לחיות טוב דווקא במצרים (פרשת ויחי)

כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק, האדמו"ר הששי בשלשלת הנשיאות) סיפר על אדמו"ר ה'צמח צדק' (האדמו"ר השלישי מחב"ד): שה'צמח צדק' בהיותו ילד למד בתלמוד תורה את הפסוק: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" והמלמד הסביר לו את הפסוק כך: שאת השבע-עשרה השנים (האחרונות) שיעקב חי בארץ מצרים, הם היו שנותיו הטובות של יעקב.

כשחזר ה'צמח צדק' מהתלמוד תורה, נכנס לחדרו של סבו, אדמו"ר הזקן (בעל התניא והשולחן ערך, מייסד חסידות חב"ד) ושאל את סבו: איך יתכן שיעקב אבינו שהוא 'בחיר האבות' (המובחר שבאבות), את מבחר שנות-חייו, שבע-עשרה שנה, חי הוא דווקא בארץ מצרים הידועה בתורה בתור "ערות הארץ"?

ההכנה למצרים

ענה לו סבו האדמו"ר הזקן: התורה כבר מסבירה זאת, מכיון שטרם בואו של יעקב למצרים שלח הוא את יהודה לארץ מצרים כדי "להורות לפניו גושנה" והמדרש מסביר את הפסוק: להקים בית תלמוד (ישיבות ותלמודי תורה), שתהא שם תורה ושיהיו שבטים הוגים בתורה. וכאשר לומדים תורה מתקרבים לה' ("להורות לפניו" = כשלומדים תורה מלשון הוראה, אזי ניתן להיות - "גושנה" = מלשון גישה והתקרבות לה' יתברך) ולכן היה אצל יעקב גם בארץ מצרים עניין של "ויחי" מלשון חיות.

ולכאורה הלא גם בארץ כנען שם היה חי קודם ירידתו למצרים, למד יעקב תורה, אם כן מה כל כך מיוחד בלימוד התורה בארץ מצרים שדווקא על זה אנו אומרים שאלו השנים המובחרות של יעקב?

וההסבר הוא שהמעלה מורגשת דווקא כאשר היא מגיעה מתוך העלם ולכן דווקא בארץ מצרים שהיא "ערות הארץ", הייתה מורגשת מעלתה של לימוד התורה.

אור מתוך החושך

לפי זה מובנת גודל השמחה של יעקב שהביאה לכך שמיטב שנותיו היו במצרים, כמו משל יתרון האור שבא מתוך החושך: לאור יש יתרון על החושך; כי באור האדם רואה מה הוא עושה. אולם מעלת האור ניכרת כאשר הוא מגיע לאחר חושך וככל שהחושך רב ועמוק יותר כן בולטת יותר מעלת האור שמגיע אחריו. ומה רב יתרון האור כאשר הוא לא רק דוחה את החושך שהיה קודם וממלא את מקומו, אלא - האור הופך את החושך שהיה קודם לאור - שהחושך עצמו מאיר.

כזו הייתה שמחתו של יעקב כאשר הוא פגש את יוסף. כי זו היא העבודה בארץ מצרים. מצרים היא מקום של חושך ויעקב ובניו הביאו גם לשם ודווקא לשם את האור. הם לא רק האירו במצרים, הם גרמו למצרים עצמה להיהפך לאור.

בכך שיעקב הקים במצרים בתי תלמוד (ישיבות ותלמודי תורה), השבטים הגו בתורה בארץ מצרים, מה שהביא ששנותיו של יעקב במצרים הפכו לשנים הטובות בחייו ואפילו טובות יותר מהשנים שחי בארץ כנען. כמו האור שיתרונו בולט יותר דווקא כשהוא בא לאחר החושך הגדול.

רגע לפני האור

והדברים אמורים לכל אחד ואחד, בעבודתו היום-יומית, שאם היותה בתקופה שלפני הגאולה האמיתית והשלימה, כאשר הוא עדיין אינו מאיר בגילוי בעולם, זמן של "חושך", עלינו לדעת שזהו ה"חושך שלפני עלות השחר" שאז החושך מתחזק מאוד אבל מיד לאחריו מפציע אור הבוקר - האור של הגאולה האמיתית והשלימה, ועוד והוא העיקר - תיכף ומיד ממש.