הלכות קידוש החודש ג' - הרמב"ם היומי
נכתב על ידי הרמבם היומי, 12/4/2018
הגעת העדים והודעת הקידוש
עדים שראו את הלבנה בחידושה, ויכולים להגיע לבית הדין במהלך הלילה או היום, הולכים ומעידים. אבל אם היו רחוקים, ולא יספיקו להגיע עד שתחשך, לא ילכו להעיד, משום שממילא החודש יתעבר.
עדות החודש דוחה את השבת ובזמן המקדש היו מחללים את השבת על כל החודשים, כדי שידעו מתי להקריב קרבן מוסף, אך לאחר החורבן מחללים רק על תשרי וניסן כדי לקיים את המועדות בזמנם.
כשהיו מעברים את החודש, היו עולים לפחות עשרה אנשים, קודם עלות השמש של יום 31 (שנקבע כראש חודש), ועושים סעודה.
בתחילה היו נוהגים שלאחר שקידשו בי"ד את החודש, היו מדליקים מדורות על ההרים, כדי שידעו הרחוקים. אולם לאחר שקילקלו הכותים והשיאו משואות להטעות את העם, התקינו שישלחו שלוחים להודיע לרבים על מועד קביעת ראש החודש.
השלוחים יוצאים רק על חודשים שיש בהם מועדות, כדי שידעו העם את הזמן המדויק של המועדות. לפיכך יוצאים על ניסן (מפני הפסח), אב (מפני התענית), אלול (מפני ראש השנה), תשרי (מפני יוה"כ וסוכות), כסלו (מפני חנוכה), אדר (מפני הפורים), ובזמן המקדש היו יוצאים גם על אייר (מפני פסח קטן).
עדים שנתאחרו: פעמים שמורים לבטל עדותם, כגון שהמועד עבר או שנתקדש החודש (כמפורט בפרק). ופעמים שאף מבטלים עדותם.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
