בס''ד           פרשת תרומה: האם בית המקדש השלישי ירד מהשמיים

פתיחה

בפרשת השבוע מצווה הקב''ה את בני ישראל, להביא תרומות לבניית המשכן והכלים: ''וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם''. מלבד החובה לבנות את בית המקדש יש גם חובה להכין את כליו, ונחלקו הרמב''ם והרמב''ן האם מדובר במצווה אחת או שתיים:

א. הרמב''ם (מצוות עשה כ, שרש יב) טען, שבניית המקדש והכלים נחשבים מצווה אחת. בטעם הדבר ביאר, שבית המקדש מושלם רק כאשר הכלים קיימים בתוכו. ממילא אי אפשר לומר שבניין המקדש הוא מצווה נפרדת, שהרי היא תלויה בכלים. כמו כן אי אפשר לומר שיש מצווה רק בעשיית הכלים, כיוון שאין משמעות לכלים ללא בניין. ובלשונו:

'' והמצוה העשרים היא שציוונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל הוא כולל חלקים ושהמנורה והשלחן והמזבח וזולתם כולם הם מחלקי המקדש והכל ייקרא מקדש, וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק.''

ב. הרמב''ן (השגות עשה לג) חלק על הרמב''ם וטען, שאמנם המנורה, המזבח והשולחן אכן כלולים במצוות בניין המקדש, אבל בניית הארון נחשבת מצווה בפני עצמה. בטעם הדבר נימק, שבניגוד לשאר הכלים שמשמשים לעבודת בבית המקדש, הארון משמש לנשיאת לוחות הברית, לכן הוא אינו כלול במצוות בניין המקדש (ועיין ברס''ג עשין המסורים לציבור נ''א – נ''ו לשיטה נוספת).

בעקבות בניית המשכן בפרשה, נעסוק השבוע במחלוקת הראשונים האם בית המקדש השלישי ירד מהשמיים, או שייבנה בידי אדם בדומה לבית המקדש הראשון והשני. כמו כן נראה את הדעות המנסות לפשר בין הראשונים, ואת מחלוקת האחרונים, האם נשים חייבות בבניין המקדש.

כיצד ייבנה בית המקדש

בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך (480 שנה אחרי צאת בני ישראל ממצרים), ועמד על בניינו ארבע מאות ועשר שנה. בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל (70 שנה אחרי חורבן בית ראשון), והתקיים במשך כארבע מאות עשרים שנה. האם בית המקדש השלישי יכול להיחרב? ייתכן ששאלה זו תלויה במחלוקת כיצד ייבנה בית המקדש השלישי.

אם סוברים שבית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם, כשם שבתי המקדש הראשון והשני נחרבו, ייתכן שגם בית המקדש השלישי עלול להיחרב, שהרי אין הבדל מהותי ביניהם. לעומת זאת אם סוברים שבית המקדש השלישי ירד משמיים, ייתכן שהוא לא יוכל להיחרב, כיוון שהוא מעשה הקב''ה.

מחלוקת הראשונים

למעשה נחלקו בשאלה זו הראשונים:  

א. במדרש תנחומא (כי תשא, יג) ובזוהר (בראשית כח) פירשו שבית המקדש השלישי ירד משמיים, וכן נקטו רש''י (סוכה מא ע''א) ותוספות (שבועות טו ע''ב) בעקבות הגמרא במסכת סוכה (מא ע''א). הגמרא אומרת, שכדי שיוכלו לאכול את התבואה של השנה החדשה בזמן שבית המקדש קיים, צריך היה לחכות שיוקרב קרבן העומר בט''ז בניסן, מעשה שהתבצע עוד לפני חצות היום.

כאשר נחרב בית המקדש ולא הקריבו את קרבן העומר, למרות שהיה מקום לומר שכבר בבוקר ט''ז בניסן יהיה מותר לאכול מהתבואה החדשה כיוון שלא צריך היה לחכות שהקרבן יוקרב בבית המקדש, למעשה חכמים גזרו שכל היום לא יאכלו מהתבואה החדשה, ויחכו עד סוף יום ט''ז בניסן.

