ליקוט מביאור הנצי"ב לפרשת ויחי
לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת ויחי
מז,כח: ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה
שנה: מדוע לציין שחי במצרים 17 שנה, הרי ידוע שהגיע בגיל 30 ומת בגיל 147?
הנצי"ב: "פירוש 'ויחי יעקב' שהיה חי חיים טובים ומתוקנים, מה שלא
הורגל כזה בארץ ישראל. ומיעקב אבינו סימן לבניו, שעיקר חיותם ורוב השנים יהיו
בגלות, ועוד היה סימן שכל זמן שיחפצו להיות בגרות יחיו בטוב". הנצי"ב לא
חווה את השואה ונִבָּא מהבנתו בלבד. וממשיך הנצי"ב ונותן טעם למעלת החיים
בגולה: "ה' גילה לאברהם אבינו אשר נוצרו בניו להיות לאור לגויים, וזה אי אפשר
רק כשהם מפוזרים בגלות". כך מנעו רבנים רבים וטובים את הצלתם מבעוד מועד של
מיליוני יהודים מהשמדתם בשואה.
מח,יט: ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו:
כיצד באה לידי ביטוי גדולת אפרים ממנשה? הנצי"ב: "גדעון הבא
ממנשה לא היה גדול בתורה ... מה שאין כן יהושע (משבט אפרים) עד שלא (גם
כאשר לא) הנהיג את הדור היה גדול מאד בתורה, אבי תורה שבעל פה בזמנו,
וממילא היה גדול על כל ישראל". גדולה היא תורה, תורה היא גדולה.
מט,ט: גור אריה יהודה, מטרף בני עלית:
מדוע נמשל יהודה דווקא לאריה ולא לחיות טורפות אחרות כגון נמר ודוב? הנצי"ב:
"לאריה יש תכונה מיוחדת, אם רואה אדם שנושא צלם אלוהים – ניחת (מפחד) הוא
מלפניו ושב לאחור ... ואמר יעקב שבחו של יהודה, דאפילו בעת שברצונו להרוג איזה
איש, מכל מקום כשמגיע לאדם שהוא 'בני', עולה ממנו (עוזב אותו) ומשקיט רוחו, וזוהי
גבורה – לכבוש את יצרו". לדברי הנצי"ב האריה הוא טורף מוסרי, וכך הברכה
ליהודה, להרבות מוסר גם בעת מלחמה. מעניין.
מט,כב: בן פורת יוסף ... בנות צעדה עלי
שור: מדוע הבנות הולכות על החומה (שור)? הנצי"ב: "כל כך היה גבוה
בקומה ותואר פניו עד ש'בנות צעדה עלי שור' לראות אדם יפה כמוהו, זהו פשוטו
של מקרא". פשט – נחוץ להבנת הדברים כפשוטם.
נ,ד: וידבר יוסף אל בית פרעה ... דברו
נא באזני פרעה: מדוע יוסף זקוק למתווכים ולא יכול לדבר בעצמו אל פרעה?
הנצי"ב: "כי כל זמן שלא נקבר אביו הרי הוא בכלל אונן, ואינו ראוי
להתראות את המלך". תשובה פשוטה.
שבת שלום שבת של חיים טובים ושלווים,
גדולה בתורה, התחשבות בזולת הקדוש, זכייה לראות ביופי, וכיבוד הנפרים, מזל טוב
למעיינה ליום הולדתה התשיעי, לשקד לרגל הנחת התפילין לראשונה בחייו, לבנות המצווה
החמודות תמר ואסתר, ונאחל גם הצלחה בדרכו החדשה לרב בורשטיין המסיים בשבת זאת כארבעים
שנות רבנות בבית הכנסת בחובבי ציון בירושלים, אורן, בן וכו'.