"והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם"(מה,יב)'והנה עיניכם רואות-בכבודי ושאני אחיכם שאני מהול ככם,ועוד כי פי המדבר אליכם בלשוה"ק '(רש"י). מיילא בלשוה"ק מובן מזה שאומר במפורש שפיו הוא שמדבר אליהם,אלא מהול מניין?-וניראה שלמדו זאת מזה שאמר להם קודם "גשו נא אלי,ויגשו,ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה"(פס' ד)ופרש"י שם 'ראה אותם נסוגים לאחור,אמר עכשיו אחי ניכלמים קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול' שכיון שאמר להם שיגשו אליו מן הסתם היה זה כדי לראות משהושאחרת מדוע שיתקרבו,ובפרט שהתורה לא אמרה שזזו אלא רק "נבהלו מפניו" כך שמשמע שהתורה באה לרמז שהראה להם משהו שלכן רצה שיתקרבו.ובפרט שמן הסתם גם קודם לא עמדו כ"ך קרוב אליו-אלא כמרחק בטחון כמו כששומרים על מישהו חשוב,ולכן גם כשיצאו כל המצרים עדיין לא התקרבו כך שגם אם זזו מהפחד עדיין המיקום שלפני שזזו היה קצת רחוק מיוסף,ולכן היו צריכים להתקרב אף משם,ולכן חל גם על זה שיתקרבו מהמרחק ששומרים בטחון מיוסף.וזהו שרצה להראות את מילתו ולכן צריך לראות מקרוב ועל זה אומר "אני יוסף אחיכם".וגם מעצם זה שאמר לכל מצרים לצאת משם סימן שרצה להראות משהו שהמצרים לא יראו -שאחרת רק שישמרו מרחק או יסתובבו וכך לא יראו את אחיו מתביישים,כך שהגיוני שהיה זה גם כדי שלא יקרה מצב שיראו שמראה את מילתו.ועוד שאומר שהוא יוסף,וכיצד מוכיח זאת עד שאמר שמדבר בשפתם?וגם כשמדבר בשפתם מניין שלא למד זאת מיוסף הרי קודם לכן המתרגם תרגם בניהם,כך שמבחינתם היו עוד שיגעו עברית.ולכן כדי להוכיח חייב להיות שהראה להם את מילתו.ומה שהתורה לא מציינת זאת במפורש זה משום שאין זה יפה לספר זאת,ולכן רק רמזה לזה.
והנה כשבוכה עם בנימין,מפרש רש"י(ע"פ הגמ')-"ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך"-על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב "ובנימין בכה על צואריו"-על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב'(מה,יד)והנה לא מובן מה קרה עכשיו שבוכים על זה?(ואולי זה קשור להעתקת רגשותיהם לקדושה-כמו יעקב שקרא ק"ש כשניפגש את יוסף)וניראה בפשטות שעל בנימין שנאמר בניפרד משאר האחים "ועיני אחי בנימין" פרש"י(ע"פ הגמ') 'השווה את כולם יחד לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי שהרי לא היה במכירתי כך אין בליבי שנאה עליכם'-כך שבנימין מייצג את אי השנאה והשלמות האחדותית של בנ"י.ולכן אז בכו בהקשר זה על המקדשות שיחרבו בשל שנאת חינם ובשל אי האחדות בבנ"י שהביאו לכל הרעות(רצח וכדו')שבכו שאין בהם מספיק אהבה ואחדות ולכן גם בעתיד כך זה יבוא לידי ביטוי,ולכן אף בוכים עליו שאולי אחדותם תעזור.
והנה כל זה קשור למקדש שהוא ניקרא בשם צוואר(ולכן נימשל בנפילתם על צואר השני)שאולי צואר מחבר בין הראש לגוף,כמו שהמקדש מחבר שמים שהם כמו הראש-וארץ שהוא כמו הגוף.אבל גם בראש השכל-ובגוף הלב הרגש,שהם שני תחומים שונים שנוגדים לפעמים.והמקדש תפקידו לאחד את כל העולם לאמת,שגם הרגש וגם השכל יהיו באיחוד ולא נוגדים.שבשלמות זה שיא החיבור לה'-שהוא אחד-וגם האדם בשלמותו-וכך דבק בה' שיצרו שלם.שחטא עץ הדעת בא מחוה שבאשה זה רגש ובאיש שכל.שאילו היו בשלמות מאוחדים לא היה מגיע החטא ובשל פרודם היא נפלה והפילה אחריה את אדם.וכך יש חוטאים מרצון לתאות(ומתעלמים מה')ויש חוטאים מאי אמונה בה' (שלא מרגישים כלום),וכששלמים זה משפיע על זה וזה על זה,וכך מאוחדים לה' ברגש ובשכל.וכך גם יוסף הוכיח את שלמותו עמם ע"י הברית והשפה.שהשפה זה מהשכל והברית על התאות,הרגש.לומר שהוא שלם עם ה' ולכן לא יענה להם כל רע אלא מוחל על הכל ויודע ומרגיש שהכל עצת ה' לטובה.
