שאלה - האם יש היתר לצאת לטיול בחוץ לארץ כאשר המטרה היא צורך נפשי - להתאוורר מעומס העבודה, או לראות את פלאי הבריאה?

תשובה - אין היתר לזה. לדעת הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה, ה"ט) כפי שביאר דבריו בספר פאת השולחן, אין לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא לצורך ארבעה דברים בלבד (ללמוד תורה, לישא אשה, להציל מהגויים ולסחורה). לדעת השאילתות מותר לצאת לכל דבר מצווה. ובמשנה ברורה (סי' תקל"א, ס"ק י"ד) פסק שמותר לצאת מהארץ לכל דבר מצווה, כדעת השאילתות, והוסיף שמותר לצאת אפילו למצווה קלה כגון לראות פני חבירו. למעשה, חסיד ינהג כדעת הרמב"ם ולא יצא אלא לאחד מארבעה דברים הנ"ל. מי שרוצה לצאת לראות קרובי משפחה וכדומה יש לו על מי לסמוך, אבל ראוי שלא לצאת, ולסתם טיול אסור לצאת. לצערנו יש פרסומים של נופש בבתי מלון בחוץ לארץ בפסח שהכל שם 'גלאט כשר', ו'ללא חשש שרויה'. האוכל בהידור רב, אבל יוצאים מארץ הקודש. זה עקום.  

שאלה : המשנה ברורה (סי' תקל"א, ס"ק י"ד) פסק שמותר לצאת לכל דבר מצווה ואפילו לראות פני חבירו. האם מי שיוצא להתאוורר ולהשתחרר מעומס העבודה, או לראות את פלאי הבריאה של הקב"ה אינו נחשב כיוצא לדבר מצווה?

תשובה:  זה נחשב סתם טיול. מי שצריך להשתחרר מעומס עבודתו יכול לכבות את הפלאפון שלו ולהינפש בצפת או בגולן בלי שיפריעו לו. וכן אין לטעון שלראות את פלאי הבריאה נחשב לדבר מצווה, לפי שניתן לראות הכל בתמונות.

שאלה - מוזכר בגמרא (כתובות קיא.) "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא".  לפי זה, האם יש עניין ללכת ארבע אמות חדשות שעדיין לא הלך שם?

תשובה: משמעות הגמרא שם נראה שעיקר הדבר הוא ללכת ארבע אמות וזהו. לא מוזכר בגמרא ארבע אמות נוספות. וכן משמעות הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ה' הלכה י"א) שכתב "אפילו הלך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא". משמע ארבע אמות ולא יותר. אך מסתבר שאם הולך יותר מארבע אמות מעלתו יותר, ויש 'עניין' מסוים ללכת ארבע אמות חדשות, אבל לא על זה הגמרא דיברה. יש לציין לדברי הפני יהושע על הגמ' שם שכתב שמדובר רק על מי שהולך ארבע אמות בארץ ישראל לשם מצוות יישוב ארץ ישראל, ולא אם עבר בה בלא כוונה.