וישלח - פרשת המקדש

השבטים לוי ושמעון

הרב ישראל אריאל שליט"א

 

דגל מחנה שמעון במדבר – העיר שכם

העיר שכם ומעשה שכם הפכו לסמל ולדגל לשבט שמעון. שכן, על דגלו של שבט שמעון, ציירו את העיר שכם, ועל הדגל הזה והמראה הזה התחנכו בני השבט קטנים וגדולים.

דגלי השבטים במדבר נעשו על דעתו של משה רבנו, כיצד יתכן שמשה נתן לשבט שמעון להניף דגל ועליו העיר שכם, כשיעקב אבינו מגנה את פעילותם של שמעון ולוי? ובהכרח, שמשה ראה בדגל שמעון ענין חינוכי, שיש לחנך עליו את בני הדור.

מסיבה זו זכה שמעון להמנות על הנשיאים המקריבים ראשונה במשכן, שכן, מעשיו לביעור הרע והזנות מן העולם במלחמתו בשכם, הם לרוח התורה והמקדש, כי גם במקדש נעשתה פעולה מיוחדת לביעור הזנות, שכן, אישה סוטה  נותנת את הדין על מעשיה במקדש(במדבר רבה יג, יט).

 

יעקב בוחר מכל השבטים בשבט לוי - כממשיך מסורת האבות לדורות

כך גם מתבארת שאלה גדולה. שכן, חיפש יעקב אחד מבניו אשר יהיה כממשיך מסורת התורה שקיבל מן האבות – אברהם ויצחק. לשם כך בחר בלוי כבן נבחר משאר הבנים, ולימדו תורה והעביר לו את כל מה שקיבל מן האבות.

כאן מתעוררת תמיהה, שכן חז"ל אומרים במדרש (בראשית רבה פ, י): 'ויקחו שמעון ולוי איש חרבו – בני שלש עשרה היו', נמצא, שיעקב לקח את לוי הצעיר – זה שיעקב מתרעם עליו על שהרג כל זכר בשכם – ודווקא לוי זה, נבחר כממשיך מסורת העברת התורה בישראל לדורות יבואו. איתו יושב יעקב שנים ארוכות ולומד תורה וממנה אותו כ'ראש ישיבה'  – הכיצד?

אולם לא בכדי נבחר לוי להיות ממשיך השלשלת לאברהם יצחק ויעקב, אלא כאמור לעיל, לוי הוא זה שחידש את המושג – 'עם ישראל', וש'כל ישראל ערבים זה בזה', והוא זה שהראה לעולם שהנה נולד ומופיע בעולם עם חדש – העם הנבחר.

לפיכך דווקא בגלל דבקותו בעם ישראל, ובגלל קנאותו לשם אלוקי ישראל, נבחר לוי להיות ממשיך מסורת התורה בישראל.

אכן, שבט  לוי ממשיך את מסורת התורה בישראל, והוא שעומד על המשמר ברגעים הקשים לישראל. וכגון בחטא העגל שם שבט לוי עובר משער לשער במחנה לטהר אותו מעובדי העגל. מקרבו קם פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, ומכה את זמרי על זנות בנות מואב. זה השבט המשרת לפני ה' במקדשו בכל הזמנים, זה גם השבט הלוחם את המלחמה ביוונים ומעלה אור חדש במקדש.

כי שבט לוי, הוא השבט בו נטועים כל היסודות החיוניים להמשך קיומו של עם ישראל לדורות.

וראה בספרנו 'הסנהדרין הגדולה' - שער שישי: 'שבט לוי – חברי הסנהדרין ומורי הוראה בישראל', שם נדונו הדברים בהרחבה.

 

 

שבת שלום