הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב שלמה גורן זצ"ל
כ"א שבט תרע"ח - כ"ד חשון תשנ"ה
הרב היה מהלוחמים למען ארץ ישראל ומדינת ישראל, כן היה חבר
בהגנה ובלח"י ושימש כצלף במלחמה על ירושלים. הרב הרצוג יחד עם הרב מימון ניסו
לשכנע את הרב שיהיה הרב הצבאי של הצבא העברי והוא בתחילה סירב ולאחר לחץ נוסף קיבל
עליו את התפקיד בתנאי שימשיך לקחת חלק במלחמה.
הרב אירגן והכניס פקודות של כשרות ושמירת השבת בתוך הצבא הנוהגות עד היום וכן
דאג להביא לקבר ישראל חיילים שנהרגו במלחמת העצמאות ועסק אף בהתרת עגונות. במלחמת ששת הימים עבר הרב שלמה מהחזית המצרית לירושלים
וחבר אל חטיבת הצנחנים בדרך אל הר הבית והכותל המערבי. לאחר מלחמת ששת הימים מונה הרב
גורן לרב הראשי לישראל משנת תשל"ב (1972) ועד שנת תשמ"ג (1983) לצידו של
הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לאחר פרישתו מכהונת הרב הראשי לישראל, הקים
את ישיבת ה'אידרא' סמוך לכותל המערבי ונלחם בחזקה כנגד 'הסכמי אוסלו'.
הרב גורן פעל ללא לאות למען ירושלים והר הבית. מיד לאחר
מלחמת ששת הימים פתח מדרשה של הרבנות הצבאית סמוך להר הבית, הוא מינה מספר קצינים האחראים
על הר הבית, וכן ביצע מדידות מדוייקות של צה"ל על המתחם, על מנת למצוא מקומות
שהם מוסכמים לכל הדעות כמקום ללא חשש בכניסה אליהם, כדי שכל עמך ישראל יוכלו לעלות
להר הבית ולהתפלל שם. משה דיין הודיע לרב לפנות את המדרשה וכן את קציני הצבא בכדי להעביר
את השליטה לווקף, ולעומתו הרב ניהל מאבק ציבורי כנגד החלטה זו אך ללא הצלחה. בספרו
'הר הבית', הרב מתאר את הרגע שלאחר כיבוש הר הבית ואת המאבקים שהיו לו על מנת להוביל
לתפילה של יהודים בהר הבית, תוך כדי שהוא מראה את המקומות בהר הבית המותרים לכל השיטות.
בהיותו גאון בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ ובפרט בירושלמי, הרב הכניס שינוי בתפילת
נחם הנאמרת בתשעה באב, ומתאימה כל כך להיום: "ולישראל עמך נתתה נחלה, ולזרע ישורון
הורשתה. נערה, ד' אלוקינו, מעפרה, והקיצה מארץ דוויה, נטה אליה נהר שלום וכנחל שוטף
כבוד גויים".
הרב נפטר בתל אביב ליל שבת פרשת חיי שרה, כ"ד חשון
התשנ"ה (1995) ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים תנצב"ה.
