בס"ד

                                                                                                  ‏יום שני י"ז אדר תשפ"א

      מה שאדם עושה חוזר אליו בסיבוב     
או בלשון עמי המזרח הרחוק קארמה,(מנגנון הסיבה והמסובב)
זאת אומרת: מידה כנגד מידה, אדם שאוהב את חבריו יהיה אהוב על הבריות, אדם חרוץ יראה ברכה בעמלו ומנגד אדם שחי באופן לא בריא סופו שיחלה.
הקדמה:
בפרשה הקודמת האחים קרעו את כותנות הפסים כנגד זה בעתיד תקרע מלכות יהודה:

מבוא מפרשת "וישב" פרק מ' פסוק יד':

"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה:" מכאן רואים שיוסף לקה בחוסר אמונה זמני באלוקים. נא לשים לב לכפל : זְכַרְתַּנִי 
וְ- הִזְכַּרְתַּנִי,  וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד מי עושה חסדים בעולם?? האם שר המשקים של פרעה??
אז מדוע יוסף מתרפס בפניו?? יוסף נפל באופן רגעי באמונתו.
קוראים יקרים! אמנם נכון לומר שהאלוקים החמיר עם יוסף, אך ורק מפני גדולתו! מאדם גדול מצופה שישקול מילותיו! או להפך: אדם ששומר על מוצא פיו מגיע לדרגות גבוהות. ויש לשים לב: באיזה אופן אנו מדברים, ולחשוב ולזכור טוב טוב שכל מה שיוצא מפינו עתיד לחזור אלינו לטוב או לרע, עדיף לטובה. הבה נמשיך... אז בעצם קרה כאן?:
פרק מ' פסוק כג': "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ:"
גם בפסוק זה יש כפל: "וְלֹא זָכַר" ו- "וַיִּשְׁכָּחֵהוּ:" ?? כפל הכתוב את השיכחה.
זה בא ללמד את האדם על יסוד "מידה כנגד מידה". שמענו על יסוד זה ועתה נלמד אותו:
פרשת "מקץ" היא הפרשה העשירית בחומש "בראשית" ובתורה כולה:
פרק מא' פסוק א': "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:"
בפסוק זה דוגמא מצוינת על ההכפלות שבשני הפסוקים הקודמים: "שְׁנָתַיִם" עיכוב ביציאה מהכלא. בשיחה שקיימתי בזמנו עם יהודי דל, מרוד ועני מבני ברק, סיפר לי שכתונת הפסים באה ללמד על הגוונים והצבעים שמייצגים את הארצות אליהן הוגלינו וכי יעקב תפר ליוסף מרבד של אחדות ישראל בנבואה שקיבל: "עם ישראל יחווה גלות אכזרית ואחריה גאולה אך יהיה קושי לחבר בין העדות השונות. אך כשזה יקרה זה יהיה מחזה מרהיב שיסחף את עמי העולם, כמו כותנתו של יוסף הצדיק שפרטים רבים וגוונים שונים משתלבים למשהו נשגב, מושלם ונצחי.. אחדות ישראל!"
את השיר הבא ביצעו אומני ישראל שהגיעו מעולמות שונים שמאל וימין, אשכנזים ומזרחים
מכל הסגנונות: מהזמר החסידי, ג'אז, ארץ ישראל, העדה האתיופית, דרך רוק, גל חדש, להט"בים,
זמרים ים-תיכוניים ליצירה אחת. קירוב הלבבות המרגש ביניהם הביא ליצירת חיבור ססגוני כמו
כותנות הפסים של יוסף שרוטשה על ידינו המגואלות בדמו של הנער יוסף , כפי שהוגדר במקרא .
השיר הזה אינו אלא תיקון לפיצול ולפילוג בעם. כמה שנים קודם לכן בצעו אמני ישראל את השיר
"עם אחד עם שיר אחד" בסרטון השיר רואים זוגות של זמרים וזמרות שריכלו עליהם כי הם מסוכסכים,  
אך בשיר זה היה ניתן לראות בבירור את שושנה דמארי ז"ל ליד יפה ירקוני ז"ל שרות דואט
ועפרה חזה ז"ל בסמוך לירדנה ארזי. שיר הלל שכולו אחדות ושלום אף הוא תיקון של אהבת חנם כנגד שנאת החנם שהביאה לחורבן המקדש. ובאהבת חנם יבנה, בעזרת השם יתברך: אמן!!

