מהות - שמותינו

שם האדם הוא מהותו - "ולכל איש יש שם שנתן לו אלוקים".שמו של האדם הוא התפקיד המעשי והרוחני שעתיד נושא השם לממש. חז"ל אומרים, כי לעתיד לבוא אחרי 120 שנותינו אנו נשאל:" האם קיימנו את מה שביקשו מאתנו", כלומר האם מילאנו את תפקידו כראוי?
ישנם מקרים לצערנו, שהאנשים אינם יודעים את התשובה. כלומר, שוכחים את שמם. והסיבה לכך היא שמה שעשו בעולם בזמן חיותם - לא מומש, ולכן אין קשר בין שמם , תפקידם, למה שנעשה באמת בחיי המעשה בעולם הזה.

שמותינו מורכבים - מאותיות וכל אות היא מהות בפני עצמה. כל אות מכסה את האור שתחתיה, כך שככול שהאות קטנה יותר האור המכוסה תחתיה גדול יותר ומאיר יותר.וכך השפע הוא רב יותר.
לדוגמה: האות יוד - הנה הקטנה שבאותיות ולכן היא מכסה שטח קטן וממילא העוצמה הגלומה באות הזאת הנה הגדולה מכולם. והחזקה מכולם. זו הינה הסיבה הרוחנית לדברי המקובלים, ששמו של בורא עולם מתחיל באות יוד (בשם הוי"ה ב"ה) שכן הוא מהות הטוב והשפע האין סופי.
חז"ל - אומרים:" שהדיו השחור מכסה את האש הלבנה עליו הוא נכתב". ואכן במשפט זה רמוזים מהותם הפנימית של תורת האותיות כאמור.

הרמח"ל - בהקדמה "לחכמת האמת", כותב: "דע כי סוד התפשטות האורות הוא סוד תורת האותיות". ישנם אותיות שהשחור מקיף את הלבן - כגון האותיות: מם סופית,וסמך. וישנם אותיות שהלבן מקיף את השחור, כגון: האותיות נון, יוד, וו, נון.

חלוקת האותיות לפי מהותם הרוחנית.
ישנם מספר חלוקות המופיעות בספרי רבותינו העוסקים בנושא - ע"י נוכל להיכנס מעט, כדי להבין את מהות - השפעת האותיות המרכיבות את שמותינו על חיי האדם ותפקידו.
כאן המקום להדגיש כי רבו הספרים וההוגים בנושא זה והפרסומים בתחום רבים, אך לא כולם תואמים את דעת חז"ל וישנם אך המנוגדים לרוח התורה. ועל כן :"שומר נפשו ירחק מהם".

חלוקת האותיות לפי שיטת האר"י הקדוש זיע"א,
לפניכם חלוקה אחת מיני ארבע חלוקות המופיעות בכתבי חז"ל . חלוקה זאת מופיעה בכתבי האר"י הקדוש "במאמרי רשב"י" - בשערי השמות פרק ו’.
(המעונינים להעמיק ידיעותיהם בנושא יכולים לעבור וללמוד על חומר נוסף ממקורותינו הקדושים העוסקים נושאים אלו ועליהם סמכו ידיהם גדולי ישראל במהלך כל הדורות.
לדוגמא ניתן לעיין בספרים:
א. שורשי השמות -של הרב זכות זיע"א.
ב. פירוש הרמ"ק - לזוהר חדש פרשת בראשית. וכן פירוש השמ"ש לזוהר חדש מגילת רות.
ג. ספר היצירה - (יצא במהדורות שונות ורבות).
ד. סוד האותיות - חובר ע"י הרב בן מכיר זיע"א. ועוד.)

כאמור לפניכם חלוקה אחת המופיעה בכתבי האר"י הקדוש. בחלוקה מזכיר לו סוד חד"ר - חסד דין רחמים.
ישנם אותיות שהן מהות קו החסד וישנם קו הדין ויש קו הרחמים.
אותיות קו החסד - הם האותיות:- ב, ג, ד, ה, ו, ז,ח, (אגב הסדר חשוב - ונתייחס לכך בהמשך).
קו הדין - הם האותיות : י, פ, צ, ק,ר, ש, ת.
קו הרחמים - הם האותיות: ט , י, ח, ל, מ, נ, ס.
סדר האותיות חשוב. - כך שמתוך אותיות קו החסד האותיות: ב, ג, ד, הם חסד ממש. ואלו האותיות: ה, ו, ז, הנם חסד חלש יותר. (חסד ממותק - בלשון הזוהר).
הערה: האות י’ מופיע פעמים גם בדין וגם רחמים ואכן יש לה מספר תפקידים.
האות אלף מהותית מאוד והיא נותנת שפע רוחני חזק לכל קבוצה אליה היא מצטרפת , הן לדין הן לחסד הן לרחמים.
לדוגמא: השם חיים - לרוב יטה עצמו לרחמים גדולים שכן כל מרכיבי שמו מקו הרחמים.
השם אברהם - מורכב מהאות :’ א, ב ,ה, - קו החסד.
האות ר’ מ קו הדין.
והאות מ’ - רחמים. והאלף מצטרפת לאותיות ב, ו ה, ויוצרת - שם שמהותו חסד גדול, ועל כן בדרך כלל כל האברהמ"ים - אוהבי ועושי חסד. (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל).

חלוקה נוספת:
ישנם חלוקות נוספות (ואגע בהם בקצרה - מישום שלחלוקות אלו אין כאן המקום להאריך. ויש בהבנתם צורך בידיעות נוספות מעבר לידיעת הנושא בצורה לוגית פשוטה - ותן לחכם ויחכם עוד).

חלוקת ספר היצירה:
ישנם שלוש קבוצות, חלק א - האותיות א מ ש .(מסמלות את החוכמה ואין בהם דין כלל)
חלק ב - האותיות הכפולות ב ג ד כ פ ר ת (מסמלות את הדין והרחמים גמורים)
חלק ג - כל שאר האותיות. (אינן מסמלות כלום והן נטפלות לעיקר).
יוצא מחלוקה זאת, שהשם אברהם כולו חסד ורחמים.
והשם יצחק גבורה וקושי ללא חסד וללא רחמים.
(ישנם כאמור חלוקות נוספות והמעונינים יוכלו לעיין בספרות העוסקת בנושא).

איך לקבוע שם .
ראשית חשוב לדעת ששמות הם עניין חשוב, ואין לזלזל בכך,לכן יש לחשוב על העניין בישוב הדעת. הרשב"א.( תלמידו של הרמב"ן) כותב בשו"ת הרשב"א (תשובה ו’) - כי ברגע שההורים עומדים לתת שם לבנם או ביתם, נזרקת בהם רוח הקודש. ועל ידי זה הם יכולים לכוון לאמת המהות הפנימית של הילד.

כמה הערות חשובות - לפני שקובעים שם של ילד או ילדה.
א. חשוב לא לקרוא על שמות של אנשים רשעים או טיפוסים מפוקפקים.
ב. מומלץ לקרוא על שמות צדיקים ואנשי מעשה.
השורש לכל השמות צריכים להימצא בתורה או בחז"ל - ושם שאינו מופיע בכתבים אלו, צריך להיזהר ממנו ולבדוק ולחקור שבע חקירות אם שם זה אינו פגום.

שמות נפטרים:
מומלץ שלא לקורא שמות - של נפטרים. אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. (וגם על זה כותב הרב פתיה זצ"ל- בספרו מנחת יהודה -שיש לעשות ראשית תיקון לנפטר ורק אח"כ לקרוא לילד את שמו).
אם אין ברירה - בגלל כבוד לנפטר או למשפחה, יש לקרוא את שם הנפטר כשם שני - ושם אחר נוסף כשם ראשון.

הערה: א. ידוע מכתבי המקובלים כי מהות השם קשורה לשם האם הביולוגית. לכן יש להסתכל על מהות השמות יחד.
ב. במידה ויש כינוי לשם יש לצרפו לשם האמיתי. ולפעול לפי הכלל הידוע שכל מה ממתרחש כאן נקבע גם בשמים כך שמי שנקרא בברית אברהם וכולם קוראים לו אבי יש להסתכל על שמו בצירוף הכינוי : אברהם אבי. וכן על זו הדרך.
אחטא לאמת אם לא אציין כי ראיתי ושמעתי (בע"ה) רבנים מקובלים, שרוח הקודש מלווה אותם... שרואים דברים דרך השמות מעבר לכל האמור כאן ומעבר לכל מה שנכתב ואולי גם ייכתב....!.

דוגמא לשמות שהם בעייתיים:
מזל. ויקטוריה. סולי. לילה.לילית.סימונה.
יש שהמליצו להחליף שמות אלא , אך כאמור יש לדון כל דבר לגופו לרוב בעלי שמות אלו מרגישים על עצמם כי הדברים לא מסתדרים (בלשון עדינה).
וכן ישנם שמות שלכאורה מורים על מהות מסוימת , אך כאמור אין בשמות אלו כל שיכות עקרונית למהות נושא השם. כגון: יפה , נועה. יפית . חכם.

מצאנו בספר "ערבי-נחל" -של הרב נחמן מברסלב זיע"א. רמז למציאות שיכול האדם להעצים סוד שמו, ע"י העצמת האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר.
לדוגמא: השם "יצחק", מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"

רמזים לכוחות האצורים באותיות
להלן רמזים לכוחות האצורים באותיות, רמזים בלבד! הרמזים לוקטו מספר "חכמת האות". בתוספת דברים ע"י לפי העניין והצורך.

"א" -מה סודך?
אחדות ומקור החכמה
האות הנחשבת לאות הראשונה, מבטאת את העולם הרוחני עולם האידיאיות, עולם הערכים, עולם האין-סוף ! היא כוללת בתוכה את כל הכוחות של כל האותיות כקרן אור לבנה הכוללת בתוכה את כל הצבעים.
צורתה: ללא גבולות, אין לה גג מעליה ולא בסיס מתחתיה גם לא "קירות" חוסמים בצידה , מסמלת: אין-סוף.
היא אות המייצגת אמת אבסלוטית, המחברת את כל מה שאפשר לחבר ואכן שמה :"אלף" המורכב מאותיות "א" "ל" ף" רומזות לכך
יש הרואים בצורתה כי היא מורכבת מ- 3 אותיות "י" ו" "י" שערכן: 26 כמספר שם הוי’:
האות "א" רומזת ל"חכמה".
האדם הנושא בשמו את האות "א" יש בו חכמה ודרכיו לא תמיד מובנות למי שנמצא לידו. יש בו מידה של קנאות ושל מי שמחמיר, ויש בו גם את מידת הרחמים. הוא מסוגל לחדש חידושים בחבר או בעולם כי יש בו מוטיב של הראשיתיות. יש בו תכונה מאלפת, המסייע לאנשים אחרים, מקנה למישהו הרגלים עד לדרגת אומנות, הופך להיות מעין אולפן לאחרים.
צורתה יכולה להסביר גם את עצמתה. היא מעין סולם המטפס ועולה מעלה, כשהוא נתמך ברגל אחת יציבה בצידו התחתון ומעליו "יוד" נוספת השואפת להגיע לשמים, נטיה לרוחניות או לחבר גשמיות עם רוחניות. שואף לעלות ולהשפיע על הסובבים אותו לעניינים רוחניים. רוחניות פירושה התעלות מעל האגו ולהשפיע ולהעניק לאחרים.

