מה ההבדל בשמות "א-ל שד-י" והויה
נכתב על ידי יניב, 12/1/2012
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי ה' לא נודעתי להם,וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה"(ו,ג-ד) 'בא-ל שד-י-הבטחתים הבטחות ובכולן אמרתי להם אני א-ל שד-י, ושמי ה' לא נודעתי להם-...לא נכרתי להם במדה אמתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי שהרי הבטחתים ולא קיימתי, וגם הקמתי את בריתי וגו'-וגם כשנראיתי להם בא-ל שד-י הצבתי והעמדתי בריתי ביני ובניהם, לתת להם את ארץ כנען-לאברהם בפרשת מילה נאמר..' וכו' (רש"י).
והנה לא מובן מה עניינם של שמות אלו,וראה ב"תורת המקרא" של מרן גדול הדור הגאון הרב שלמה גורן זצוק"ל זיע"א הסבר ניפלא על שמות אלו.
ואולי אפשר בנוסף-שהשם "א-ל שד-י" הוא התגלות חלקית,מעין "א-ל" במקום אלקים וזה "ש-די" שדי בהתגלות זו בזמן ההוא.שבעולם התגלותו של ה' לא באה במידי ובהוכחה אלא בהסתר.ולכן זהו שמסתפק רק בהתגלות חלקית. וזה ב"א-ל" כיון שאלקים זה השם שבו עומדים המאמרות שהם שורש העולם וקדושתו הפנימית שממנה הכל ניברא כהמשך,וזה מוסתר בטבע(שזהו כעין "אלקים בגימטריה הטבע" ע"פ המקובלים).והקדושה הזו מתגלה חלקית,שאילו היה בשלמות הדין(שאלקים זה דין)לא יכול היה העולם לעמוד,ולכן הוא מעורב עם רחמים בעולם.וזהו שנאמר קודם "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' "ונאמר על זה במדרש שרצתה מדת הדין לפגוע במשה על דבריו שזהו "וידבר אלקים" ואמר הקב"ה שאינו בשר ודם במדותיו שאינו מרחם,ולכן מיד "ויאמר אליו אני ה' "במדת הרחמים.וכך זה גם בעולם התגלות ה' באה כך(-ויציאת מצרים היא כעין תחילת עולם חדש, ולכן כאן נאמר על משה מעין הנאמר בבריאת העולם.שפרק א' בבראשית זהו "אלקים" ובפרק ב' "ה' אלקים" שהקדים את הרחמים וברא את העולם)וזהו שאמרו חז"ל ש"א-ל שד-י" זהו שהעולם בבריאה גדל עד שה' אמר לעולמו 'די'.שהכוונה שהעולם בצורתו כיום זה ע"פ שה' קבע שכך צורתו(בגילוי קדושה),שזהו כמו שאמרנו קודם שה' לא מתגלה בשלמות הגילוי.והנה העולם ניברא מא"י מאבן השתיה לשאר העולם(בקדושתו)שזה מעין שגדל עד שה' אמר לעולמו די.ובביהמ"ק היו 10 ניסים תמידיים-שזה גילוי-שמקום המקדש הוא כעין לעתיד לבא שה' יהיה בגילוי-שהוא שער השמים.וא"י גם מחוברת לקדושה זו (אולם פחות).ובביהמ"ק אמרו בשם הויה,בשל הגילוי של ה',שזהו אותיות "הויה" שה' מהווה את העולם,שפועל בו בגילוי.ובשאר מקומות מתגלה בכינויו אלקים או אדנות ,דין או רחמים,שאינו מתגלה בשלמותו הגמורה.אבל בשורשו זה שניהם(שלכן מתגלה לדין או רחמים מאותו שם). שפועל בכל הצורות וההתגלויות,שאין מעכב כלל,אלא זהו השלמות.וזה מה שאומר ה' שלאבות התגלה בהתגלות חלקית,ולכן 'הבטחתים ולא קיימתי' שאין הכוונה שלא קיים כלל שהרי גרו בארץ.אלא בשלמות המלאה לא קיימתי. שזהו בשל התגלות חלקית.אבל הברית קיימת ועכשיו זמנה לחול בשלמות שהבטחתי להם לתת את א"י.וזה בא עם זרעם(ראה בפס' שמביא רש"י)שעכשיו בזרעם מגיע הזמן להתגלות בשלמות,להתחבר לא"י בשלמות וכך לגילוי שלם.ולכן עכשיו מגיע בשם הויה לקיים ולהשלים את זה,שיצאו ממצרים לא"י.שהאבות היו כיחידים ולכן הפצתם את האמונה בה' היתה חלקית(ולכן הגרים שהתגיירו אצל האבות נעלמו כשמת האב שגיירם).ואילו בנ"י זה כבר עם,ציבור גדול,שמראה את השלמות שכל העולם על כל חלקיו-שעוסקים בכל תחומי החיים,והכל בקדושה זה צד הפצת אמונה בשלמות.ולכן כנגד זה גם השם השייך להתגלות בעולם-אצל האבות חלקי ואצל בנ"י בשלמות וזהו שאומר ה' שאצל האבות התגלה חלקי,אבל השורש והברית קיימים ועכשיו בא לידי ביטוי בשלמות,בגילוי שלם.ולכן לא יעצור דבר,שבכל צורה שהיא בנ"י יצאו בעליונות גדולה(ולכן הפס' הבא הוא ששומע את נאקת בנ"י,ששומעם כעם-כציבור)ולכן עכשיו הולך להכות 10 מכות(10=שלמות)ובגילוי ה' זה יוציאם,וזהו כעין 10 ניסים שנעשו תמיד בבימק"ד,מעל הטבע בגילוי ה'.
ואולי לכן יש 4 לשונות של גאולה,שאמנם יש גם "והבאתי" אולם הוא לא נחשב כלשון כיון שא"י זה מקור הכח ליציאתם.שא"י זהו מקור גילוי ה' בעולם כמו שאמרנו.וזהו שיוצאים לשם ולכן ניגאלים בגילוי ה'.ולכן אינו נחשב כחלק מהיציאה אלא כשלב הבא שמשפיע ליציאה,שלכן נאמר כאן.ולכן יש 4 לשונות גאולה וכנגדם 4 כוסות בפסח. ויש שהחשיבו 5 [גם "והבאתי"]כיון ששייך ליציאתם שהרי הוא מקור הכח,ולכן מחשיבותו זו נחשב לחלק מיציאתם ולכן 5 לשונות וכנגדם 5 כוסות בפסח.ובא"י בתקומתה ראוי לעשות 5 כוסות(כמו שאומר הגרש"ג זצ"ל)וניראה שכיון שמחוברים לא"י מתחברים דרכה ליציאת מצרים ולכן ראוי להחשיב אף לשון זו.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)