"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם. ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים. ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן" (במדבר ז,א-ג). '"ביום כלות משה להקים" - ולא נאמר ביום הקים, מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו, ובאותו היום העמידו ולא פרקו. לכך נאמר ביום כלות משה להקים אותו, היום כלו הקמותיו, וראש חודש ניסן היה. בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו' (רש"י). וכן מובא כאן בספרי: '"ויהי ביום כלות משה". מגיד הכתוב, שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן, ובכל בוקר ובוקר מושחו ומפרקו; ואותו היום העמידו, משחו - ולא פרקו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בשמיני משחו ופרקו, שנאמר "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן". נמצינו למדים שבעשרים ושלשה באדר התחילו אהרן ובניו, המשכן, וכל הכלים - לימשח; בראש חודש הוקם המשכן; בשני נשרפה פרה; בשלישי הזה ממנו תחת הזאה שנייה גילחו. בו ביום שרתה שכינה בבית, שנאמר "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד". בו ביום הקריבו נשיאים את קרבנם, שנאמר "ויהי המקריב ביום הראשון" שאין ת"ל ראשון, אלא ראשון לכל ימות השנה'. משה היה מעמיד ומפרק את המשכן במשך שבוע, ובשמיני העמידו והשאירו, למה? אולי אפשר שהמשכן בא כתיקון לעגל, שהוא להשראת השכינה במעמדם של בנ"י לאחר החטא (ראה 'תורת המקרא' "תרומה" למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). מעמד מתן תורה היה בשבת (שבת פו,ב) כיון שהוא מייצג את תיקון העולם, שיהיה במעמד של לעתיד לבא, כמו שהיה אז: 'לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר (דברים ה, כה) "למען ייטב להם ולבניהם עד עולם"' (ע"ז ה,א) או 'דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (שם). שהעולם היה מתוקן מכח מתן תורה. זהו מהותו של מתן תורה-תיקון העולם, שלכן: 'אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי"? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר: אם מקבלין ישראל את התורה, מוטב, ואם לאו, אחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שם). שהעולם נברא כדי לעשות רצון ה', לכן העולם עומד מכוח התורה ובלעדיו אין לו קיום. לכן כשהוקם המשכן שבא כעין תחליף-תיקון למתן תורה, זה נעשה ע"י חיבור למתן תורה שהיה ונפגם. לכן מעמיד שבוע כעין הבריאה שנעשה בה התיקון של מתן תורה, אולם היא נפגמה (בעגל), ולכן גם מפרק את המשכן עד היום השמיני שהוא כעין ההמשך של מתן תורה (שהיה קשור לשבת ותיקון שבוע הבריאה) [שזהו שמונה שהוא אחרי שבע]. ובפרט שהיום השמיני מזכיר את המילה שהיא קשורה למהות ישראל, שנקראים מולים (משנה נדרים ג,יא), וכן מזכיר את אברהם שלו נאמרה מצוות מילה. שהמשכן בא בעקבות הסליחה על העגל, והסליחה באה בעקבות מהותם של ישראל וזכות אבות. שכך משה ביקש מה' שיסלח, וה' סלח: "ויחל משה את פני ה' אלקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה. למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם. וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" (שמות לב,יא-יד). שיש כאן טענה לכפרה מכוח מהותם של ישראל (שיצאו ממצרים, ומה יאמרו בגוים על השמדתנו) ומכוח זכות אבות. אולי לכן יצא שהנשיאים נתנו שש עגלות ו-12 שוורים. שבזה מרומז מעלת ישראל, ש-12 השוורים כנגד שבטי ישראל (שכל נשיא הביא, והוא כמייצג בזה את השבט) והעגלות הם כרמז לתושב"ע שבה יש ששה סדרים, שגם זה מעלתם של ישראל- חלק התורה שמתגלה בבנ"י. שזהו העגלה, שהשור (שהוא כנגד בנ"י) מושכה, שכך אנו (בנ"י) פועלים בתורה. "את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם" (פס' ז) שגרשון עובדים בסחיבת היריעות שהם נקראים משכן: '... אמר קרא "ועשית קרשים למשכן" משכן קרוי משכן, ואין קרשים קרויין משכן' (שבת כח,א). לכן כיון שעיקר המשכן זהו היריעות, לכן להם שתי עגלות, כנגד שני לוחות הברית שהם עיקר המשכן. וארבע שוורים כנגד ארבעת הכיסויים (יריעות המשכן, יריעות עיזים, יריעות אילים ויריעות תחשים [או מכסה אחד חציו של אילים וחציו של תחשים, אולם כיון שזה משני סוגים אז זה כעין שנים]. רש"י שמות כו,יד). "ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם" וגו' (שם ח) מררי סחבו את הקרשים, שהם המעמידים של המשכן, שכך כעין רמז שהמשכן מעמיד את העולם בקדושה גדולה, שמשפיע קדושה לכל העולם, ולכן זה ארבע עגלות כארבע רוחות העולם. ושמונה שוורים כנגד מעל הטבע, שבאים לקדש את העולם מעל גשמיותו (שנברא בשבוע הבריאה) ועוד שהמשכן הועמד סופית (ולא פורק) ביום השמיני למילואים. ואילו קהת לא קיבלו שוורים ועגלות כיון שהם סוחבים הכול בעצמם, כנגד שהקדושה במשכן (ובעולם כולו) מתגלת ע"י בנ"י, מכוח חיבור למהותנו-לנשמה היהודית שבנו שהיא חלק אלוק, ולכן סוחבים רק עלינו מדבקותנו בה'.