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל:
האות "א" היא האות הראשונה, התנועה הראשונה, המייצגת את הראש.

תכונות:
החלטיות- מאמצים, כח רצון, תקיפות, תכלית, מטרה,
יזמה- פתיחות, שאר רוח, דחף אנרגיה.
אומץ- תעוזה, אי-רתיעה, עשייה ללא חת, בטחון עצמי.

כאשר ה"א" היא האות הראשונה, בשם, הדבר מציין עניין כללי רב בחיים וטבע עצמאי. "א" נוספת בשם, מעידה על יכולת שכלית רבה וכשרון לפתור בעיות סבוכות.
"א" שלילי- (אם מדכאים אותו) הוא טיפוס הנוהג לשלול את מאמצי זולתו ולזלזל בהם.

"ב" מה-סודך?
ברכה ובריאה, פילוג וריבוי
האות המבטאת את העולם הגשמי, האות בה התחיל ספור בריאת העולם הפיזי.
אות המבטאת את הגוף ביחס לנשמה המבוטאת באות "א"
האותיות "א" ו"ב" משלימות זו את זו. "ב" מהווה "כלי" משלים לאות "א".
"ב" רומזת לחלוקה לריבוי לשפע וברכה גשמית כפי שנאמר: "להניח ברכה אל ביתך.."
הנושא בשמו את האות "ב", הוא בעל עצמה, לראות את העולם הדואלי להתייחס אל מכלול הדברים לראות קצוות וגם לחבר אותם. נכון, הוא נמצא פעמים רבות בתוך דילמה, וענין הבחירה היא מנת חלקו, , לפעמים יתגלה כחלש כמתלבט ולפעמים דוקא בזכות האופק הרחב שלו, והנתונים הרבים שהוא שולט בהם, יש לו יכולת ניתוח אנליטי ויכול להגיע למסקנות נבונות ביותר.
דבר והיפוכו, לבעל האות "ב", אינו מסמל ניגוד אלא השלמה והרמוניה הנוצרת ממיזוג שבין ההפכים. (זכרו את המושגים "אין ויאנג").התורה התחילה באות "ב" רומזת כי העולם שלנו הוא עולם דואלי. כל החכמה האזוטרית והמושגים היסודיים בתורת ישראל מתבססים על רעיון הזוגיות: התורה ניתנה לנו על שני לוחות הברית, אדם וחוה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו, העולמות גשמיות ורוחניות, העולם הזה, העולם הבא... יצר הטוב ויצר הרע, איברים בגופנו השלם מורכבים בזוגות..
אפשר לשתף איתו פעולה, נוח להתחבר אליו.
אות זו יוצרת 50% של המילה:"לב" כי הלב מסמל רגשות אשר מסומלות ע"י קצוות וקיצוניות. "אהבה, שנאה, קנאה, רחמים, רעות, הבנה, רכות, רגשנות, עליזות, שמחה, גבורה, פחד, אומץ, חום, רוע ועוד... המילה :"לב" נכתבת גם כמילה :"לבב" "ויין ישמח לבב אנוש.." אדם הפותח את ביתו
האות "ב" מבטאת גם רגש, ביחס לאות "א" אשר יכולה לסמל "שכל".
האות "ב" פתוחה מצד שמאל רומזת על אפשרות של פתוחה לקראת הבאות לקראת מה שצופן העתיד גם רומזת לפתיחת הדלת בפני אורחים ובפני הזולת, רומזת לאפשרות לקבל רעיונות חדשים, אנשים חדשים שכן אלה יגרמו להעשיר את חיינו.

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל
"ב" היא האות השניה, ומייצגת את הרגשות, אות הניתנת להשפעה.

תכונות:
ידידות- סימפטיה, רעות, אירוח
משפחתיות- אהבה למען המשפחה, שקט, שלוה,

"ב" נקבה, תצטיין כאם אוהבת, בעוד ש"ב" זכר, יפגין אהבה רבה לטבע ולחיי כפר, לשניהם צורך לחיים משותפים עם בן-זוג, ורתיעה מחיי רווקות. דעות קבועות- רגשות שאינם משתנים, אמונות מעוגנות,
"ב" שליליים (אם מדכאים את זרימתו) עלולים להיות מאד אנוכיים, שקועים בעצמם, רכושנים ורודפי-בצע, דעות חסרות גמישות עודף רגישות- נרגשים עד למתיחות, יתר , ואף עצבנות גלויה.

"ג" מה סודך?
חסד והתעלות לשיא
"לגמול" פירושו "להעניק" "לתת". האות רומזת לכח הנתינה. גמילות חסדים,
צורתה כאדם שיצא מביתו (מהאות "ב") וצועד לעבר ה"דל" כדי להעניק ולספק לו את צרכיו, להשלים את חסרונו..
הנושא בשמו את האות "ג" יהיה בעל מוטיבציה חזקה לתת להעניק לתרום לחברה, להשפיע, הרעיון של הנתינה חרוץ בנפשו של האדם אשר מעורר בעצמו מתוך פנימיותו את הערך של נתינה. הנתינה תגרור בעקבותיה הצלחה שפע ומזל לאדם הנותן, כי בפעולותיו האדם מניע את גלגלי השפע בעולם, ובזכות זה יקבל גם הוא מהשפע הזורם בעולם.
אדם זה מכיר בסגולות הנתינה, ויכולת פנימית להבין כי כל "ביזבוז" מצידו הוא רק השקעה אשר תביא בעקבותיה, הצלחה חוזרת. הביטוי: " הטיפש נותן והחכם לוקח" מוסבר על ידו כי הטיפש חושב שהוא נותן ומבזבז.. ואילו החכם מבין כי הוא גם מקבל, מקבל אישיות של נדבנות, מקבל את החיים הערכיים שיש בהם סיפוק.. ועוד..
עצמתה של האות "ג" יכולה לאחד את הניגודים , ליצור שלמות אחת משני ניגודים לחבר את הקיצוניות שבין "א" ל"ב", תפקידה לאחד את האיברים השונים והמנוגדים, ליצור מהם ישות אחת . להיות גשר ביניהם.
יכלתה של האות "ג" להביא לגמר הבשלה, כלומר להתפתח עד תום עד שניתן להינתק מהמקור, כמו תינוק היונק משדי אמו וכאשר הוא חדל הוא נגמל.
יש באות זאת גם ענין הקשור לתשלום עבור למי שעשה מעשה, להחזיר למישהו כגמולו.

כתוספת או כחלק מסכום לנ"ל:
האות "ג" מייצגת אנרגיה

תכונות:
מזג-נח- עליז,מלא חיים, חביב, בעל רצון טוב, אדיב חפשי מדאגה,
הפרזה- מתון, רחב-לב,
מומחה- מימן, בקיא, גמיש, חרוץ וזריז.
נואם- מליצי, גלוי-לב, מרצה, בקיא בשיחה.
מארגן- מתכנן, מקדם, מהנדס, ממציא, ספונטאני.

אות "ג" שלילית (אם ידכאו את זרימתו) יכול להיות חסר בושה, מוזנח, חסר הבנה, לא מוסרי, חסר מצפון וחסר עקרונות. הפרזה, בזבזן, אינו רואה את הנולד, פזרן, אימפולסיבי- חסר סבלנות, פועל בדחף רגעי.

"ד" מה סודך?
ארבעה מימדים ודאגה לזולת
האות "ד" רומזת לכח הקבלה.
כח הקבלה הוא עצום ביותר. בלעדי כח זה לא יוכל הנותן להעניק לאיש..רק המקבל, מגלה את כוחו של הנותן ולכן חשיבותו רבה. (חובה להבדיל בין המושגים "מקבל" ו"לוקח" הראשון חיובי והאחרון שלילי..)
כח המקבל הוא יכולת "ספיגה", לקבל גם את הזולת כפי שהוא, לקבל את העולם כפי שהוא, כמובן מתוך יכולת הבנה בין מה לקבל בגלל שאי-אפשר לשנות ובין מה שניתן לשנות ...
חשיבות רבה לנתינה, אדם המעניק מעצמו וממה שיש לו לאחרים, נחשב למי שקיבל גם הוא דבר מה, הנמדד ביסודות רוחניים. עצם הנתינה, נותנת לאדם תחושה טהורה שעשה מעשה נעלה ונכון. הוא עצמו מקבל מעצם המעשה שעשה הרבה מאד, אין לראותו מבחינת נותן בלבד, אלא גם בבחינת מקבל. אין דבר שישווה לתחושה הפנימית המלווה אדם שזכה לתת מעצמו לאחרים ולעזור לזולתו. הקבלה יש בה יסוד מוצק של נתינה, כי ללא קבלה אין מציאות של נתינה!
באות "ד" יכולת ריפוי..ריפוי אנרגטי הוא ריפוי של קבלת האדם כפי שהוא וממקום זה לעזור לו.. רופא אינו כועס על חולה שפתאום מקיא עליו.. הוא מקבל את המגבלות שלו..
צורת האות "ד" עומדת רק על רגל אחת לעומת שלושת האותיות הראשונות שיש לכל אחת מהן שתי רגליים או בסיס לעמוד עליו. כך גם האות "ר" (דל ורש)
אות הצניעות.
ג-ד: החיבור בין שתי אותיות אלה רומז למזל כי רק ע"י כח ההשפעה, כח הנתינה, והיכולת של הזולת לקבל, אפשר לזכות במזל טוב שפע והצלחה, נרמז באות שתבוא אחרי האות "ד". (באנגלית מכנים את הבורא: "גד")

כתוספת או כסכום חלקי לנ"ל:
האות "ד" מייצגת איזון.

