בס"ד

תולדות - פרשת המקדש

ויזרע יצחק בארץ ההיא

הרב ישראל אריאל שליט"א

"בפרשתנו, מסופר על יצחק: "ויזרע יצחק בארץ ההיא מאה שערים ויברכו ה'", ומבואר  ברמב"ם ש'יצחק הפריש מעשר'. מן הראוי לברר את המקום בו זרע יצחק, שכן התורה מציינת את המקום בפסוקים מפורשים.

לפי המתואר בבראשית (כד, סב) כשהגיעה רבקה מארם נהרים קיבל יצחק את פניה, והיה זה כשהגיע מבאר לחי רואי, ככתוב: 'ויצחק בא מבוא באר לחי רואי', ומסביר הרשב"ם: 'באותו היום שבא העבד, בא [יצחק] מבאכה של באר לחי ראי. שהרי יצחק יושב בארץ הנגב, ששם באר לחי ראי, כדכתיב [בראשית טז, ז. בבאר המים שם נגלה המלאך להגר]: על העין בדרך שור. וכתיב: ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור. ולפי שבא [יצחק] משם ביום ההוא, ולא היה יודע מה היו עושים פועלים שלו, [והלך לראותם] שהיו נוטעים גנות ופרדסים [סביב הבאר]'. מפירוש רשב"ם עולה, שיצחק המשיך את דרכו של אברהם אביו, כשהוא מחזיק במקומות בהם ישב אביו, והיה עושה את חניותיו בין קדש ובין שור, וכיון שנגלה המלאך להגר על המעין, פיתח יצחק שם גנות ופרדסים, ושם היה אחד ממקומות המושב של המשפחה.

מקומה של באר זו מתואר בדרך נוספת בבראשית (טז, יד): 'על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד'. מדברי התרגומים מתברר, ש'ברד' היא 'שור', שכך התרגומים מזהים גם את 'ברד' וגם את 'שור' עם השם 'חגרא'. וראה  מדרש שכל טוב (בראשית טז) המפרש את הפסוק 'הנה בין קדש ובין ברד - מזה סיפור הסדרה למדנו, כי ברד - זה שור. והתרגום מוכיח, כי שניהם קורא – חגרא'.

מתברר, כי התחנה הראשונה של ישראל כשיצאו ממצרים ועלו לחוף ים סוף היתה שור, ככתוב (שמות טו, כב): 'ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור', וסופם שמצאו במדבר זה מים. ומבואר בשמות רבה (כד, ד): 'מהו מדבר שור? אמר ר' יצחק: בזכות אברהם שדברתי עמו ואמרתי לו (בראשית טו): וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, שכתוב בו: וישב בין קדש ובין שור'.

הנה כיצד, מיד בתחנה הראשונה ליציאת ישראל ממצרים הם נכנסים לנחלה של אברהם ויצחק, ושם הם מרוים את צמאונם למים. כך קיים ה' את שבועתו לאברהם להוציא את בניו ממצרים, ובזכות שבועה זו חונים ישראל בנחלת אברהם ויצחק. שם נעשה להם נס המים במרה, ושם מקבלים הם עליהם מצוות ראשונות.

והדברים צריכים הרחבה. ראה מה שהרחבנו ב'אוצר ארץ ישראל', להסביר את ענינה של זריעה זו שהיתה למעשרות.

שבת שלום