הָיֹה הָיוּ שְׁנֵי אַחִים וְלָהֶם חַוָּה מְשֻׁתֶּפֶת. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת הֵם עִבְּדוּ אֶת הַחַוָּה בְּיַחַד, בְּאַחְוָה וּבְרֵעוֹת. הִגִּיעַ הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ אֶחָד מֵהֶם נָשָׂא אִשָּׁה וְלָכֵן חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הַחַוָּה. הָאָח הַנָּשׂוּי בָּנָה לְעַצְמוֹ בַּיִת חָדָשׁ וְעָבַר לָגוּר שָׁם עִם אִשְׁתּוֹ, בְּעוֹד שֶׁהָאָח הָרַוָּק הִמְשִׁיךְ לִחְיוֹת לְבַדּוֹ בְּבֵית הַחַוָּה הַיָּשָׁן. שְׁנֵי הָאַחִים הִמְשִׁיכוּ לְעַבֵּד אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם הַמְּבֹרָכִים וְקָצְרוּ רְוָחִים. חָלְפוּ הַשָּׁנִים, לְאָח הַנָּשׂוּי נוֹלְדוּ בֵּינְתַיִם עֲשָׂרָה יְלָדִים, בְּעוֹד שֶׁהָאָח הַשֵּׁנִי לֹא מָצָא עֲדַיִן אֶת בַּת זוּגוֹ – הוּא נִשְׁאַר בּוֹדֵד. בְּאֶחָד הַלֵּילוֹת חָשַׁב לְעַצְמוֹ הָאָח הָרַוָּק: "יֵשׁ לִי שָׂדֶה גָּדוֹל וּמְבֹרָךְ, הַפַּרְנָסָה מְצוּיָה אֶצְלִי בְּשֶׁפַע וּבְכָל זֶה אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ רַק לְעַצְמִי. גַּם לָאָח שֶׁלִּי יֵשׁ שָׂדֶה גָּדוֹל וּמְבֹרָךְ, אֲבָל הוּא צָרִיךְ לְהַאֲכִיל שְׁנֵים עֶשֶׂר פִּיּוֹת!" וּמִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה – בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הוּא קָם מִמִּטָּתוֹ, יָצָא מֵהַבַּיִת אֶל הַגֹּרֶן, אָסַף בְּיָדָיו מִסְפַּר אֲלֻמּוֹת שֶׁל חִטָּה, טִפֵּס בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה שֶׁהִפְרִידָה בֵּין בָּתֵּי הָאַחִים וְהִנִּיחַ אוֹתָן יַחַד עִם אֲלֻמּוֹתָיו שֶׁל הָאָח הַנָּשׂוּי.וְהִנֵּה, בְּאֶחָד הַלֵּילוֹת חָשַׁב לְעַצְמוֹ הָאָח הַנָּשׂוּי: "כַּמָּה חָבַל. לִי יֵשׁ עֲשָׂרָה יְלָדִים וְאִשָּׁה נִפְלָאָה – הַחַיִּים שֶׁלִּי מְלֵאִים וּמְאֻשָּׁרִים, בְּעוֹד שֶׁאָחִי הַמְּסַכֵּן בּוֹדֵד כָּל כָּךְ. כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחַיִּים זוֹ הַחִטָּה שֶׁלּוֹ..." וְכָךְ, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הוּא קָם מִמִּטָּתוֹ, יָצָא אֶל הַגֹּרֶן, אָסַף לְחֵיקוֹ מִסְפַּר אֲלֻמּוֹת חִטָּה, טִפֵּס בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה וְצֵרֵף אוֹתָן לַאֲלֻמּוֹתָיו שֶׁל אָחִיו.מִידֵי לַיְלָה פָּסְעוּ הָאַחִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב. מִידֵי לַיְלָה טִפֵּס כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל הַגִּבְעָה, חָצָה אֶת גְּבוּל הַשָּׂדוֹת וְהוֹסִיף חִטָּה לְגֹרֶן שֶׁל אָחִיו וּמִדֵּי בֹּקֶר הָיָה תּוֹהֶה כָּל אֶחָד מֵהֶם, אֵיךְ זֶה שֶׁעֲרֵמַת הַחִטָּה בַּגֹּרֶן מִתְבָּרֶכֶת וְנִרְאָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ מִצְטַמְצֶמֶת כְּלָל...?בְּאֶחָד הַלֵּילוֹת, בְּעוֹדָם מְטַפְּסִים לְהָבִיא אֶת אֲלֻמּוֹתֵיהֶם זֶה לְזֶה, נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי הָאַחִים בְּפִסְגַּת הַגִּבְעָה. הֵם הֵבִינוּ מִיָּד מָה קָרָה, נָפְלוּ זֶה לִזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל זֶה, בָּכוּ, הִתְחַבְּקוּ וְהִתְנַשְּׁקוּ. מְאֻחָר יוֹתֵר נִבְנָה עַל גִּבְעָה זוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
"בִּגְלַל שִׂנְאַת חִנָּם נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבִזְכוּת אַהֲבַת חִנָּם יָשׁוּב וְיִבְנֶה".
שבת שלום
כניסת השבת:16:27      הדלקת נר שישי : 16:22                                                          הדלקת נר שביעי: 17:31       צאת השבת: 17:26