עיוניים לשוניים - פרשת תזריע, המובל מל את הנימול
נכתב על ידי איתיאל, 3/4/2019
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּ֖וֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ב, ג').
בשורשים מהגזרות ה"עלולות" (כלומר: שאות אחת נוטה להיעלם בהם. כל הגזרות מלבד השלמים והמרובעים) - קל לזהות שתי אותיות שורש, והאתגר הוא למצוא מהי האות החסרה שנעלמה.
לפנינו שורש מעניין. ברור שהאותיות מ' ול' הן חלק מהשורש, אך מה האות השלישית?
בשורש זה יש כמה תשובות נכונות.
מחד, ניתן לומר שהשורש הוא נמ"ל (גזרת חפ"נ), כמו בפסוק "וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (בראשית י"ז, י"א).
מאידך, ניתן לומר שהשורש הוא מו"ל (עו"י), כמו בפסוק "כִּי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ" (יהושע ה', ה').
ויש מקומות מסופקים, כמו בפסוק שלנו.
האם "יִמּ֖וֹל" זה שורש נמ"ל בבניין קל עתיד (ואז הדגש במ"ם הוא משלים לנ' השורשית שנפלה, והכוונה ימול המל, ולא כתוב מיהו),
או שורש מו"ל בבניין נפעל עתיד (ואז הדגש במ"ם היא על דרך בניין נפעל עתיד [חד"ק]).
הראב"ע משאיר בספק.
כאילו לא די בשורש הכפול נמ"ל - מו"ל, הוסיפו חז"ל שורש מה"ל.
כך במשפט שהבאנו למעלה יש שלוש מילים שלכאורה מאותו שורש ואותה משמעות, ולמעשה יש כאן שלושה שורשים מגזרות שונות:
המוהל (מה"ל, שלמים) מל (מו"ל, עו"י) את הרך הנימול (נמ"ל).
והדרשנים דורשים על הקשר בין ברית המילה לברית הכרותה לשפתיים, למילה, שזה כבר שורש אחר - מל"ל (ע"ע).
העיקר שנזכה להכניס בבריתו של אברהם אבינו!
מוסיף עוד הערה:
התרגום הארמי לשורש נמ"ל/מו"ל/מה"ל הוא השורש גז"ר (אצלנו מתרגם אונקלוס: "וביומא תמינאה יגזר ביסרא דערלתיה").
בעברית השורש גז"ר משמש רק במשמעות חקק חוק ("חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, ואין לך רשות להרהר אחריה").
אך בעקבות. הארמית משמש השורש גז"ר גם לחתך.
ובהשאלה - הגזרות המוכרות לנו היטב מתורת הצורות.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
