"כי מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי ליטול עצה מארם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם... וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך, ואומר להם הקב"ה: בני, אל תתייראו, כל מה שעשיתי - לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים, אל תיראו הגיע זמן גאולתכם" (ילקוט שמעוני ישעיהו ס')

כתב הרמב"ן (בראשית יב, ו): "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בעניין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו: כל מה שאירע לאבות סימן לבנים... וכולם באים ללמד על העתיד".

בהתבוננות במאורעות שחווה יעקב אבינו, נוכל להפיק לקחים להתנהלות שלנו במציאות בה אנו נתונים כיום. יעקב אבינו בשובו לארץ ישראל היה מצויד בהבטחה אלוקית מפורשת (בראשית כח, טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹותִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ".

ויעקב מאמין שדבר אחד מדבר ה' לא ישוב ריקם, ועל כן הוא עוזב את בית לבן בבטחה ובתקווה לפתוח דף חדש ולחיות בשלווה בארץ אבותיו.

אך לא כך מתרחשים הדברים בפועל, דרכו של יעקב אבינו רצופה מכשולים וייסורים, בסמוך לבואו לארץ נטפל אליו שרו של עשו ומבקש לחסלו (מזכיר את "השואה") כמו שכתב הרמב"ן: "שיהיה דור בזרעו של יעקב, יתגבר עשו עליהם עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן".

ואחר שגבר יעקב אבינו על שרו של עשו, וסוף סוף יעקב בא לארץ והוא מבקש ליישב בשלוה, גם כאן אין הדברים מתרחשים כפי ציפיותיו של יעקב, אלא הוא נופל מאסון לאסון, עד שסבלנותו של יעקב פוקעת והוא מתפרץ אל בניו בתלונה (בראשית, מג, ו): "לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי!", ועל כך אמרו במדרש (ב"ר, צא): "מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה, אלא כאן. אמר הקב"ה: אני עוסק להמליך את בנו במצרים, והוא אומר: למה הרעותם לי? זהו שכתוב (ישעיה מ, כז): נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' ".

דמיון למאורעות של יעקב אבינו מוצאים אנו גם בהתרחשויות של עמנו בתקופתנו: אף אנו בימינו, אחר גלות ממושכת שבנו הביתה, גם אלינו קודם הקמת המדינה נטפל שרו של עשו בדמות החיה הנאצית ובקש להכחיד את האומה הישראלית, וכשבסוף שבה האומה רצוצה וחבולה אל מולדת אבותיה ובקשה סוף סוף ליישב בשלווה, גם כאן אין המהלכים מתנהלים כפי הצפיות שלנו, גם אותנו פוקדים מלחמות ופיגועים, ורבים שואלים: "מה יהיה?!", שזהו הניסוח המודרני של שאלת יעקב "לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי", וכמו אז גם כאן כפי הנראה התשובה היא: "אני עסוק להמליך את בנו".

אנו מאמינים כי הקב"ה מחזיר את שכינתו לציון, ואנו יודעים שהחזרה הזו תהיה בדרכים נסתרות ומופלאות, ועל כן אנו מבקשים עליה שלוש פעמים בכל יום, שעם הבקשה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון", אנו מוסיפים לבקש: שהשיבה הזו תהיה "ברחמים".

הרב יעקב פילבר