"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה ה' את משה. וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה" (במדבר ח,א-ד). 'ויעש כן אהרן להודיע שבחו של אהרן שכשם שאמר לו משה כן עשה' (ספרי). מה השבח הגדול ממה שלא שינה, זה הרי ברור שלא אמור לשנות ממה שהצטווה? המלבי"ם מסביר: '... הגיד בזה שבחו של אהרן, שהעלה נרותיה אל מול פני המנורה שהוא נר האמצעי, שהוא ג”כ נר המערבי, שהיה דולק בנס כל ימי חיי אהרן. כי הנס הזה היה בזכות הכ”ג כנ”ל. וזה שפרש”י ז”ל: ויעש כן אהרן להגיד שבחו של אהרן שלא שינה, ר”ל שאהרן עשה כן חצי לוג לכל נר ובכ”ז אל מול פני נר האמצעי שהוא המערבי העלה כולם. כי נר המערבי דלק בנס וממנו היה מדליק את כולם, והיה שבחו של אהרן שלא שינה. ר”ל שלא הוצרך לשנות לתת בנר המערבי יותר מחצי לוג כדי שידלק עד הלילה כי דלק בנס בזכותו' ('התורה והמצוה'). זה פרוש יפה, אולם כיון שלא מוזכר כאן בפס' העניין של הנס בנר המערבי שדלק כל הזמן, אז מניין להכניס זאת לשבחו של אהרן כאן? בנוסף, זה לא משמע באמירה: 'להודיע שבחו של אהרן שכשם שאמר לו משה כן עשה', שמשמע שזה עשיה ממשית של אהרן (גם בפרש"י '...שלא שינה', משמע שאהרן עצמו לא שינה, ולא שבזכותו נעשה שלא השתנה). לכן נראה שזה קשור למה שהובא בפס' קודם שאהרן הצטווה: 'דתניא: "אל מול פני המנורה יאירו" מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי, ונר מערבי כלפי שכינה' (מגילה כא,ב). שעל זה נאמר "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה". שהדלקת הנרות צריכה להיות מכוונת כלפי השכינה שבקה"ק, שם מקום הארון והתורה, שבכך המנורה מאירה את אור התורה בעולם "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג). כך אהרן בהדלקתו מעלה חיבור בין התורה והמצוות לבנ"י, כיון שאהרן הוא השיא של לימוד התורה לבנ"י: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים לג,י), שלימוד התורה נאמר בהקשר לכל שבט לוי (יומא כו,א), אולם כיון שבאותו פס' נאמר על הקרבת הקרבנות, נראה שמרמז שהכהנים הם העיקר בלימוד התורה שבשבט לוי. ובפרט בזמן המשכן שסדר הלימוד היה: 'ת"ר כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן, ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה, נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן. נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן... נסתלק משה ושנה להן אהרן פירקו, נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן, נסתלקו בניו שנו להן זקנים פירקן, נמצא ביד הכל ארבעה' (עירובין נד,ב). ממילא אהרן ובניו היו קשורים ללימוד התורה אחרי משה. ויותר מזה נאמר במכילתא: '"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (שְׁמוֹת לא,יג) "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר"? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "דַּבְּרוּ"? אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מַרְכִּין אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי אֲחִי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (שְׁמוֹת לא,יג) "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "דַּבְּרוּ"? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מִימִינוֹ וְאֶלְעָזָר מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאִיתָמָר מִימִינוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: "מֹשֶׁה הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְאוֹמֵר לוֹ "לַמְּדֵנִי!" וְאַהֲרֹן הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ "לַמְּדֵנִי!" וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים' (מכילתא מסכתא דפסחא ג). יוצא שלאהרן היה מעמד חשוב בתורה, ונראה שזה התבטא גם בהדלקת המנורה, שבזה בא לחבר את התורה לעולם. לכן הפס' כאן זה לאחר: "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו" (במדבר ז,פט) כיון שזה קשור לתורה. חז"ל קישרו בין המיקום כאן לקרבנות הנשיאים שנאמרו קודם: 'מה כתיב למעלה מן הענין שנאמר (במדבר ז, א): "ויהי ביום כלות משה ויקריבו נשיאי ישראל" ואחר כך "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת" זה שאמר הכתוב (תהלים לד, י): "יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו". את מוצא למעלה י"א שבטים הקריבו, ושבט אפרים הקריב, וכל הנשיאים הקריבו חוץ מנשיאו של לוי, ומי היה נשיאו של לוי? זה אהרן, שנאמר (במדבר יז, יח): "ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי" ואהרן לא הקריב עם הנשיאים והיה אומר: אוי לי שמא בשבילי אין הקדוש ברוך הוא מקבל שבטו של לוי. אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לו לאהרן: אל תתירא, לגדולה מזו אתה מתוקן. לכך נאמר "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת" הקרבנות כל זמן שבהמ"ק קיים הם נוהגים, אבל הנרות לעולם "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ"' וכו' (במדבר רבה טו,ו). הרי שיש קשר לקרבנות הנשיאים, לכאורה לא מובן מה הכוונה שהנרות לעולם מאירים גם כשאין ביהמ"ק, הרי אם אין מקדש ודאי שגם לא מדליקים את המנורה? אלא שיש כאן קשר לתורה שמתגלה במנורה, שזה ממשיך להאיר בכל הדורות. והנה קרבנות הנשיאים היו לשבטים השונים, כשלכל שבט יש יעוד משלו, ולכן גם התורה מתגלית בהקשרו בצורה המתאימה לו. אבל אהרן שקשור לתורה לכל בנ"י, צריך שהתורה תהיה מותאמת לכל בנ"י, שכך בהדלקת המנורה מחבר את כל התורה לכל בנ"י כראוי. דבר זה נעשה ע"י אהרן בכוונה נכונה ומושלמת כראוי, וזהו שלא שינה, לא את המעשה, אלא את הכוונה שבאה יחד עם המעשה, שעשה זאת בצורה מושלמת. לכן נרמז ב"ויעש כן אהרן" ש'כן' בגימטריה שבעים, כשבעים הזקנים שמלמדים את התורה לבנ"י, שכך אהרן לא שינה בהדלקה בהקשר להשפעה ללימוד התורה לבנ"י.