"בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר... אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א)

מפרשים רבים מדייקים, כי לא נאמר "ההורג את יצרו", או "המבטל את יצרו", אלא "הכובש את יצרו" – מכניעו תחת ידיו, אך משאירו קיים.

האם לא היה טוב יותר לבטל את היצר הרע כליל? הלא יש חשש שהיצר הרע ירים את ראשו פעם נוספת? אם כבר הצליח האדם להכניעו תחתיו, מוטב היה שיסלקו לגמרי, ולא ישאיר פתח למלחמה מתחדשת.

כדי לענות על כך, יש להקדים ולשאול, מדוע בכלל ניטע היצר הרע באדם? התשובה לכך היא – אי אפשר להתקיים בלא היצר הרע!

היצרים הגשמיים הם הסיבה לקיום העולם. ללא היצרים, לא היתה לעולם המשכיות, לא היתה התקדמות. "יצר" הוא מלשון "יצירה". שכן כח היצר הוא הכח הדוחף את האדם ליזום, ליצור ולהתקדם. כדי ליצור בעולם הזה זקוק האדם לכח המניע. זהו יצר הרע – המונע מכח דחפים חומריים גשמיים.

לא לחינם קבעו חז"ל (בראשית רבה ט): "והנה טוב מאוד" (בראשית א, לא) – "זה יצר הרע". ממשיך המדרש ושואל: "וכי יצר הרע טוב מאוד? אתמהא?! – אלא שאילולי יצר הרע, לא בנה אדם בית, ולא נשא אישה, ולא הוליד, ולא נשא ונתן".

בלא יצר הרע אין קיום לעולם. אם האדם לא יתאווה לאישה – לא יהיה קיום למין האנושי. ללא רצון האדם לנוחיות – לא היו מתפתחים ענפים רבים במדע, ברפואה, הנדסה וכדומה.

"טוב מאוד" פירושו – ריבוי של הטוב. כל הטוב שבעולם מונע מהכח הטוב מאוד של היצר הרע.

מעתה ברור, כי תפקידו של האדם הוא לא לבטל את היצר, אלא לרסנו, לכבוש אותו תחתיו ולהפנות אותו לאפיקים של יצירה חיובית.

על הנאמר בקריאת שמע (דברים ו, ה): "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" – שואלים חז"ל מדוע האות בי"ת כפולה במילה לבבך? וחז"ל עונים (ברכות נד, א): "בכל לבבך – בשני יצריך: ביצר הטוב וביצר הרע". גם היצר הרע נברא לעבודת הבורא.

לדוגמא, נאמר (בבא בתרא כ, א): "קנאת סופרים תרבה חוכמה" – הקנאה לכשעצמה היא שלילית, אך ישנה קנאה חיובית המביאה להתרבות החוכמה. כך גם שאר התאוות, אין למגרן כליל, אלא יש להכניע אותן ולנתב אותם לאפיקים הנכונים: לעורר את קנאתו להרבות חוכמה, להשתמש בכל כוחו לעזור לזולת, לכעוס על עוולות, לאכול כדי לענג את השבת.

אם כן, ה"יצר", כשמו כן הוא – הוא כח היצירה בעולם, ואין לעולם קיום בלעדיו. אלא שעל האדם להיזהר שלא להשתמש בו בניגוד לרצון הבורא. אי אפשר להרוג את היצרים - אך אפשר לשלוט בהם. יש להתייחס אליהם כאל זרם החשמל. הכל יודעים ששימוש לא זהיר בו עלול לגרום לתוצאות קשות, אך בשימוש זהיר אפשר להפיק ממנו תועלת עצומה.

תורתנו תורת חיים היא, תורת ישראל באה להתוות דרך כיצד יש לחיות בתוך העולם הזה, ולא כיצד להתנתק ממנו – "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" (קידושין נ, א)

הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, מתוך הספר "יחל ישראל - על מסכת אבות"

"ותן חלקנו"