וחי בהם – נשא

ד,ב: נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, מִתּוֹךְ, בְּנֵי לֵוִי: לא צריכה להיות קנאה בין אחים, כאשר מדובר בעבודה ה'. בני קהת הורמו (נשוא) מעל אחיהם משבט לוי כדי לשרת בעבודה המיוחדת רק להם בעבודת המקדש. (השלמה לפרשת במדבר)

ד,כב: נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם: כל מלאכה מכבדת את בעליה, שהרי גם בני גרשון הורמו (נשוא ... גם הם) מעל אחיהם בני שבט לוי, אף שעבודתם הייתה עבודה פשוטה של סבלות (לעבוד ולמשא; כד).

ה,יח: וּפָרַע אֶת-רֹאשׁ הָאִשָּׁה: ראוי לאישה שתלך עם שיער ארוך ואסוף, שהרי במהלך טקס בדיקת הסוטה הכהן פורע את ראשה, דבר שלא ניתן להיעשות אם שְֹערָהּ קצר או מפוזר.

ו,כד: יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ: ראוי להסתמך על ה' בלבד בברכות שבין אדם לחברו, ולא ליחס את כשרון הברכה למברך. הכהנים מוזהרים לברך את העם אך ורק בחסות ה' (יברכך ה', יאר ה', ישא ה', וישם לך; וכן 'ואני אברכם'; כז), ולא מכוח עצמם.