריא. פשטה הרינה בקראקא: הרב מחולל מופתים. כיון שכך, בא לפניו אדם ומרר בבכי: הפריץ הזהירו שאם לא ישלם את דמי החכירה במועד, ישליכהו החוצה ויכרת מקור פרנסתו. אין בידו פרוטה לפורטה, ואנה הוא בא, במבטא גליצאי דבר האיש, ובכיו עיוות עוד יותר את הדברים. לא הבין הרב דבר, אך דמה ענין לעניין וחשב: 'ודאי אף הוא בא לסגולה'. נענה ואמר: "יקח עלי חרובים". לא הרהר האיש אחר רבו, קטף עלי חרוב וחלט מהם משקה. שתה את המשקה ויצא לרחוב. תקפוהו מחושי מעיים עזים עד שנפל מתעלף... ובאותו הרגע עבר שם הפריץ. כיון שראהו מתמוטט ומאבד הכרתו, הבין שמפחדו ומוראו התעלף. נרעש וקרא: "קום, מוחל אני על החוב". ואמר רבי עקיבא: "איני פתי המאמין לכל דבר - אך כאן ראיתי במוחש, שהמאמין בצדיק באמונה תמימה נעזר מן השמים.
(מעשה רב)
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
