הזדמנויות קטנות לגאולה / החלק היומי, פרשת שמות / סיון רהב-מאיר
27/12/2018
"שלום, זה אור סהר, מ"פ טירונים בחיל התותחנים. בין הקור והאבק במחנה שבטה הצלחתי למצוא כמה דקות פנויות לכתוב לחיילים על הפרשה. בשבוע שבו אנחנו הופכים לעם, כדאי לשים לב איך זה קורה: זה מתחיל בשתי המיילדות, שפרה ופועה. כמה אומץ צריך כדי לעמוד כמוהן מול פרעה מלך מצרים שגזר להשליך את כל הבן הילוד ליאור. כמה אומץ צריך כדי להבין שמה שקורה הוא לא הגיוני ולפעול נגדו. המיילדות הבינו את גודל האחריות שלהן, את התפקיד החשוב, וראו בכך הזדמנות נדירה לשנות את המציאות. השתיים המשיכו ליילד, פעלו באופן אקטיבי, והצליחו. עוד מישהו שבוחר לא להתעלם הוא משה רבנו: *וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו*. משה, בדיוק כמו שתי המיילדות, אמו ואחותו, היה יכול לעצום עין, להתעלם ולהישאר בארמון. במקום זאת, משה בחר לצאת אל אחיו, להכיר בזהותו היהודית ולצאת מאזור הנוחות. בהמשך הוא נבחר כמובן להנהיג את עם ישראל. הרצון לשנות מציאות עגומה נראה לנו לעיתים בלתי אפשרי. לפעמים הכול נראה מושחת, קשוח, גדול עלינו. אבל הפרשה קוראת לנו לשים לב מתי נקרות בפנינו הזדמנויות לשינוי קטן-גדול בעולם. צריך רק לדבוק בערכים שלנו ולא להיות אדישים. מאחל שנדע לזהות את ההזדמנויות הקטנות האלה ולפעול נכון".
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)