"ואתחנן אל ה'...אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"(דברים ג', כג-כה) יש מדרש ידוע שאומר שמשה התפלל להכנס לארץ כמניין "ואתחנן" (515) וקשה, מאיפה דברי נביאות זו, מי אמר שמשה התפלל מספר כה רב של תפילות?

ר' יהונתן אייבשיץ (מובא ב"חמישה חומשי תורה עם פירוש רבנו יהונתן") מבאר עפ"י המדרש שאומר שמשה התפלל "אעברה נא ואראה את הארץ"(דברים ג', כה) בטו באב אחרי שראה שנעשה נס לדור המדבר והפסיקו למות (כידוע אחרי חטא המרגלים כל לילה אנשים היו מתים ואז הפסיקו)אז משה חשב שגם לא יעשה נס וה' יסכים לו להכנס לארץ.

וכידוע משה מת בז' באדר שאחר כך, וא"כ מטו באב עד ז' באדר יוצא 200 ימים

והנה החישוב:

אלול,תשרי,חשון,כסליו,טבת,שבט אחד מלא ואחד חסר אז אלול+תשרי=59 וכנ"ל לגבי שאר החודשים, אז הכל יחד 177. ומוסיפים 16 ימים מטו באב עד ר"ח אלול ו-7 ימים של חודש אדר ביחד יוצא 200 ימים.

 עכשיו מורידים את השבתות (שבהם אסור להגיד תחינות) אז 200 לחלק ל-7 יוצא 28, אז 200 פחות, 28 יוצא 172 ימים שמשה יכל להתחנן לה' להכנס לארץ.

וכל יום משה התפלל 3 תפילות (שחרית+מנחה+ערבית)אז יוצא 516 תפילות שמשה התפפל מטו באב עד ז' באדר שיכל בהם להתחנן ולהכנס לארץ.

ואם נוריד את תפילת ערבית של ליל טו באב, כי אז משה לא התפלל כי הוא התחיל לבקש להכנס לארץ רק אחרי שראה שבנ"י הפסיקו למות בלילה (כמו שהמדרש לעיל אומר) וא"כ בליל טו באב עוד לא ידע שיפסיקו למות אלא רק בבוקר. אז יצא לנו 515 כמניין "ואתחנן".

ר' יהונתן אייבשיץ מוסיף שקשה מה עם ר"ה ויו"ט ראשון ואחרון של סוכות שבהם אין אומרים תחינה וא"כ יוצא 512 ולא 515 (על יוה"כ לא קשה כי אז מותר לומר תחינה).

והוא מתרץ עפ"י המדרש שאומר שמשה מת בשבת"ואתחנן אל ה'...אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"(דברים ג', כג-כה) כולם מכירים את המדרש הידוע שאומר שמשה התפלל להכנס לארץ כמניין "ואתחנן" (515) וקשה, מאיפה דברי נביאות זו, מי אמר שמשה התפלל מספר כה רב של תפילות?

ר' יהונתן אייבשיץ (מובא ב"חמישה חומשי תורה עם פירוש רבנו יהונתן")מבאר עפ"י המדרש שאומר שמשה התפלל "אעברה נא ואראה את הארץ"(דברים ג', כה) בטו באב אחרי שראה שנעשה נס לדור המדבר והפסיקו למות (כידוע אחרי חטא המרגלים כל לילה אנשים היו מתים ואז הפסיקו)אז משה חשב שגם לא יעשה נס וה' יסכים לו להכנס לארץ.

וכידוע משה מת בז' באדר שאחר כך, וא"כ מטו באב עד ז' באדר יוצא 200 ימים

והנה החישוב:

אלול,תשרי,חשון,כסליו,טבת,שבט אחד מלא ואחד חסר אז אלול+תשרי=59וכנ"ל לגבי שאר החודשים, אז הכל יחד 177. ומוסיפים 16 ימים מטו באב עד ר"ח אלול ו-7 ימים של חודש אדר ביחד יוצא 200 ימים.

 עכשיו מורידים את השבתות (שבהם אסור להגיד תחינות) אז 200 לחלק ל-7 יוצא 28, אז 200 פחות, 28 יוצא 172 ימים שמשה יכל להתחנן לה' להכנס לארץ.

וכל יום משה התפלל 3 תפילות (שחרית+מנחה+ערבית)אז יוצא 516 תפילות שמשה התפפל מטו באב עד ז' באדר שיכל בהם להתחנן ולהכנס לארץ.

ואם נוריד את תפילת ערבית של ליל טו באב, כי אז משה לא התפלל כי הוא התחיל לבקש להכנס לארץ רק אחרי שראה שבנ"י הפסיקו למות בלילה (כמו שהמדרש לעיל אומר) וא"כ בליל טו באב עוד לא ידע שיפסיקו למות אלא רק בבוקר. אז יצא לנו 515 כמניין "ואתחנן".

ר' יהונתן אייבשיץ מוסיף שקשה מה עם ר"ה ויו"ט ראשון ואחרון של סוכות שבהם אין אומרים תחינה וא"כ יוצא 512 ולא 515 (על יוה"כ לא קשה כי אז מותר לומר תחינה).

והוא מתרץ עפ"י המדרש שאומר שמשה מת בשבת, וכידוע משה מת בז' באדר ואם ז' אדר חל בשבת אז גם ראש השנה ויו"ט ראשון ואחרון של סוכות חלו בשבת, וא"כ לא צריך להחסיר ימים אלו שכבר החסרנו כל השבתות