תכונות:
כח רצון- תכלית, מטרה.
התמדה- סבלנות, יכולת עמידה, ריכוז, עשיה.
מארגן- מתכנן, בנאי, מעצב, מקדם

במקום שבעל האות "ד" ינצל את כוחותיו החיוביים יכול ליצור לעצמו תכונות של הפעלת סמכות, עצמה, מנהיגות, השפעה, הכרעה, פיקוד. החלטיות. תקיפות (לא תקפנות)
אות "ד" שלילי (אם ידכאו את זרימתו) יכול להיות עקשן, חסר תקנה, שאינו מוכן לפשרות.

"ה" - מה סודך?
הצלחה, שפע נועם הליכות וייחודיות
אות ההצלחה, השפע, הפריון והיכולת לשגשוג והשפעה כפי שאמר יוסף הצדיק השולט בעושר העולמי במצרים: "הא לכם זרע וזרעתם.."
המלה "הצלחה" והמילה :"השפעה" מתחילות באות "ה" ומסתימות באות "ה" (אין הסיק מכאן שכל אות המתחילה ומסתיימת באות "ה " מבטאת שפע) "הא לכם זר" מבוטאת בצורה הקלה ביותר, היא אות בה נברא העולם הזה.
אולי יש מכאן רמז לאמונה העממית שהמספר "חמש" יש לו סגולה לשפע ועצירת כל מרעין בישין..עין הרע וכדומה. (ראה גם הסבר לאות "נ" הרחבה של האות "ה")
האות "ה" נכתבת כאות: "ד" ובתוכה האות "י" הרומזת לחכמה. גם צירוף האותיות:"י" ו"ד" יוצר את המלה:"יד" ומכאן ערך ההצלחה הקשור לאות הזאת המסמלת "יד" "במקום שאתה עוזר (גם לעצמך..) בשמיים יעזרו לך בהצלחה, כפי שנאמר:"וברכך ה’ א-לקיך בכל מעשי ידיך אשר תעשה" אם האדם עושה- מתברך ואם לא-לא.
האות "ה" מוצמדת לצורת הנקבה בלשון הקודש, רומז ל"אשה" ואכן אמרו חז"ל בלשון ארמית:"אוקירו נשייכו בדיל דתתעתרו: פירוש: "כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו" וכן נאמר :"ולאברהם הטיב בעבורה" ודרשו חז"ל בזכות :שרה. או בלשון אחרת :בעבור-ה בעבור האות "ה" שנמצאת אצלו, או אצל שרה אשתו.
האות "ה" אות קלילה להגיה וביטוי, רומזת ליכולות גבוהות ללא התאמצות, וכנראה עוד יותר אם ישקיע ...אין צורך בהתאמצות..
לאות "ה" תפקיד חשוב בשפה העברית, "ה" הידיעה. שכן היא אחראית ליידוע, מילים מקבלות את משמעותן הייחודי בזכות תוספת ה"ה" לפניהן. הבה ונזכור כי היא משמשת גם כאות השאלה. לרמוז על אפשרות התבוננות וחקירה שתוביל ל"ה" הידיעה.
אות זו מבטאת גם את חופש הבחירה של כן בן אנוש להיות חפשי ולהחליט בעצמו מה הכי מתאים לו בשבילו..יש לו אפשרות להשתמש בפרצות שנתנו לו ולעשות בחייו כראות עיניו,על האדם לבחור בדרך הנכונה מתוך רצון כן שלו ולא מתוך כפיה.
היא אות של חזרה אל המקוריות אל הרוחניות, , היכולת לחזור בתשובה.

כתוספת או כסיכום מתומצת:
אות חזקה במיוחד, מייצגת תקשורת בונה.

תכונות:
בעל חושים לריפים- בעל חוש התמצאות, בעל ראיה מפוכחת.
אינטלקטואל- נבון, מלא מחשבה, ראות מעמיקה, מודע.
עצמאי- זקוק לחופש, מרחב תנועה, שונא מגבלות.
מיומן- גמיש, חרוץ, בקי.
בעל דמיון- אידיאליסט, יוצר,מקורי, מחדש.
משעשע- מבדר, מענין, מסיח דעת, משיב נפש.

במידה והאות "ה" נמצאת ראשונה בשם,- ההדגשה מציינת, שנושא השם, יזכה לחיים מרגשים מלאי אירועים.
אדם שבשמו יותר מ"ה" אחת, יתגלה כבעל מזג חם במיוחד, בפרט במקרים של "ה" פותחת ו"ה" מסיימת את אותו שם עצמו.
אם נושא אות זו בשמו, יעוכב בזרימתו בחייו, עלול האדם הזה, לסגל לעצמו תכונות שליליות, חוסר אחריות, חוסר מהימנות, חוסר יציבות,, אימפולסיבי (ר"ש או ט"ג), קל דעת.

"ו" - מה סודך?
שלימות וחיבור
האות "ו" נחשבת לאות החיים. משום היותה אות החיבור רומזת לחיבור בין הנשמה לגוף והרי כך נוצר ו החיים. גם נאמר: " וייצר ה’ א-לקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים".
האות ו’ רומזת לכח החיבור של האדם. בעיקר כח חיבור במובן של העולם הגשמי. יוסף הצדיק שהוא המידה הששית , ספירת היסוד, שלט בעולם החומר.
האות: "ו" רומזת לעולם החומר אשר בנוי מששה כיוונים: קדימה אחורה, ימין שמאל, למעלה ולמטה.
מי שיש בשמו אות "ו" סביר להניח שיש לו יכולת להשכין שלום.
מחברת בין ימין חמין שמאל, בין ידידים לאויבים בין שונים לשוים, בצורתה היא זקופה ואיתנה, כולם יכולים להישען עליה.היא אינה מתכופפת כי אין לה סיבה להתבייש או להיכנע, אינה תופסת מקום לרוחב, היא מצמצמת את מימדיה, כדי שאפשר יהיה להתקרב אליה. היא אינה חוצצת בין המתקרבים, נהפוך הוא , היא משמשת כדבק ביניהם.
האות "ו" מציינת שלמות, דבר מושלם שאין בו מתום, מסמלת משיכה ישירה מלמעלה למטה, וחיבור ביניהם. לכן היא נחשבת לעמודו של עולם, מסמלת את ספירת התפארת, כפי שאפשר לראותה במרכז עץ החיים היא בין ספירות הדין לבין ספירות החסד, בין הספירות העליונות לבין התחתונות,היא היחידה המקשרת בין כל הספירות, היא מתעלה מעל מימד הזמן, מערבת עתיד עם עבר, מה שמביא להרמוניה מושלמת
האות "ו" מסמלת את הדרך האידיאלית את שביל הזהב.
לאות ,ו" יש תפקיד נוסף והוא "ו" ההיפוך. הנושא את האות "ו" בשמו יש בו גם את התכונה לראות את הצדדים השונים הקיימים במציאות וגם להתייחס אליהם.

כתוספת או כסיכום מתומצת:
אות ו" מייצגת את האהבה

תכונות:
מבוית- אוהב חיי בית, אבהי/ אימהית
ידידותי- סימפטי, חברי, מארח, נעים הליכות
מתכנן- מארגן, מקדם, מעצב, בנאי.
עוזר-אדיב, חם-לב, אוהב, אינו אנוכי
מנחם- חנון, אנושי, עדין ומתחשב
נאמן- אחראי, איש כבוד, מוסרי, מצפוני, נאמן להתחיבויותיו

אם תתעכב זרימת חייו של הנושא את האות "ו" עלול להיות מלנכולי, עגום, מדוכא ועלוב, יכול להיפך טיפוס מודאג מוטרד ומטריד, מאוד לא נעים, נודניק שקשה להיפטר ממנו.

"ז"- מה סודך?
רווח, מחיה ומאבק, נקודת המוקד.
האות "ז" רומזת לפרנסה, למזון, למלחמה, למלחמת הקיום, מלחמת היצר ועוד..
צורתה כצורת חרב, המבטאת התנצחות ונצחון.
מענין כי מצאנו שמות משותפים בלשון העברית הקשורים לאוכל מחיה ומלחמה, כגון:"לחם" "מלחמה" ,"שלחן" "שלח"= חרב, "מאכל" "מאכלת", סכין" "סכנה", "מזון" "כלי-זין" ועוד..
נושא אות זו בשמו, יש לו יכולת טובה להתפרנס בכבוד , לחיות בכבוד, תהיה לו הרגשת ביטחון והרגשה פנימית של הגנה עצמית. בעל יכולת הישרדות טובה במיוחד.
האות הזאת רומזת גם לקדושה בתוך הטבע, וגם נאמר "כל השביעין חביבין"
האות הזאת רומזת לאות שיש בה כשרון ויכולת לחולל ניסים. גם פרנסה נכלל בתוך הקטגוריה של ניסים. מפתח הפרנסה נמצא רק בידי בורא עולם (תשאלו את העצמאיים והם כבר יספרו לכם כמה זה נכון ומוחשי)
בשל האות "ז" הוא אדם מהרהר אודות הערכים והממטרות של חייו , השקפותיו וחזיונות ה"אני" שלו, לבין הסביבה שבה הוא חי, כל דבר המתרחש מסביבו נשפיע עליו. הוא שואל את עצמו ,עד כמה עליו להשקיע מאמצים, עד היכן יריק נדוד כדי להשתכר למחייתו? עם אילו אנשים עליו לבוא במגע? האם שכניו ותנאי חייו הולמים את ציפיותיו מעצמו? אילו דברים עליו ללמוד מסביבתו ומשכניו, ואלו השפעות עליו לדחות?.
האדם נמצא במרכזה של מערכת גורמים, כאילו עומד הוא במרכז ומסביבו ששת המימדים:- מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. ששת הכיוונים הללו משפיעים ופועלים עליו באורח מתמיד.
היא אות מאוזנת , אות זקופה ויש לה שני קוים מאוזנים בראשה, לשני הצדדים, מסמלת גם את אישיותו של נושא בשמו אות זו.
יש בו כוחות מאוזנים, כמו השבת המסוגלת לאזן באדם את כוחותיו הפיסיים עם כוחותיו הרוחניים . כן נמצא כי השבת נמצאת ב"אמצע" השבוע. פירוש: שלושה ימים לפני השבת כביכול הכנה לקראת שבת , ושלושה ימים אחרי השבת אשר אנו חשים עדיין את השפעת המנוחה והקדושה מהשבת שחלפה.ציטוט מהפיוט :"לכה דודי" : "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה.."

