הצומות הקלים

"צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמועֲדִים טוֹבִים" [זכריה,ח,י"ט]

צום העשירי [טבת=החודש העשירי] הוא אחד מתעניות הציבור שדינם קל יותר ביחס לתשעה באב. עשרה בטבת קל גם מבחינה מעשית, בשל היום הקצר וחלותו באמצע החורף. ע"פ דברי רב פפא [ראש השנה,יח,ב] בימינו אין הצומות הללו חובה אלא רשות [מלבד תשעה באב] שכן אין ב"ה מצב שמד וגם אין יד הגויים תקיפה ושלטת על ישראל. אלא שכתבו הפוסקים שכלל ישראל קיבלו עליהם צומות אלה עד גאולתנו השלמה, ולכן נפסק בשו"ע [או"ח,תק"נ,א]: "הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר"

חולים: לאור דברינו הנ"ל, כל חולה פטור מלצום, גם אם אין כל סכנה בתעניתו. עצם היותו חולה, מפקיעה ממנו גזירת נביאים/חכמים ואין הוא בכלל פורץ גדר. וב"חיי אדם" כתב שאסור לחולה להחמיר על עצמו. וכן זקנים או הסובלים מחולשה יתרה, או מי שהצום מחלישו עד מאד –ישאלו שאלת חכם. וסבר הגרשז"א שאחות או רופאהמתקשים לעבוד בצומות הקלים, רשאים לשתות ולאכול. ומעשה ביהודי שנכנס אל הגרשז"א בעשרה בטבת, והרב הביא לו כוס מים כי הבחין במראה פניו בבעיה בריאותית מסוימת.

מעוברות ומניקות: עקרונית פטורות מהצום, ואם "מצטערות הרבה" אינן רשאיות לצום. בזמננו "נחלשו הטבעים" ופוסקי זמננו מסכימים שכל אישה בהריון או בהנקה היא בבחינת מצטערת ופטורה מן הצום, אך עליה להסתפק במאכלים פשוטים ובסיסיים ולא להתענג מעבר לנדרש כדי להיות שותפים בצרת הציבור. ובירושלים היה מקובל שאישה בדרך כלל אינה צמה בצומות הקלים, ממה נפשך: אם היא אינה בהריון וגם אינה מניקה [כ"ד חודש!] הרי שהיא חולה ובוודאי פטורה מלהתענות...