בטעם הגזירה כותבת הגמרא, שאם ייבנה בית המקדש בליל ט''ז בניסן, אזי בבוקר ט''ז בניסן מסתמא לא כולם יידעו שבית המקדש נבנה, ויחשבו, שכשם שבשנה שעברה היה מותר לאכול את התבואה החדשה כבר בבוקר ט''ז בניסן - כך השנה מותר לאכול את התבואה החדשה כבר בבוקר, ולא ידעו שבלילה נבנה המקדש וצריך לחכות עד שיוקרב קרבן העומר. ובלשון הגמרא:

''ושיהא יום הנף כולו אסור. מאי טעמא? מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח - השתא נמי ניכול. ואינהו לא ידעי (= והם לא יידעו) דאשתקד דלא הוה בית המקדש - האיר מזרח התיר, השתא דאיכא (= עכשיו שיש) בית המקדש - עומר מתיר. - דאיבני אימת? דאיבני בליליא.''

מקשים רש''י ותוספות, מדוע הגמרא אומרת שיש חשש שבית המקדש ייבנה בלילה, ומשום כך יש לגזור?! והרי הגמרא במסכת שבועות (טו ע''ב) פוסקת שכלל לא בונים את בית המקדש בלילה! ותירצו, שהגמרא מדברת על בית המקדש הראשון והשני, ואילו בית המקדש השלישי כלל לא ייבנה בידי אדם אלא בידי שמים, ולכן קיים החשש שירד מהשמיים בלילה.

ב. הרמב''ם (מלכים, יא, א - ב) המאירי (סוכה מא ע''א) והסמ''ג (עשה קסג) חלקו וסברו, שבית המקדש השלישי כמו שני הקודמים ייבנה בידי אדם. ראייתם המרכזית היא מהירושלמי במסכת מגילה (א, יא) שם מבואר, שכאשר יתעורר עם ישראל מהגלות, יבואו וייבנו את בית המקדש, וכן עולה מעוד מספר מדרשים. ובלשון הרמב''ם:

''המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה, וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.''

כיצד יישב הרמב''ם את הוכחתם של רש''י ותוספות? המאירי (סוכה מא ע''א, ר''ה ל ע''א) תירץ, שהגמרא דנה במצב שבו בגלל הרצון הגדול לבנות את בית המקדש, בית דין יטעה ויורה לבנות אותו בלילה. תירוץ נוסף הביא, שאכן יש דעה הסוברת שאפשר לבנות את בית המקדש בלילה, אלא שמדובר בדעת יחיד שלא נפסקה להלכה.

יישוב בין המקורות

לפי מה שראינו עד כה, יש מחלוקת בין רש''י בעקבות מדרש תנחומא, לבין הרמב''ם בעקבות הירושלמי, האם בית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם או בידי שמים. אמנם, יש מספר אחרונים שניסו ליישב בין המקורות, וטענו ששניהם נכונים:

א. הערוך לנר (סוכה מא ע''א ד''ה אי נמי) נקט, שיש שני מהלכים בבניין בית המקדש. יש בית מקדש 'גשמי' שייבנה בידי אדם ועליו דיבר הירושלמי, ויש בית מקדש 'רוחני' (כמו נשמה בתוך הגוף) שירד מהשמיים לתוך בית המקדש הגשמי ועליו דיבר התנחומא, כך שאין סתירה בין המקורות.

דוגמא למקרה דומה, הביא הערוך לנר מהצתת האש על גבי המערכה בבית המקדש. גם שם, מצד אחד יש חובה על הכוהנים לעשות את המוטל עליהם ולהצית אש במערכה, ומצד שני כפי שכותבת הגמרא במסכת עירובין (סג ע''א), ישנה אש שיורדת מהשמיים ומסייעת (בעיקר מבחינה רוחנית) לאש הקיימת ומלבה אותה. ובלשונו של הערוך לנר:

''ולכן היה נראה לעניות דעתי, דודאי בית המקדש לעתיד לבא ייבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף, וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט.''

ב. המהר''ם שיק (יו''ד סי' ריג) יישב, שכל מקור מדבר על אפשרות שונה של גאולה. אם עם ישראל ייגאל בגלל שהגיע זמן הגאולה, ולא בגלל מעשיהם הטובים, בית המקדש ייבנה בידי אדם, שכן באופן זה הגאולה פחות משובחת ואף בניין המקדש. לעומת זאת, אם עם ישראל יעשה תשובה ויהיה ברמה רוחנית גבוהה, הקב''ה יזרז את הגאולה והמקדש ירד משמיים (ועיין הערה[1]).