כתוספת או כסיכום מתומצת לנאמר לעיל
האות שביעית מייצגת את הנסתר והאמונה

תכונות:
תכליתי- החלטי, בעל רצון חזק עושה את דברו, תקיף
ממציא- בעל דמיון אידיאליסט, יוצר מקורי.
ייצרי- בעל חוש התמצאות, , בעל שאר רוח, בעל ראיה מפוכחת.
מסודר, - שיטתי, ממושמע ערוך ונכון, מצטיין בנקיון.

אם נדכה את בעלי האות "ז" או נעצור את מסלול זרימתם בחיים, ייהפו להיות בעלי תכונות שליליות: אימפולסיבים, מזלזלים בזולת, מתעבים עצות, יתרחקו מהזולת ויחששו מחדירה לתחום הפרטי שלהם. עלולים לרכוש תכונות של ספקנות עקשנים וקשים לשכנוע.

"ח"- מה סודך?
על-טבעי, חן-א-להי וחיים
האות ,ח" מסמלת את יכלתו של האדם לפרוץ את גבולות המציאות הגשמית, לכן האות הזאת יכולה לרמוז לדברים שהם מעל-לטבע. יכולת טובה לפתוח ולהתבונן דרך ה"עין-השלישית" ולגלות דברים נסתרים. אנשים בעלי אות "ח" יש להם תכונה להיות קשורים למיסטיקה.
מצאנו את המספר שמונה במקורות שלנו במושגים רוחניים נעלים ביותר, כגון התורה, שמחת תורה שנקרא גם שמיני עצרת, חג השבועוות חל בשבוע השמיני של ספירת העומר, ברית מילה, בגדי הכהן הגדול,, שמונה פתילים בציצית.. ועוד.
בעל האות "ח" יש לו את הסגולה המיוחדת להוציא תכניות מן המחשבה אל המעשה מן הכח אל הפועל , הוא כביכול מקבל מתנת חנם מ כוחות על-טבעיים והוא בעל חן חנון כמו נח שמצא חן וניצל הוא ובני ביתו מהמבול.. גם משה רבינו בקש להשיג את התכונה הזאת, "הודיעני את דרכיך למען אמצא חן בעיניך.." וגם אנו מבקשים זאת בברכת המזון .."ונמצא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם..".
לכן היכולת של האות "ח" לקבל אורות מיוחדים והם אנשים מקובלים ותורמים בחן לחברה.. קרוב לודאי שנמצא אנשים שיש בהם אות ,ח" שפניהם מאירות במיוחד..

האות "ח" מסמלת "חיים" חן וחנינה. קשורה לחכמת חיים בעיקר התארגנות מחוכמת של החיים. היא נוצרה בכתיבה המקורית משתי אותיות "ז" כאשר יש חיבור ביניהן מלמעלה.
משום שהאות "ח" יכולה להיחשב לאות רוחנית היא יכולה לגרום לחוסר התקרקעות ו ריחוף, כך היא גם יכולה לרמוז על פחד (חיתת, חת) ועל חטא שהם חלק בלתי נפרד מחיי האדם בעולם.

כסיכום או כתוספת לנזכר לעיל:
בעלי האות "ח" מייצגים יצירה ועצמה

תכונות:
איפוק- עצמאי, שלם,
אוהב טבע- משמר טבע, מתענין בחי ובצומח.
מנצח- זוכה בהצלחה, נושא רווחים מנצח שאינו מובס.
גורף כספים- פורע חשבון, אמיד, מושך כסף, אשף פיננסי, עשיר כקורח

אם החיים יחסמו את זרימתו של בעל האות "ח" עלול להיות גרגרן רודף בצע,, זאב בודד, רכושני, מעוגן בעצמו ואנכי.

"ט" - מה סודך?
טוב
האות "ט" רומזת למושג החשוב: "הטוב- המוחלט"
"הרואה "ט" בחלומו סימן יפה לו.
האות "ט" רומזת לחיים טובים לבריאות טובה לעסקים טובים לשנה טובה.. הצלחה גשמית.
סגולת האדם שבשמו האות "ט" לעבור מגשמיות עבה למציאות רוחנית ויכולת להפוך התחפרות והתבוססות להתקדמות אל עבר התוצאות הרצויות והטובות.

הנושא בשמו את האות "ט" יש בו את התכונה לראות בכל דבר את הטוב הצפון בכל דבר, כי בסופו של דבר על פי האמת כל מושגי העולם הם יחסיים. האדם הוא בן אנוש ומתייחס אל הטוב על פי ראות עיניו. הראיה היא מאד סוביקטיבית ותלויה יותר במה שצפון בלבנו . הכלל ידוע ,"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". מה שנראה לאדם חיובי, יכול להתפרש בעיני רעהו כדבר שלילי בתכלית לא כולנו מייחסים למושג "טוב" אותה משמעות. בעל האות ,ט" הוא אופטימי מטבעו ויכול להראות לאחרים את הטוב המסתתר בכל ענין.
כדאי לכם לזכור את הסיפור בידוע על רבי זושא..
לפעמים בעל האות "ט" אופטימי במיוחד וכמעט ללא גבולות אז יכול הוא לשקוע בתוך עולם של טיט וחומר גשמי עבה ביותר שאפשר להתבוסס בו ולא להתקדם לשום מקום.
מסקנה: לאדם כזה יש צורך להמשיך ולהיות אופטימי עם זהירות מסוימת..!
יש לו יכולת גם להוריד טוב אל העולם, דרך ברכות תפילות ואיחולים.. מומלץ מאד לעשות זאת, כי ע,י כ הוא גם זוכה בעצמו לטוב המגיע לעולם בזכותו.

כתוספת או כסיכום לעיל:
האות ,ט" מייצגת את החוק והמשפט.

תכונות:
חן- סגנון, טעם, רגישות, אמנותיות.
חם-לב- עוזר, חסוד, אוהב, דואג לזולת
עדין- חנון, אנושי, ענוג מתחשב, מתמצא, מלא השראה.

אם החיים יחסמו את זרימתו של בעל האות ,ט", תכונות שליליות יבלטו בו: עלול להיות עצבני, חסר בטחון עצמי, נפחד מהוסס, בעל מזג רע. נוח להתרגז ונפגע בנקל. עלול להיות גם אימפולסיבי וייצרי.

י" - מה סודך ?
יסוד ההוויה, בריאה ומטאפיסיקה
האות הקטנה ביותר ובעלת העצמה הגדולה ביותר! עצמה רוחנית המובילה ליצירה נפלאה של עולם מאורגן יפה ומסודר.
האות "י" נחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. אות זו נחשבת למקור כל הכוחות, להתחלה של כל ענין רציני וחשוב.
אמרו אנשי הסוד:"מאן דאיהו זעיר איהו רב" פירוש: מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עצמה. כפי שאומר המשל העממי :"דברים גדולים נארזים באריזות קטנות".
כמו שראינו, את האות "א" הרומזת לחכמה, האות "י" היא מקור החכמה.בפיוט "בר-יוחאי" נאמר "יו"ד חכמה קדומה.."
האות יו"ד רומזת גם לענוה . אכן הענווה האמיתית היא העצמה הגדולה. מי לנו כמשה עליו נאמר: "והאיש משה עניו מכל האדם על פני האדמה.." ענוותנותו הטהורה: "ונחנו מה.." "מי אנכי .." הובילה אותו שלא מבחירתו להיות איש הא-להים איש שזכה בחייו מה שלא זכה אדם עלי אדמות.
האות "י" מציינת בצורת כתיבתה המינימליסטית, כי דווקא הדברים הגדולים והנשגבים, ראוי להם כי תהיה בהם מידה של קטנות וצניעות. אמנם האות הזאת מסמלת את המיטפיסי העל-אנושי והעל טבעי, אך היא מורכבת משני רווים קצרים, כמעט "פסיקים" בלבד. דווקא בשל גדלה ועצמתה הגדולה היא מרמזת לכך, שכדי להגיע לדברים שהם מעבר לגשמיות ולארציות ומעבר למקום, לזמן ולחומר ולמרחב, אין צורך בשימוש בדברים ראוותניים. היא מציינת כי יש לנקוט דרך של צניעות וענווה.
עם ישראל נמשל לאות "י" ומכאן רמז לשם "יהודי",,בעל כח הישרדות מדהימה וכח ההתבוננות והחכמה.. מה המודד? צאו וחשבו..כמה בעלי פרס נובל בעולם שהם יהודים. ?

כתוספת או כסיכום לנאמר לעיל:
נאות "י" מייצגת גם שאפתנות

תכונות:
כן- הגון,ישר, נבון, ייחודי, מהימן, נאמן.
יצרני- מקורי, חדשן, בעל דמיון.
עוזר- חסוד, בעל תכונות טובות, טוב לב, חם לב
נבון- מבריק, משכיל, מחונן, מזהיר, פיקח.

אם בשם האדם נמצא את האות הראשונה אות ,י" תהיה אישיות מזהירה. במידה והיא מופיעה פעמיים, הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה. שלוש פעמים ומעלה, מעידים על קו הפרדה דק מאד בין השלילה והחיוב .
אם החיים יפריעו לזרימתו של בעל האות ,י, יתפתחו בו תכונות שלילות. עלול להיות עצלן, קהה חושים וחסר חיים- ייתכן כי יאבד גם את המטרה מוגדרת של חייו

