chiddush logo

למי נמכר יוסף, והמשמעות שבכך

נכתב על ידי איתיאל, 18/12/2019

 "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף" - אומר הפסוק בתהלים. אך מי מכר אותו?


על כך יש לנו ארבע תשובות שונות במקרא:
* בני יעקב - כדברי יוסף: "וַיֹּאמֶר: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתִי" (בראשית מ"ה, ד').

* ישמעאלים - כתיאור הכתוב על אורחת ישמעאלים אותה ראו בני יעקב ויהודה מציע "לכו ונמכרנו לישמעאלים", ומסיים הכתוב: "וימכרו את יוסף לישמעאלים" (ל"ז, כ"ח). וגם נאמר: "וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה" (ל"ט, א').

* מדיינים - כנאמר: "וַיַּֽעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹֽחֲרִים וַֽיִּמְשְׁכוּ וַיַּֽעֲלוּ אֶת־יוֹסֵף מִן־הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת־יוֹסֵף מִצְרָיְמָה" (שם).

* מדנים - הם שמכרו את יוסף לפוטיפר המצרי (שם, ל"ו).

סתירות אלו הביאו מספר הסברים שונים במפרשים.

נקודת המפתח רמוזה בפסוק שהובא לעיל. בפסוק זה כמה דמויות (האחים, מדיינים, ישמעאלים) וכמה פעולות (וימשכו ויעלו, וימכרו, ויביאו מצרימה), ולא ברור למי לייחס כל אחת מהפעולות.

רש"י סיכם: "הודיעך הכתוב שנמכר מכירות הרבה". לדעתו בני יעקב משכו את יוסף מהבור, מכרוהו לישמעאלים, הם מכרו למדיינים והמדיינים למצרים. מפרשי רש"י (עיין אריכות בשפתי חכמים הוסיפו שהמדיינים מכרו למדנים והם למצרים).

הרשב"ם פירש שבני יעקב תכננו למכור לשיירת הישמעאלים שראו מרחוק. בינתיים, "מתחת לאף" שלהם עברו מדיינים שמשכו את יוסף מהבור והם מכרו את יוסף לישמעאלים שמכרו אותו למצרים. למעשה האחים לא ביצעו כל מכירה, והם מואשמים רק בכך שבזריקתם את יוסף לבור נגרמה המכירה.

הרמב"ן והספורנו מסבירים שהישמעאלים היו בעלי הגמלים, והם השכירו את שירותי ההולכה בדרך שלהם למדיינים הסוחרים. האחים מכרו את יוסף למדיינים (כי הישמעאלים-הפועלים לא היו יכולים במעמדם לעצור את עבודתם ולנהל משא ומתן על קניית עבד). הישמעאלים, הם אלו שבפועל משכו את יוסף מהבור והורידו אותו למצרים, אך כל זאת כפועלי המדיינים.
הספורנו מוסיף מבט נוסף, לפיו האחים נמנעו משיחה עם המדיינים, מחשש שאלו יכירו אותם ויפרסמו כיצד מכרו את אחיהם. לפיכך הם נשאו ונתנו עם הישמעאלים כמתווכים עבור המדיינים. מהישמעאלים הנוודים הם לא חששו, שכן הללו אינם רגילים להתעכב במקום יישוב.
גם ה"אור החיים" הקדוש מבאר שהמכירה היתה לישמעאלים המלווים במדיינים, אלא שלדעתו הישמעאלים היו הקונים, בעוד המדיינים היו מעין מתווכים. הם היו "סוחרים" - כלומר מבינים בטיב סחורות, שידעו להעריך עבור הישמעאלים את כדאיות המכר ואת המחיר. לפי זה ניתן לבאר את התואר "סוחר" מלשון "סחור-סחור", כלומר: מי שמסבב את המכר.

הראב"ע פותר בפשטות את כל הסיבוך באומרו שמדובר בשיירה של אנשים מלאום אחד המכונה בשלושה כינויים, על שם קרבתם של עמים אלו זה לזה.