ג. בהערות לערוך לנר (הערה 362) הביא תירוץ נוסף בשם המהרי''ל דיסקין. לשיטתו, רוב בית המקדש אכן ירד מהשמיים ועל כך דיבר המדרש תנחומא, אך הדלתות של בית המקדש ייבנו בידי אדם ועל כך דיבר הירושלמי. כך כתב גם הרבי מלובאויטש (אור לחושך עמ' 82), שביאר מדוע דווקא הדלתות צריכות להיבנות בידי אדם.

נשים בבניין המקדש

כפי שראינו לעיל, הגמרא במסכת שבועות (טו ע''ב) כותבת, שבית המקדש (וכן המשכן) לא נבנה בלילה. לכאורה בעקבות כך, נשים אמורות להיות פטורות מבנייתו, כיוון שמדובר 'במצוות עשה שהזמן גרמא' (כלומר מצווה שבחלק מהזמן לא נוהגת כמו תפילין, ציצית וכו'), אך הרמב''ם בכל זאת כתב (בית הבחירה א, יב), שנשים חייבות בבניין בית המקדש.

רוב האחרונים הבינו את הרמב''ם כפשוטו, ומשום כך העלו מספר תירוצים מדוע נשים חייבות בבנייה. כיוון שונה יש בפירוש הר המוריה (רמב''ם שם) ובקהילות יעקב (שבועות סי' ט) שטענו, שנשים פטורות מבניין בית המקדש כיוון שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא, ויש לחלק את ההלכה ברמב''ם לשתיים.

כאשר הרמב''ם כתב 'הכל חייבים' הוא מתייחס לכך שכולם חייבים לסעד את בית המקדש, דהיינו לתרום כסף, לטוות את הפרוכות וכדומה. דבר זה ניתן לעשות גם בלילה, ומשום כך גם נשים חייבות בכך. לעומת זאת כאשר הרמב''ם כותב שצריך לבנות את בית המקדש דבר הנעשה רק ביום, והוא מתכוון רק לגברים, שחייבים במצוות עשה שהזמן גרמא.

יישובי שאר האחרונים

כאמור רוב האחרונים הבינו את הרמב''ם כפשוטו, והעלו מספר תירוצים ליישב מדוע נשים חייבות בבניין המקדש:

א. רבי יצחק שמלקיש (בית יצחק או''ח ג, ז) כתב ליישב, על בסיס דברי הטורי אבן בחגיגה (טז ע''א). שכאמור, כדי שמצווה תחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא צריך שיהיה זמן שבו לא מקיימים את המצווה. הטורי אבן טען, שלא די בכך, ולא מספיק שיהיה זמן בו לא מקיימים את המצווה, אלא שבפעם הבאה שיקיימו אותה היא תחשב כמצווה חדשה.

לדוגמא: כל יום שמניחים תפילין מקיימים מצווה חדשה, ואין קשר בין המצווה שמקיימים ביום א' למצווה שמקיימים ביום ב'. לעומת זאת, כאשר בונים את בית המקדש וממשיכים את הבנייה כל יום, לא מקיימים מצווה חדשה, אלא ממשיכים את מצוות הבניין שהתחילו אתמול (הלילה רק מפסיק את האפשרות לקיים את המצווה, ולא מבטל אותה). ממילא זו אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, וברור מדוע גם נשים תהיינה חייבות בבניין בית המקדש. ובלשונו:

''ונראה לתרץ על פי מה שכתב בטורי אבן, דהא דנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, היינו דווקא מצווה כגון ציצית ולולב ותפילין שבלילה פטורים, אבל מצווה שמחויב לעשות רק פעם אחת לא נחשב זאת מצווה עשה שהזמן גרמא. לפי זה קושייתנו מיושבת, דבניין בית המקדש אין מחויב לבנות רק פעם אחת, ומשום כך נשים חייבות, אף דאין בונין בלילה.''

ב. ספר החינוך (מצווה צה) בעקבות הרמב''ם בספר המצוות כתב, שהמצווה לבנות את בית המקדש לא מוטלת על כל אדם ואדם באופן פרטי, אלא היא מצווה שכלל הציבור מחוייב בה: ''וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן'', ורק תינוקות של בית רבן ממשיכים בלימודם ולא מצטרפים לבניין המקדש.

מצוות עשה שהזמן גרמא, היא רק מצווה המוטלת על כל אדם ואדם במישור הפרטי, אך כאשר מדובר במצווה החלה על כלל הציבור כמו בניין בית המקדש - אין זו נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, וממילא גם נשים חייבות בה.

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[2]...