"כ" - מה סודך?
הכתרה והגשמת מטרות
אות העשיה והגשמת המטרות.
אות "כ" רומזת למילה "כף" - כף יד המבצעת הפועלת ועובדת..
אות המגיעה אל דרגת המלכות. המלה :"מלך" יכולה להידרש "מל" מלשון דבור ("מי ימלל..) ו"ך" האות "כ" מלשון "עשיה". "ברוך אומר ועושה"
האות "כ" רומזת גם ל"כתר" המגיע למישהו הנמצא ברמה גדולה ביותר. מובן שהאות הזאת רומזת לעשיה , פרקטיקה המסמלת השגות גבוהות ואכן מגיע לאדם כזה- כתר על ראשו!
האות "כ" ערכה "עשרים" ו"עשרים" הם בגימ’ 620 בדיוק כמו המילה:"כתר".
האות "כ" יש בה כח הדמיון ההשוואה, הכשרון ליחס דברים זה לזה ולבדוק את ההבחנה ביניהם. נראה כי האות הזאת היא התפתחות של האות "ב" שהיא מייצגת את ה"בינה" להבין דבר מתוך דבר. כאילו האות הזאת מייצגת כפיפות לקראת ראיה עמוקה יותר לראות מקרוב את מה שאנו רוצים לראות כהלכה.
הנושא בשמו את האות "כ" יכול לבטא כי סגולתו לשלוט, כביכול כל הדברים נמצאים מתחת ידו. יש לו יכולות פוטנציאל, לשלוט בעצמו או לכוון ולהדריך אחרים, "הכל בשליטה"
לאות ,כ" בתור "כף" יש סמליות כפולה. מחד גיסא , מיצגת היא את כף היד המשמשת כבית קיבול, ומאידך גיסא, את נפחו של אותו בית קיבול. כף מסמלת גם פוריות והישגים המגיעים על-ידי מאמצים פיזיים או נפשיים, שלא כמו האות "י’=יד, המייצגת כוח, קנין, ואחיזה ברכוש.
נזכיר כי בברכת ההבדלה במוצאי-שבתות וחגים, מתייחסים למעבר מקודש לחול. כדי להצביע על ההבדל הזה, אנו נוהגים לפתוח ולסגור את כף היד אל מול הנר. היד מסמלת את מנוחת השבת היוצאת החופשית מעבודה, בעוד היד הסגורה מבטאת נכונות לפעולה ורכישה, נכונות לשוב אל עולם המעשה והעבודה.
נוכל להבין כי סגולת האות "כ" יכולה לתת תכונות מיוחדות של הבחנה בין העבודה והמנוחה, מתי להשקיע יותר ומתי להפסיק את ההשקעה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "כ" מייצגת גם קיצוניות.

תכונות:
חיוני- חזק, כוחני, בעל-און, תאוותן, עצום
אינו נכנע-עמיד, מאריך ימים,אינו חדל, יציב.
גמיש- מגיב מהירות, בעל תחושה, נלהב.
יצרני- מקורי, בעל דמיון, ממציא, אידיאליסט.
סמכותי- מנהיגות, השפעה, פיקוד, שלטון.

אם ידכאו את בעל האות "כ" או יחסמו אותו בזרם חייו, עלול להגיע למצבים שלילים, ללקות בהתקפי פחד,, הססנות, בהלה ועצבנות או רפיון ידים כללי, עליבות רבה וחוסר סיפוק.

"ל" - מה סודך?
לימוד ומטרה
שמה של האות "ל" מבטא את תכונתה, תכונת הלימוד.
האות "ל" היא האות האמצעית , האות ה-12 בין 22 האותיות.היא מהווה לשון מאזניים של החיים, כי ללא לימוד אין חיים משמעותיים. היא האות היחידה הגבוהה מכל האותיות, כמגדלור המאיר או כצופה העומד על מגדל גבוה ורואה למרחקים. האות שלפניה היא האות ה"כפופה" ואחריה האות המתנשאת לגובה, והמבין יבין כי דוקא מתוך כפיפות תבוא הגדולה..
האות "ל" היא האות הגבוהה ביותר, מרמזת לכך שיכולת זו של לימוד היא הכישרון הנעלה ביותר של האדם, תפישתו השכלית היא מתנה נשגבה לו מאת יוצר האדם, באמצעותה הוא יכול להגיע להשגות גבוהות ביותר של קדושה והתחברות לבורא וכן להשרות רוחניות על הזולת.
האות "ל" רומזת למרכז - ללב, או כל דבר הקשור ברגש ובמחשבה. היא האות המשלימה את הרעיון של "כ" (במובן של כ’ הדמיון) גם האות "ל" מייצגת את הבינה :"לב-מבין" .
מצאנו את הביטוי "חכם-לב" בכל מעשה המשכן, הבא לבטא את השילוב האידיאלי בין "מח" ובין "לב" =רגש. כמו שהמשכן מטרתו היתה אמצעי לחבר עולם גשמי עם עולם רוחני, כך כל התורמים וכל העושים במלאכה היו צריכים להיות "חכמי-לב". מכאן גם סגולת הנושא בשמו את האות "ל" יכול לחבר עצמות גבוהות ורוחניות עם עולם חמרי וגשמי. אולי נבין יותר את צירוף האותיות "י" "כ" ו"ל" המצטרפות במשמעויות שלהן למילה :"יכול". יש הרואים בה הרחבה של האות "י"
האות "ל" סגולתה להיות כלי מעביר מצד לצד אחר, גם היא יכולה לחבר הפכים, או להיות כלי עזר להיות גשר בין דברים משני הקצוות.בנוסף לזה גם משפיעה על התכונה הבסיסית של האדם אשר יחוש בתוכו ויגלה בעצמו את היעוד והמטרה של חייו.
יש הרואים באות "למ"ד" ראשי תיבות המביעות את סגולותיה: "ל’ב מ’בין ד’עת"
הנושא בשמו את האות "ל" יש בו את הסגולה ללמד את עצמו,לימוד עצמי וגם ללמד אחרים. מבחינה צורנית אפשר לראות אותה כאות "כ" ועליה אות "ו" (ראה רמזים של שתי האותיות הללו ערכן יחד 26 רומזים לשם "הוי’ה")

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ל" מייצגת גם פעילות

תכונות:
טוב-לב, נדיב, עושה צדקות, שופע.
ניהול- פיקוח (מגדל פיקוח) שליטה, מנהיגות, יכולת-ניהול.
נאמן, הגון, ישר, מדויק, ייחודי, בעל מוסר, מהימן.
מוכשר- פיקוח, מבריק, משכיל, נבון, אינטלקטואל.
מאוזן- אחיד, הרמוני, מתואם, אינו משוחד.
נסיעות- שינויי מקום תדירים,תנוע, טיולים.

"מ" - מה סודך?
נגלה ונסתר, משה ומשיח
האות "מ" קרובה ודומה ביותר למים.
המים מצמיחים , המים יוצרים המים הם החיים לעולם. לכן האות הזאת מבטאת יצירה. כל מקום שנזכר המספר 40 הוא מבטא יצירה. 40 יום ו-40 לילה. 40 שנה במדבר.. 40 יום יצירת הוולד במעי אמו.המילה: " מים" באה בלשון העברית בלשון רבים ולא ככל השפות הידועות שהיא באה בלשון יחיד. לשון זו באה לייצג את עצמתה של הפרדה וחיבור של כוחות נמוכים וכוחות עליונים, סגולתה, לחבר וליצור, הרי היא כקשת בענן ששתי רגליה על האדמה וראשה מגיע השמימה. כפי שהקשת היא חיבור בין אדי המים הגשמיים שבאויר עם קרני האור הרוחניים, כך האות הזאת מסמלת חיבור.
לא בכדי נמצאת האות הזאת באמצע המילה "אמת" המבטאת את משמעות המילה "אמת" חיבור של כל גווני הקשת יחד עם התחלת האותיות "א" וסוף האותיות "ת" היא כוללת הכל!
על משה רבינו נאמר :"כי מן המים משיתיהו.."
תכונת הנושא בשמו אות זו, לראות דברים נסתרים וסתומים וגם לפתוח אותם.
יש באדם זה תכונות של יצירתיות ברמה גבוהה ביותר, לא כל דבר שיעשה בעל האות "מ" יהיה מובן לכל אחד כמעט רק לו ולעצמו. (רמב"ם). משה רבינו מתחיל באת "מ" מייצג את ה"מ" הפתוחה את החלק הנגלה בתורה, משה החל לחשוף את חכמת התורה האינסופית בפני בני-אדם, ברמה שיוכלו לקבלה.את התורה קבלנו לאחר 40 יום ולמדנו אות ההסבר 40 שנה במדבר. אולם משה לא העביר את כל התורה לבני-ישראל, החלק הנסתר שבה ייתגלה ע"י המשיח, אשר גם זמן בואו- הקץ נסתר מבני אדם.
יש לשים לב כי גם ב"מם" הפתוחה יש אות "מ" סתומה- פירוש: גם בדברים הנראים לכאורה ברורים ומובנים עדיין יש בהם משהו מסתתר.
הנושא בשמו את האות "מ" יכול להיות נחן בתכונה מיוחדת של בעל רחמים.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "מ" מייצגת גם רוחניות.

תכונות :
חרוץ- עמלני, פעיל, אינו נלאה, שקדן, יעיל, אינו מותש.
אמיץ- לוחם, סוער, נועז, חוצפן חיובי, בוטח בעצמו.
סבלני- סובלני, אינו מתלונן, עמיד, מתנזר, בעל כח סבל.
מבוית- אוהב בית,צורך עז לבטחון אמהי.
כוחות נפש- רחב אפקים, בעל תפיסה, בעל ראיה המפוכחת.

אם ידכאו את זרימתו בחיים, עלול להגיע לתכונות שליליות, להיות פזיז ללא הבחנה, חסר סבלנות, נדחף ודוחק, רע מזג ונוח לכעוס.

"נ" - מה סודך?
נאמנות, נשמה וצמיחה.
האות "נ" רומזת לדג אשר נמצא במים (האות שלפניו)
דג מסמל פריה ורביה והמשכיות. היא נמצאת במילים : בן, נכד, נין ..
האות "נ" יש לה קביעות, מבטאת יציבות,זאת אפשר לראות כאשר האת "ן" נוספת למילה, היא מצביעה על ההבדל בין תופעה מקרית להרגל, על מקרה פרטי או על מצב קבוע.יש מתעצל ויש עצלן יש סולח ויש סלחן יש מתלוצץ ויש ליצן..
משום שיש בה תכונה של קביעות היא גם מבטאת נאמנות, אדם המקיים את דברו ושאפשר לבטוח בו.
היא אות הנשמה, היא מסמלת את הניצוץ הא-לוקי היא מעבר לגבולות השכל הרציונאלי. יש הרואים את הנשמה כאות "נ" כפופה הנמצאת "שבויה" בתוך הגוף,והיא מסוגלת להגיע אל "ן" שערי בינה, החזון הגדול ביותר הניתן להשגה.
בספר אותיות של רבי עקיבא נאמר: "כל נשמה ונשמה, פעמים שהיא רובצת כמו ה"נ" הרבוצה ופעמים שהיא זקופה כמו האות "ן" הזקופה- שעה שאדם רובץ, חסר תנועה ופעילות גם נשמתו רובצת. ובזמן שאדם מלא חיות ושאיפות, נשמתו מזדקפת לגובהה המלא.
האות "נ" מבטאת נצחיות- האדם יעסוק בדברים והשקעה רבת-טווח עד כדי יצירתיות הקשורה לנצח.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "נ" מייצגת גם דמיון

תכונות:
בטוח- ודאי, חיובי, לא ניתן לערעור, בטחון עצמי, דעות עצמאיות.
עוסק בכתיבה- מחבר, עורך יומן אישי, עיתונאי, עורך רשימות.
דובר- שליח, מוצי לאור, שגריר, מתווך.
בעל יכולת לדימוי- יצרני חדשן, בעל השראה, בעל תחושות.
הנאה- שביעות רצון, בריאות בגוף ובנפש.

