"הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות... ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו, ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"

(פסחים קטז, א)

ליל הסדר מתנהל סביב עקרון השאלה. אנו מטבילים את הכרפס ואת המרור, מוזגים כוסות, ובלבד שנעורר את הילדים לשאול - "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?". ואם אינם שואלים, עלינו ללמד אותם ולגרום להם לשאול - "את פתח לו". חובת השאלה קיימת גם כשאין ילדים, על האיש לשאול את האשה והאשה את האיש, ואפילו המסב לבדו צריך שישאל את עצמו.

מעניין לראות, שגם הצעד הראשון של עם ישראל בדרך ליציאתו ממצרים מתחיל בשאלה, כאשר הקב"ה מתגלה למשה במעמד הסנה, משה שואל (שמות ג, ג): "מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה", וכן לאורך יציאת מצרים, מעורר משה שאלות רבות ונוקבות (שמות ג, יא): "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", (שמות ג, יג): "וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם", (שמות ה, כב): "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי".

מה מעלתן של השאלות לחג החירות?

השאלות מבטאות את צלם האלוקים ואת החירות שבנו. ככל שמרבים לשאול שאלות, הרי זה משובח. אדם שנפשו מפוחדת או מדוכאת לא מסוגל לייצר שאלות, חופש החשיבה לא מסוגל לצאת אל הפועל והוא כלוא במאסר. העדר השאלות מעיד על כניעת האדם וחסימת חוש הביקורת שלו. אדם חופשי מפעיל את השכל והמוסר ועמם עולות שאלות. כאשר המוחלטות זזה הצידה, היא נחשפת לביקורת ומאפשרת לחשוב מחדש, תוך נתינת מקום לדילמות והתמודדויות. 

נתינת מקום לשאלות מעידה על הבעת אמון עמוקה באדם, הקב"ה מאמין בנו ונותן לנו את התורה יחד עם היכולת לשאול. התורה היתה אצל הקב"ה במרומים, ועתה הוא מפנה את מקומו ונותן אותה לעמו. מעתה, אנו המוסמכים לעיין בתורה ולפרש אותה, ואפילו בת קול משמים לא תוכל להכריע אחרת (בבא מציעא נט ע"ב): "מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול".

בתי המדרש מלאים בשאלות, קושיות רבות מהראשונים ועד האחרונים, משאלות היגיון ועד שאלות רגשיות וחברתיות - עולם שלם ומופלא של בני חורין.

בסיומו של ליל הסדר יגיע אליהו הנביא ויענה על כל השאלות שלא נפתרו "תִשְׁבִּי יתרץ קושיות ובעיות" (הכוונה לאליהו הנביא שבא מהעיר תִשְׁבֶּה). אליהו הנביא הוא מקור התקווה לכל שואלי השאלות לדורותיהם, הוא זה שקורה לנו - אל תתייאשו מלשאול, יש כתובת ומקום לכולם.

הרב אליעזר קשתיאל, מהספר: "סימן לבנים – שיחות למועדי השנה"