"ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו; ויוספו עוד שנא אתו. ויאמר אליהם; שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי. והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם-נצבה; והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי. ויאמרו לו אחיו, 'המלך תמלך עלינו? אם-משול תמשל בנו?'; ויוספו עוד שנא אתו על-חלמתיו ועל דבריו. ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתן לאחיו; ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ויספר אל-אביו ואל-אחיו ויגער-בו אביו ויאמר לו, 'מה החלום הזה אשר חלמת;? הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה?' ויקאנו-בו אחי; ואביו שמר  את-הדבר." (בראשית ל"ז : ה' – י"א)

אשתדל לפתח כמה רעיונות מבוססות חלקית, על דבריהם  של הרב דוד משתה ז"ל, וגם של הרב עמנואל תכליה (שליט"א). על הכתוב, "ואביו שמר את-הדבר." כי יעקב הבין שחלומו של יוסף  נבואה היא, אלא נסתר ממנו מתי ואיך יקיים הדבר. במיוחד, החלום השני, הקשור לשמש, לירח, ולכוכבים, שנבראו ביום רביעי של ששת ימי בראשית. ככתוב "... והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים." (בראשית א' : י"ד) וכיצד יתייחס יצירות אילו למציאות. אם יש ליחס החלומות הללו לנבואה, יש לשאול, היות ואמו רחל כבר מתה מזמן. איך יתכן שהיא  תפעל בעתיד כמו אילו שעדיין חיים כגון אביו ואחיו?

ואם נאומר, כי יעקב אביו מתייחס לשמש. והירח מסמל את אמו רחל. אולי הכוכבים מתייחסים אל אחד עשר אחיו; נצטרך לעבור על הפסוקים  ופירושיהם, כדי לחבר את העניינים.

·        בפרשת "ויצא" כתוב, "... ורחל היתה יפת-תאר ויפת מראה." (בראשית כ"ט : י"ז) ומפרש הרשב"ם: יפת תואר, כמו "במחוגה יתארהו" (ישעיה מ"ד : י"ג) ושם מפרש מצודת דוד: "במחוגה יתארהו" ובמחוגה מסבב בו ציורים עגולים לייפותו. או, במילים אחרות, לרחל היתה פנים עגולות, (עגולות כירח מלאה)

·        בפרשת "וישב" כתוב: "... ויהי יוסף יפה-תאר ויפה מראה."  אני מאמין כי מראהו היתה כמראה אמו, פנים עגולות, וכתוב, "... כי אם--הלחם אשר הוא אוכל;" (בראשית ל"ט : ו') ואם כך מאכילת הרבה לחם, נהיה שמנוני ומראה פניו עגולות, בצורת הירח.

יוסף היה בן שבע עשרה שנה כשחלם את חלומותיו. וכשיוסף הגיע לגדולתו לבן שלושים ככתוב בפרשת "מקץ": "ויסף בן-שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים; ויצא יוסף מלפני  פרעה ויעבר בכל-ארץ מצרים." (מ"א : מ"ו) לכן עברו שלוש עשרה שנה. ובכן יש לנו לראות כי תקופה זו של שלוש עשרה שנה מרומזת לנו בחלום השני של יוסף, וזה הוא הדבר שאביו שמר. (אף שלא ידע מדוע, אבל בכל אופן ראה חשיבות מיוחדת לשמור את הדבר.) עד כאן דברי הרב משתה.

לפי ההתייחסות בין החלום שחלם יוסף על הכוכבים שהם "אחד עשר כוכבים" במספר; ושנה אחת, כנגד ה"ירח", שיוסף מצא כל כך חן בעיני אדוניו, פוטיפר, סריס פרעה, שר הטבחים והגיע להצלחה רבה בביתו. יתכן כיון "... ויהי יוסף יפה-תאר ויפה מראה." והשנה ההשניה, כנגד ה"שמש" שיוסף נשמר מליפול בידי העברה, מפני זיכרונו את דמות אביו בכל פעם שאשת פוטיפר ניסתה לפתות אותו. ואם כך, שלוש עשרה השנים  הללו, נרמזו בחלומו, השמש, והירח, ואחד עשר הכוכבים, שכנגדם ישב בבית הסוהר אחד-עשרי שנים. (אף שרוב הפוסקים טוענים שישב כאסיר שתים-עשרי שנה).

ובכן, יוסף עלה לדרגה כה גבוהה, בזכות מראהו כמו אמו, נשמר ונתחזק את יצרו בזכות דמותו של אביו שלא היה עוזבו, אלא בסוף שאשת פוטיפר התנקמה בו, שלא עשה כרצונה, הוא הורד לבית הסהר לתקופה של אחד עשרה שנה, עד עלייתו לגדולה, כשנעמד לפני פרעה.