אם יחסמו את מרוצת חייו, עלול להגיע לתכונות שליליות,כגון התמכרות לתענוגות, עלול להיות צר-עין, חמדן וקנאי,צריך להיזהר במיוחד ביחסים זוגיים.

"ס" מה סודך?
תמיכה הגנה וזכירה.
אות ,ס" מגלמת שלמות, הרמוניה בזמן ובחלל.
האות "ס" פותחת שתי מילים: שמדגישות את אופיה: "סביב ו-סגור"
"סביב" פירושו- מכל הצדדים, במלוא ההיקף, סחור סחור. אנו מוצאים כי משמעות המילה "סביב" מתאימה לקווי האופי של האות "ס". הדבר הבולט בה הוא האינסופיות, המעגל שאינו נגמר, המסגרת שסובבת ללא התחלה וללא סוף.גם המילה :"סגור" מתחילה באות "ס" ומתייחסת לדבר שאין לו פתחים, ולעיתים הכוונה ב"סגור" היא לדבר נעול כלומר סגור ומסוגר גם משמעות המילה הזאת היא מידה של רציפות, של היקף.
שם בעל האות "ס", הגנה כחומה, אדם המוגן וכן אדם שאפשר לסמוך עליו. נושא הבטחון האישי שלו וכן הבטחון של אלה הצמודים אליו הוא ברמה גבוהה.
נאמר בשיר השירים "הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות". האות "ס" ערכה ששים=60 מכאן שהאות "ס" רומזת להגנה וחומה . יש המבינים כי המספר 60 הן 60 אותיות של ברכת כהנים שיש בשלושה פסוקים של ברכת כהנים בדיוק 60 אותיות.והן:
האות "ס" רומזת גם לשוויון. נאמר" לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ו.." וחכמים דורשים שהרמז הוא על האות ה-15 ("ט"ו) של הא"ב והיא האות "ס" הסגורה כמעגל ומסמלת שוויון בין כולם.
אכן גם ב-4 הרמות של חכמת התורה הנקראות:" פרד"ס" האות האחרונה, היא האות "ס", הרומזת לחומה שאין האדם יכול להגיע עדיו, סודיות, סופית סמוי ועוד..
הנושא בשמו את האות "ס" יהיה בעל תכונה חיובית של משען ועזר לנופלים והזקוקים לעזרה. סומך- מך. גם נאמר :"סומך ה’ לכל הנופלים" אפשר לסמוך עליו.
עוסק תורת הנסתר והמיסטיקה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ס" מייצגת גם "סבלנות"

תכונות:
מלומדות- בוחן כליות ולב, חקרן, תולעת ספרים, שכלתן, מגלה בקיאות.
אינטלקטואל- מעודכן, בעל מודעות, נאור.
עילוי- חסיד, דתי, ירא א-לוקים, מוסרי

אם האות "ס" מופיעה בראש השם, היא מדגישה גילוי לב ויסודיות. אם היא מופיעה פעמיים בשם, הדגש הוא על תמימות רבה. יותר מפעמיים (כולל שם המשפחה) הציון הוא עקשנות, מונוטוניות,- דבור איטי טיפוס כבד ואיטי.
אם יחסמו את זרימת חייו של נושא האות "ס" יהיה אדם חסר שליטה ברגשותיו, יגזים לפעמים בשיחה אודות רגשותיו העמוקים "יענוד את לבו על צוארו" ועלול להגיע לקנאה הרסנית.

"ע" - מה סודך?
ראיה חיצונית ופנימית
האות "ע" רומזת לחכמת ההתבוננות בעולם הגשמי, מסמלת את ההבנה ואת היכולת לראות מעט יותר פנימה. העין חושפת הרבה יותר מאשר שאר החושים. גם אמרו חז"ל :"אינה דומה ראיה לשמיעה".
החושים, הבנויים בפניו של האדם, אשר אנו גם מתייחסים אליהם בשעת ההבדלה, הם: הטעם, הריח והראיה, הם נמצאים גם בפנים ביחס מלמטה למעלה:חוש הטעם כמו חוש המישוש יכלתו לקלוט רק אם מקרבים משהו קרוב ממש אליו , רק בצורה כזאת יכול לחוש את הטעם. חוש הריח , אנו מסוגלים לקלוט ריחות גם ללא מגע וקרבה פיזית, גם במרחק של מספר מטרים. חוש הראיה כמובן הולך עד מרחקים עצומים..נוכל אולי להעריך את עצמת המחשבה לאן היא מסוגלת להגיע... ואם עיני השכל לנו ..נצליח להגיע בתפישתינו לא רק למרחבים אלא גם לעומקים ופנימיות...
"החכם עיניו בראשו" יש בשמו את האות "ע" ובמיוחד בראש שמו.מבחינה צורנית לאות "ע" הן בדפוס והן בכתב, כעין משושים (אנטנות) המשמשים כקולטנים.
גם עשיר וגם עני מתחילים באות "ע" וההבדל הוא שונה לחלוטין
מי הוא ה"ע"-"ני"? הוא האדם המסתכל בעינו במה שיש לו אך אינו שמח בחלקו, הוא מילל הוא בוכה ("ני"= בכי) ! ומי הוא ה"ע"-"שיר"? הוא האדם המסתכל בעיניו במה שזכה להגיע ומאושר ושמח ושר "שיר".
האות ע" רומזת לראיה כוללת רחבת אופקים, שלמות אמיתית.ערכה 70 , כפי שנרמז 70 פנים לתורה, בסנהדרין שנקראו עיני העידה יש שם 70 חכמים, שכל אחד היה צריך לדבר 70 לשון ועוד המספר 70 יש לו ערכים רבים..לכן גם מנהיגי העם נקראים "עיני העידה", שיש להם עצמה של ראיה ודאגה לכל אחד בפרט, על הדור כולו באור דומה.נאמר גם בתלמוד:"כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה. דהיינו משום שעיניה מביעות חום אנושי, רשאים אנו להניח שאופיה הכללי טוב.
אדם הנושא בשמו את האות "ע" מבטא גם טוב לב ועזרה לזולת, השתתפות והזדהות. עזרה הבאה מתוך הנפש פנימה. עזרתו תתבטא גם ברוחניות וגם במוסריות.
סגולת האות "ע" לשאוב גם עושר גשמי. היא יכולה לבטא כלי מושלם לקבל אור רוחני גבוה ביותר. בספר תורה ה-עור של הקלף אוצר בתוכו אור הקדושה של אותיות התורה. כן גם גוף האדם, כולו עטוף ב-עור אשר מתחבר לאור ההילה עוטפת ויוצרת את הגוף הפיזי.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות,ע" מייצגת גם עצמה.

תכונות:
מחונן- מבריק נבון, פיקח, משכיל.
נאור- בעל ידע נרחב, מודעות רבה, מעודכן, אינטלקטואל.
חכם- מלא מחשבה, "ראשו על כתפיו", ריאליסט, עניני.
בעל כושר ביטוי- נמרץ, מובן, ישר לענין, הגיוני.
בעל השפעה- משליט, פוקד, עצום, מרשים

אם יחסמו את זרימת חייו עלול להיות סוער, פזיז חסר סבלנות, ממהר, דחוף ומבוהל. עלול להיות רכושן, מעוגן בעצמו ואנכי לחלוטין, לא יקדיש לזולת מזמנו או מאמצעיו

"פ" - מה סודך?
פתיחה דיבור ושתיקה
האות "פ" מסמלת פתיחה, התחלה, פריצה של דבר שהיה חסום עד עכשיו ומרגע זה הוא נפתח. בדיוק כמו ה"פה" של האדם אשר נמצא סגור ואין מכירים את טיבו, אבל לאחר שפותח הוא את פיו, מכירים הכל מי הוא , לטובה או לרעה ח"ו.
מקומה של ה"עין" הוא לפני ה"פה" רומז לרעיון כי כל דבר הנשמע כמעט ואין לו ערך, גם לא ערך משפטי, ולכן כל עדות של פתיחת פה ,או כל התייחסות לדבור של אחר , לא די שיספרו לנו אלא חייבים אנו לראות זאת בעינינו ורק אז לשפוט ולהגיב..
מבחינה צורנית יש הרואים את האות "פ" כאות "כ" ובתוכה האות "י". רומז לענין של שילוב גשמי עם הרוחני. אכן זה הדיבור של האדם משולב בכלים גשמיים מיתרי הקול האויר היוצא מהריאות ומחשבה רוחנית המסדרת את הדיבור להיות משמעותי.
בכתיבה המקורית, בקרבה של האות "פ" קיימת אות אחרת והיא האות "ב" (החלל הלבן של פנים ה"פ" צורתה "ב". כאשר האות "ב" מבטאת פנימיות ("מבית ומחוץ תצפנו..") והאות "פ" מבטאת חיצוניות המגלה את הפנימיות.
האדם הוא הפה! ידוע שישנם ארבע דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר. כל התקשורת של האדם היא דרך הפה. משם הוא שואב אויר, משם מקבל את מזונו,ודרך דבורו הוא ייוצר קשר עם בני אדם מסביבו.
באמצעות הדיבור, יכול האדם לבטא את הגיגי נפשו ולהעבירם לאחרים. כל מעשה ופעולה ויהיו בכל מישור שיהיו, במישור הרוחני, הגשמי או הרגשי לא יצאו מן הכח אל הפועל, אלא אם כן ימצאו ביטוי במילים.
הנושא בשמו את האות "פ" יש לו יכולת ריפוי. "פותח שערים" פותח את דלתי הכלא בו נמצא האדם החולה ומוציא אותו לחפשי. נמצאת בפתיחת המילים :"פדות" וגם "פקד פקדתי.."
משום שהמילים והפה הוא כל האדם, מומלץ לזכור: המילים יכולות להיות כמו הים, רוגעות או סוערות- מלים טובות הן יקרות ערך, כפנינים אשר על קרקע הים.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "פ" מייצגת גם מקוריות.