פתרון דומה מציג ד"ר אברהם קריב, כחלק משיטתו "המקרא מפרש את עצמו". לדבריו: יוסף נמכר פעם אחת בלבד לישמעאלים שעבדו כסוחרים. המדיינים היו אומת נוודים שעבדה במסחר, ולכן כל סוחר כונה מדייני (כמו שהיום מכנים עובד סיעודי בתור פיליפיני, גם אם הוא מגיע מהודו...). ישמעאלים אלו כונו מדיינים בשל מקצועם, והמקרא אכן מפרש: ויעברו אנשים מדינים = סוחרים. לאמר: לא היו אלו מדיינים במוצאם, אלא במקצועם בלבד, והם הישמעאלים המתוארים בהמשך.

***

לפי פירושי רש"י, רשב"ם, רמב"ן, ספורנו ואוה"ח שהמכירה אכן התבצעה על ידי בעלי לאומים שונים, נמצא שהשתתפו בה העמים הבאים:
ישמעאלים, מדיינים, מדנים, מצרים. 
בעל הטורים נותן רמז לדבר: כתונת הפסים שמקנאתה נגרמה המכירה: פסי"ם ר"ת: פוטיפר (מצרים), סוחרים (מדיינים), ישמעאלים, מדנים.
ארבעת העמים הללו הם בני משפחת אברהם.
הגר שפחת אברהם היתה מצרית,
ממנה נולד ישמעאל,
מקטורה נולדו לו מדן ומדיין.

מהי משמעות עובדה זו?

אבקש להציע:

א. בכך מונגדים האחים, בני יעקב, עם שאר צאצאי אברהם, וחוסר המוסריות  המוסריות  המוסריות שבמעשה המכירה מקבל תוקף רב.
כל צאצאי אברהם משתפים פעולה זה עם זה בנסיעתם בשיירה אחת, היוצרת קשר מסחרי ותרבותי בין ארץ קדם (אליה שולחו בני קטורה, מדן ומדיין) למצרים. הם מובילים בשמים מארץ קדם למצרים, בעזרת השליט בדרך המקשרת בין ארצות אלה, הוא ישמעאל, ששוכן מחווילה ועד שור ו"על פני כל אחיו נפל".

באותה השעה, בני יעקב אינם מצליחים לאחד כוחות, ובקנאה על שאלת ההנהגה הם מוכרים את אחיהם!

ב. יש בכך כדי לבאר מדוע יוסף לא יצר קשר עם אביו לאחר עלותו לגדולה כשהיתה יכולת בידו לשלוח שליח לארץ כנען. שאלה זו נשאלת בידי הרמב"ן, ואחת התשובות המוצעות היא שיוסף לא רצה ליצור קשר עם אביו, מתוך מחשבה שהוא חלק מה"קנוניה" נגדו.
אביו הוא ששלח אותו מהבית הבטוח אל אחיו השונאים אותו. יוסף בקלות יכל לפרש כי אביו היה חלק מהמזימה.

לשורש של"ח שני פירושים: 
הראשון: מלשון שליחות, משימה. 
השני: לשון גירוש, כמו הלשון בפרשת גט: "ושִלְּחה מביתו" (עיין רש"י בסיפור נח המשלח את היונה מהתיבה).
נראה כי התורה בכוונה משתמשת בשורש בעל משמעות כפולה, כדי להשאיר את הפרשנות האפשרית.
יעקב שלח את יוסף בשליחות-משימה, אך בדיעבד יוסף פירש שזה היה שילוח-גירוש אל אחיו המתנכלים להמיתו.

אם נוסיף לכך את המעורבים במכירתו, נוכל לראות כאן שחזור היסטורי מלפני שני דורות.

כשאברהם רוצה לבסס את מעמדו של יצחק כיורש היחיד, הוא מגרש את הגר חזרה למצרים, את ישמעאל למדבר פארן, ולבני קטורה הוא נותן מתנות ומשלחם לארץ קדם.

יוסף פירש ששאיפתו לבכורה (בחלומות האלומות והכוכבים) גרמו לאביו לגרשו ולבסס את הירושה של בני לאה - הבכורים, כיורשים הבלעדיים. לכן אביו גער בו לשמע החלום. 

לאחר מכן הוא משלח אותו ביד בני המגורשים על ידי אברהם: ישמעאל, מדן, מדיין ומצרים - כאומר: נדחית מהירושה ומהמשפחה, ומקומך איתם, דחויי הדור הקודם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה