לפעמים אתה מגלה שאתה מקשיב לשיעור בחכמת הקבלה ואתה
רוצה דברים אחרים לגמרי - הראש שלך במקום אחר ואין לך
חשיבות המטרה ,אין לך חשיבות הבורא ,אתה מסתכל על הזקן
הזה שמרצה בחכמת הקבלה - ואתה אומר לעצמך מה הוא אומר
בכלל - את מי זה מעניין - ואתה מנסה להקשיב לרב ולא יוצא לך
כלום והמחשבות בורחות להן.זה ניקרא שכינתא בעפרא היינו שאין
לנו חשיבות הבורא - אנחנו לא מעריכים את חכמת האמת ואנו בעצם
נימצאים בגלות מהבורא כי אנו מרגישים שחסר לנו הרוחניות ואנו
מרגישים שמעניין אותנו שטויות במיץ עגבניות וכואב לנו שלא חסר לנו
רוחניות והכאב הזה - זה ניקרא שאנו בגלות מהרוחניות ,אבל אם טוב
לנו עם זה אז אנחנו סתם - זה לא ניקרא גלות - גלות זה כשאין לנו השפעה
אבל אנו רוצים להגיע אליה.ואם נתפלל לקראת הרוחניות אז תהיה הגאולה
ורק מתוך מצב של גלות.