תכונות:
פיקוד- סמכות-, מנהיגות, השפעה שלטון.
תקיף- החלטי, חזק, עניני, מצטיין בכח רצון.
פיקח- משכיל, נבון, מבריק.
נואם- דובר, מרצה, דובר גלויות, מליצי.
להוט- מרוכז, נלהב, מסוגל למאמץ רב.
עלום- איש חידה, מעמיק, מסתורי, קשה לניתוח, אינו מוכר במלוא מהותו.

אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות : אגרסיבי, עלול להיות משעמם באופן קיצוני. במידה והוא פטפטן, נושא שיחתו יהיה הוא והישגיו בלבד

"צ" - מה סודך?
צדקות וענווה
האות "צ" רומזת בשמה לערך: "צדק" או לערך "צדיק"
היא נמצאת ברשימה של האותיות "א"ב" במקום ה-18 המבטא את המילה: "חי" על פי מה שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה..".
יש הרואים בה צירוף של שתי אותיות:"נ" ו"י" כאשר הבסיס היא האות "נ" ומעליה האות "י" "האות "נ" רומזת לענווה והאות "י" רומזת לחכמה ענווה ורוחניות המשולבות זו בזו. נכון שקיימת שאלה נוקבת המנסרת בחלל העולם כבר דורות על גבי דורות "צדיק ורע לו..! רשע וטוב לו! באירוניה שכנראה יש בה מן האמת נוכל לענות בשאלה נגדית. ונתחיל ב"רשע" האם באמת אנו רוצים שיהיה לרשע -רע? ! לא די שהוא רשע , עוד נוסיף לו עונש כפול שגם יהיה לו רע? ולצדיק? נאמר לא די שזכה להיות "צדיק" עו נוסיף לו שכר כפול ומוכפל שיהיה לו טוב?!
לפי סוקרטס: עושה הצדק יוצא נשכר, כי אין נזק של ממש בעולם- אלא הנזק לנשמה. ואין אבדן- אלא אבדן של המידות..
נוכל בהחלט לדון ולשאול האם היינו ממליצים ללכת בכל צעד ושעל בחיינו לפי הצדק, לפי הדין..? אולי מומלץ לפעמים להשתמש בתכונה : "לפנים משורת הדין" !!!
"צדיק יסוד עולם"- בעל האותיות "צ" יש לו יכולת לפרנסה טובה, בזכות מעשיו הטובים יקבלו אנשי שלומו שפע והצלחה גשמית.
יש לו יכולת טובה לשאת תפילות ובקשות ליושב בשמים כדי להגן , לעזור לאנשים הנמצאים במצוקה, כדי שיצאו מאפילה לאורה. יש להם את הסגולה להוציא כוונה למעשה.
אנשים בעלי האות "צ" יש בהם אנשים מיוחדים המקרינים אור כלפי הסובבים אותם, ההילה שלהם מוגברת במיוחד, עקב מעשיהם הטובים. יש לו את הכח הפנימי הם בעלי יושר כנות, דרך האמת, נכונות, בעל מידות שעושה צדק,ישר ותמים. המילה צדיק" מופיעה בתנ"ך כמתארת גם את מידתו שדל הבורא וגם מידותיו של יציר אנוש ההולך בדרכיו..
אכן האידיאל הוא להגיע לדרגה של צדיק. כל אחד הוא בפוטנציאל להיות כזה. גם נאמר "ועמך כולם צדיקים".נראה כי האדם הזה עומד בנסיונות רבים בעולמו, ועליו להתגבר עליהן. כי דרך חייו זרועה במשוכות רבות, ויש לו כח פנימי לעבור את כולן!

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "צ" מייצגת גם אפשרויות והזדמנויות.

תכונות
חם לב- עוזר, חסו,אוהב, חושב על הזולת.
רחום- עדין, ענוג, מתחשב, אנושי.
סבלני- סובלן, בעל מזג יציב, רגוע, מאוזן, מיושב בדעותיו.
נלהב- תאב, פעיל, מלא חיים, מסור עמלני.

אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות, עלול להיות טרחן, מרגיז. נוהג לאבד חפצים, או להניחם בפינה נשכחת. פועל בניגוד לכללים- או מפר חוק. נפגע להחריד, כשמונעים ממנו להפר חוק. מכביד בנוכחותו וקצר רוח.

"ק" - מה סודך?
קדושה ומעגלי צמיחה
האות "ק" רומזת לשני עקרונות כמעט הפוכים או לשני כוחות המנוגדים ובכל זאת יש קשר ביניהם. מצד אחד האות "ק" רומזת לקדושה, לפנימיות, להעמקה של החכמה עד דרגת הקדושה, ומצד אחר היא האות המביעה את ההיקף, או את ה"קוף" המחקה את האדם כקוף בבני אדם.
נוכל לומר כי האות היכולה לבטא מטוטלת של כוחות מהמרכז החוצה ומההיקף פנימה, זאת הודות לחכמה האצורה. כי הרי האות "ק" היא הרחבה של האות "א" ושל האות "י" המביעות חכמה. "חכמה" היא כח אדיר, אבל כמו כל כח בעולם יכול להיות בעל משמעות חיובית או להיפך בעל משמעות שלילית.
יש הרואים בה רמז לקב"ה אשר משני צדדיו נמצאות האותיות "צ" או "ר", קרי:"צדיק או רשע" שניהם נמצאים בקרבתו של הקב"ה. אולי מובן יותר מאמרו של אחד מגדולי החסידות "הלואי ויכלתי לאהוב את הצדיק הגדול בישראל כמו שהקב"ה אוהב את הרשע הגדול ביותר בישראל".
יכולת האדם הנושא אות "ק" בשמו יש לו יכולת של שליטה עצמית יכולת לשלוט על יצריו ועל תאוותיו, ולצמצם עד למינימום האפשרי, טהור ונעלה במוסריותו. משתדל מאד לעשות ומעל ומעבר למצופה ממנו, רצונו להתחבר בצורה כמעט מוחלטת אל המקור הרוחני.
הגימטריא של שמה המלא-"קוף", כמו זו של השם-"מקום" אחד משמותיו של ה’.(רמז: שם ההוויה בהרחבה) חלקה הנסתר וחלקה הנגלה של האות גם הם מרמזים, כל אחד בפני עצו, לשם משמות הקדושים את החלק הנגלה, יש סופרים הכותבים את האות "ק" ע"י חיבור שתי אותיות : "כ" ו-"ו" ביחד ערכן 26 הרומזות לשם הוי’ה, אשר רק בו קיימת השלמות האבסלוטית, הטוהר המוחלט. את החלק הנסתר-"וף" ערכו בגימטריא 86 כמו הגימטריא של השם :"א-להים"=86. גם בחיבור זה נראה חיבור של שני ניגודים של שם של רחמים,שם הוי’ה ושם של דין:השם:"א-להים" שהוא גם בגימ’ "הטבע".
מסמל את הקצוות ואת כשרון ההיקף מקצה לקצה, גם בעולמות הרוחניים וגם אפשרות של ירידה והתבוססות בחמריות הטבע.
האות "ק" היא הרחבה של האות "א" וגם של האות "י" הרומזות לחכמה, הרואה את הכל בשלמות אחת את ההיקף בשלמותו.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ק" גם מייצגת התחלות

תכונות:
רגשות חזקים- להיטות, מסירות, ריכוז מאמצים ויכולת גדולה לשאת בהם.
משיכה- קסם, ברק, השפעה, שובה לב, התפעמות.
אהבה,- חום, נועם, תשוקה, התקשרות, מסירות.
כספים- עושר, אמצעים, הון, סולידי מבינה פיננסית.
ראשוניות- התחלות, דף חדש, פתיחות חונכות.

אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות כגון אלימות, עלול גם לחוות מפלות וזעזועים רבים במהלך חייו, נוטה לפעול באימפולסיביות וללא מחשבה.

"ר"- מה סודך?
תנועה בחירה בין גדולה ושפלות
האות "ר" מביעה תנועה, היא המנוע, הגלגלים, המניעים את כל מה שזקוק להנעה.
היא הרחבה של "האות "ב" ושל האות "כ" המביעות יצירה, יצירת כפיים , פעילות, ואכן זו האות "ר" מביעה את הכח המניע.
האות "ר" מבטאת את המושג ראשית, " ראש", כמו שהראש פורץ קדימה בזמן הלידה כך האות הזאת מבטאת את הפריצה..כמובן מי שעובד רק עם הראש ואינו עושה משהו מעשי נחשב ל"רש" או "ראש" ללא "א", יהיה רש כי הבורא מצווה עלינו להמשיך ולעשות את מה שהשאיר לנו לעשות כפי שנאמר "..אשר ברא א-לקים לעשות"
ה "ר" נחשבת לפרוזדור, אשר סגולתה לחבר עולמות שמים וארץ.
אדם הנושא בשמו את האות "ר" יש בו סגולה להצית למריץ לעודד לעורר כל דבר ולדחוף קדימה רעיון, להוציאו מן הכח אל הפועל, ובזה הוא זוכה להיות ראש וראשון בכל מקום אשר השפעתו נמצאת שם.
בעל האות "ר" יכול להיכנס לתכונה חיובית של פתיחת ערוצים חדשים , או פריצת דלתות סגורות אפילו במנעול ובריח. יכול להתחבר , לחדור ללבבו אשר סגורים ואינם נפתחים בקלות לכל אדם. מצד אחר הסגולה הניתנת לו בכשרונו המיוחד לפתיחה, יכולה להיות "מסוכנת". כביכול עלול הוא ללא חשש לפתוח תיבות פנדורה, בלי להתייחס לתוצאות..
צורת האותיות "ד" ו"ר" כמעט זהות.ההבדל ביניהן הוא בפינה הימנית העליונה. שם מתעקלת ה"ר" כדי להתאים את עצמה לקו האנכי. בעוד ה"ד" מייצגת זוית חדה ובלתי מתפשרת. ה"ד" מסמלת קביעות ונאמנות ואילו ה"ר" יכולה לייצג הלך רוח וכח בלתי יציב.
אנשים בעלי עצמה פנימית יזכו לכח חזק בסגולת האות "ר" ואילו אנשים שעדיין לא מצאו את נתיבם, עלולה ה ה"ר" ה"רוח" הזאת להוביל אותם אל חוף מסולע ולא אל חוף מבטחים. כמעט כמו ההבדל במילים :"להפקיד" או "להפקיר" "א-ל אחד" "אל אחר"
יש הרואים באות הזאת גם רמז ל"רש-ע", אשר יש לו את תכונות ההתפרצות ללא גבולות והאות "עין" נמצאת רק בסופו, ולא כמו החכם שעיניו בראשו.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ר" מייצגת גם צמיחה

תכונות:
פעולה- תנועה, פעילות,
סמכות- מנהיגות, שליטה, השפעה, פיקוד, שלטון.
יצירה- סגנון- עשייה מתייחס לצורות עיצוב, תכנון אפנה, ייצור.
התפתחות- צמיחה, בנייה גידול, התעצמות, התרחבות.
דתי- חסיד, רוחני, רציני, ייחודי, מוסרי.

אם יחסמו את זרימת חייו, עלול להיות בעל תכונות שליליות, שוטטות לשוא, חוסר מנוחה, חוסר שקט. עלול להיות רגשן מעבר למידה, מושפע בנקל מדעות . אנשים אלה מומלץ שילמדו ללמוד שליטה עצמית, הן במחשבה והן במעשה

"ש" - מה סודך?
כוח וכתב א-לוקי אך גם שחיתות
האות "ש" מבטאת את האנרגיה , את הדלק ואת האש הבוערת בתוך המנוע.
תלוי בגודל ה"מנוע" , ככל שנפח ה"מנוע" גדול יותר, נכנסת בו אנרגיה בהתאם.
החכמה במקום שיש עצמה היא לנווט אותה למקום הנכון , האיזון שבאנרגיה, באנרגיות היוצרות תופעות חיוביות והאנרגיות אלה אשר בצד השני כוחות ההרס, מאוזנות יוצרות את ה"שלום" , היא אות המסמלת את הקשת אשר רומזת לשילוב כל הכוחות כל הגוונים שבצבעי הקשת. האות הפנימית של המילה:"קשת" היא האות "ש".
האות בנויה משלושה קווים, ימין, שמאל ומרכז, מסמלת איזון וחיבור.ה"גרון" מסמל בכל החכמות חיבור. דרך הגרון אנו מתחברים אל העולם הזה דרך המזון האויר ודרך הדיבור אשר בוא בעצמו נוצר ע"י חיבור האויר, המח ומיתרי הקול הגשמיים. "גרו"ן" יכול להיות
"ג’וף ר’וח ונ’שמה", שלשתם מכלילות את שלימות האדם.
המתבוננים באות "ש" רואים בשלושת הקוים המאונכים היוצאים מבסיסה, כשלהבות אש העולות למעלה. יש הרואים בה שרשים של שן הקבועה בפה, הרומזת לתכונות שינון, חקירה, התבוננות חודרנית, כך גם השן לועסת ומפרקת ומבררת כתכונת האש.
יש המעמיקים לראות בה את ספינת השמים, את מרכבת האש אשר איתה עלה אליהו הנביא בסערה השמימה.
עלי פרח השושנה היפה,יש בו תכונה של פריחה והסתעפות כמו האות "ש".
סופר סת"ם אשר יוצר את האות "ש" כותב בתחילה שלוש פעמים את האות "י" ומחבר ביניהן,-רומז לחכמה מורכבת ומשולשת.
יש הכותבים את האות "ש" שלוש פעמים האות "ו" ומחברים ביניהן רומזות לערך המילה "חי", המבטא את אנרגית החיים. האש יוצרת ומניעה עולם מלא אך גם צד אחר לה, היא עלולה לכלות כל חלקה טובה, יש צורך בעצמה גדולה ביותר לכוון אותה לדרך החיובית והיוצרת. לכן במקרים קיצוניים היא יכולה לבטא שחיתות.
האות "ש" דומה לספינה השטה על פני מערכות ההוויה ובה שלושה מלחים, או שלושה משוטים, ומגלים בה סודות ורמזים על הליכות העולם, סיבובו, מסעיו ומטרותיו הסופיות. בגללה "שין" שב"שמה" קוראים לה ל"שין" ספינת השלום של אחרית הימים.
האות "ש" יכולה לרמוז לכח השינוי שסגולתו חשובה בחיי האדם, כדי להגיע אל ה"תכלית" הנרמזת באות הסמוכה לה, האות "ת" האחרונה.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ש" מייצגת גם שמחה והתלהבות לחיי זוגיות.

תכונות:
תענוגות- נהנה מחייו , אוהב נוחיות.
חושני- רגיש לכל ענין בסביבתו, ומשתדל ליזום ולהשפיע.

הנושא את האות "ש" בשמו בגלל תכונותיו החיוביות והמעלות בעלות עצמה מיוחדת , כגודל עצמתו כך סכנת נפילתו.
אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות רבות. שקרן, אינו כובש את יצרו, מתמכר, כועס, כעסן, הולל, מגדיש את הסאה, רודף ריגושים, עשוי להיות אישיות חסרת הבחנה, שאינה נאמנה להתחיבויותיה או למי שמוסר לו אהבה.

"ת" - מה סודך?
תכלית אמת ושלמות
האות "ת" מבטא :"תכלית" אמת שלמות,אמת וחיים.
סגולת האדם שיש בשמו את האות "ת" יש בו יכולת להתבוננות, לתפישה על חושית. מושגים של "אמת" "שלמות" ותכלית הם מושגים אשר מגיעים אליהם רק בסוף, כמו האות "ת" הנמצאת בסוף רשימת האותיות. אנו תמיד ב"דרך" כדי להגיע אל כל האידיאלים הנזכרים.האות "ת" היא אות החיים , כי במשך כל ימות חיינו אנו נמצאים בשלב של להגיע ולהשיג :"תכלית" "אמת". חיים שיש בהם משמעות !
אנו רואים את האותיות כמעגל אשר "תחילתו" האות "א" ו"סיומו" האות "ת".
מספר האותיות הוא 22 , הן קודים מיוחדים לנשמה, והן גם רמז למעגל השלם ,אשר את נוסחתו אנו משתמשים ע"י החלוקה של המספר 22 ב-7!
האמת היא שהאות "ת" לא נחשבת כסיום ממשי אלא היא חוזרת ומתחברת אל האות "א", היא שואפת לקבל את כוחה מהאות הסמוכה לה במעגל האותיות מהאות :"א", מהאות הרוחנית, כך היא מקבלת משמעות, ולא סיום וניתוק חלילה.
לכן מומלץ מאד לנושאי האות "ת" בעיקר בסוף שמותיהם להתחבר אל הרוחניות,אל החכמה, לעזרה לזולת, כדי להעצים את כוחם ! מענין שנמצאו רבים ששמותיהם מסתיימים באות "ת" מתחברים לרוחניות בצורה חזקה ובאופן טבעי, כי האות "ת" צמודה לאות "א". יש כאן רמז למילה "תא" הרומזת ליחידה בסיסית שמרכיבה אורגניזם שלם חי .
האותיות הצמודות לאות "ת-יו" הן אותיות "יוד" וגם "וו". "י" רומזת לחכמה "ו"רומזת לחיבור, כך שסוף האות "תי-ו" היא האות "ו" אות חיבור המתחברת אל האות הסמוכה האות "א".(שתי אותיות אלו:י’ ו’ הן אותיות משם ה’ אותיות של רחמים)
אות של תמימות, שלמות, התמימות נמדדת ומוערכת רק בסוף.היא מיוצגת ע"י יעקב אבינו, אחרון האבות לפני יצירת האומה היהודית משבטי י-ה. תכונתו היתה שלמות ומידת האמת.
אדם הנושא בשמו את האות "ת", לא ייראה כמשכנע או מבטיח או מושך. לא יתגלה במלוא עצמתו בהתחלה, אך לאחר חקירה ובירור, סופו יתגלה עצמתו ואיכותו. ידעו כולם כמה אמת וצדק יש בו, וכמה איתנה ומוצקה דעתו.

תוספת או סיכום לנאמר לעיל:
האות "ת" מייצגת גם תקוה.

תכונות:
אמון- מהימנות, תקווה, ציפיות, אמונות.
מתינות- עדין, מבין, מתחשב, אנושי, ענוג.
שכל ישר- מוכשר, מהיר מחשבה, בעל יכולת, מעשי עניני.
דיפלומטי- מתווך, עושה שלום, דיסקרטי, חכם, מאוזן.

אם יחסמו את מרוצת חייו עלול להגיע לתכונות שליליות, עלול להיות חסר סבלנות במידה קיצונית, עקשן במידה לא רגילה, חייב ללמד את עצמו לחשוב בטרם יפעל.

לסיכום:
כל אות היא עולם בפני עצמו, עם יכולות מגוונות של כוחות ועצמה.
כל מה שנאמר לעיל הוא בסיס להבנת משמעות האותיות. עולם האותיות עולם קסום רוחש בתוכו את כל ההווי’ה וסודותיה.
מומלץ להבין גם את צירופי האותיות, כיצד הן מתחברות זו ליד זו ומה משמעות החיבור שביניהן. אם נתחבר שכלית ורגשית אל סוד האותיות נשיג השגות גדולות ויתגלה לפנינו עולם שלם נפלא וקסום. יהיו האותיות כיצורים של שליחי הא-ל, לנו לעזר לכל תכלית ומשימה.
מהאותיות הללו נבנות מלים, מהמילים, משפטים, אותם אנו מדברים במשך כל ימי חיינו. האם הצלחנו להבין כי המשפטים אשר אנו מוציאים מפינו יש להם כח לפעול,להחיות נשמות, לעודד את רוח האדם ועוד,
כוחו של האדם כיצור חי, אינו נמדד בכוחו הפיסי, כי הרבה יצורים חיים, יש להם יכולות גבוהות יותר. לא בריצה ולא בשחיה , אף לא בחוש ההתמצאות שלו (זכרו מה כוחן של הצפרים והדגים בקטע הזה) , אם-כן במה כוחו? הוי אומר: בשפתו! בדיבורו! (יש האומרים גם בחיוכו).
חכמים חלקו את כל ההוי’ה ל-4 דרגות זו מעל זו: בדומם, הצומח, החי והמדבר. כך העדיפו לכנות את האדם: "מדבר".
הבה ונעריך כוחן של אותיות , אבני היסוד של הדיבור.
יתעוררו האותיות ויכירו את מי שמכיר אותן וחיינו יחד באושר שלווה ובטחון.
מצאנו בספר "ערבי-נחל" רמז למציאות שיכול האדם להעצים סוד שמו, את האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר. לדוגמא השם "יצחק" מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"
וטוב שם משמן טוב!

עשו והצליחו.