מאת: יונתן שטנצל

משנה ח

[*]שלשה דברים רבי אלעזר בןעזריה מתיר וחכמים אוסרין פרתו יוצאהברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה ביוםטוב ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהם רבייהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טובמפני שעושה חבורה אבל מקרצפין וחכמיםאומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין:

משנה ח

שלשה דברים

רבי אלעזר בן עזריה מתיר

וחכמים אוסרין

פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה

משנה מסכת שבתפרק ה משנה ד ולא ברצועה שבין קרניה פרתו של רבי אלעזר בןעזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים:

תלמוד בבלימסכת שבת דף נד עמוד ב וחדא פרה הויא ליה?והאאמר רב,ואמרילה אמר רב יהודה אמר רב: תריסראלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריהמעדריה כל שתא ושתא!- תנא:לאשלו היתה,אלאשל שכינתו היתה,ומתוךשלא מיחה בה -נקראתעל שמו.

,רש"ימסכת שבת דף נב עמוד א לנוי -שצובעה -וקולעה לנוי בין קרניהכמין קליעה מקרן לקרן,ואינו אוחזה בה.לשמר- שאוחזה בה.

רמב"םעל משנה מסכת שבת פרק ה משנה ד פרתו שלר' אלעזר בן עזריה,ר"ל שהורה כן לאשה שהיתה שכנתו.ואין הלכה כמותו מפנישדומה למשוי,ומטעם זה נאסר כל מה שנאסר.

תלמוד בבלימסכת שבת דף נב עמוד א .אמר (ליה)רבי ירמיה בר אבא:פליגי בה רב ושמואל:חד אמר:בין לנוי בין לשמר אסור.וחד אמר:לנוי -אסור,ולשמר -מותר.

וכמובן נפסק להלכה כמו חכמים

שולחן ערוךאורח חיים הלכות שבת סימן שה סעיף יז ולא ברצועה שבין קרניה,(נז)בין אם היא לשימור בין אם היא לנוי;

ומקרדין את הבהמהביום טוב

ישכל מיני סוגי טפילים זבובים, שנדבקים לבהמות,ועושות צרות צרורות.מי אמר שרק לאנשים יש צרות וייסורים גם לבהמות ואותם זבובים מוצצים את הדם של הבהמה, עכשיו יש סוגי זבובים קטנים וגדולים.

את הקטנים מסירים עם סוג של מסרק של ברזל וזה גורם לחבורה של דם לבהמה וזה נקרא מקרדין

וכ"שאת הגדולים שמסירים עם מסרק של עץ והואלא גורם לפצע ולדם

ואומררבי אלעזר בן עזריה שמותר להסירביום טוב וזה נקרא מקרצפין

ולמה סובר רבי אלעזרבן עזריה שמותר לחבול בבהמה ולגרום לדם?הרי זה איסור חובל?

תלמודבבלי מסכת ביצה דף כג עמוד א ורביאלעזר בן עזריה סבר לה כרבי שמעון,דאמר:דבר שאינו מתכוין מותר,וביןקרוד ובין קרצוף שרי

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף יא עמוד ב ן.ותניאאיזהו קידור ואיזהו קרצוף?קידור-קטנים,ועושיןחבורה.קרצוף-גדולים,ואיןעושין חבורה!

רש"ימסכת פסחים דף יא עמוד ב מקדרין-אשטרלי"ד+(צריךלהיות אשטרלי"ר)לסרק,לקרצף+.מקרצפין-כדפרשינן,בכליששיניו גסות ואינו עושה חבורה,דחובלבבעלי חיים אב מלאכה היא,קתנימיהת אבל מקרצפין -אלמאלא גזר מתוך שאדם בהול,אישרית ליה קירצוף -עבידקידור,לפישהטיט מכחיש את הבהמה ומצערה.

רמב"םעל משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ח ומקרדין,הוא הסרת הזבובים הקטניםהנתלים בירכי הבהמות ונעשה מקומן חבורהכשמסירין אותן.

רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד א ומקרדין -אישטריליי"ר+לסרוקסוס במסרק דק+,במגררת של ברזל ששיניהדקות ואף על גב דעביד חבורה.

ושוחקין אתהפלפלין ברחים שלהם

רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד א ברחים שלהן -כעין אותם שלנו.

אבלחכמים אוסרים לטחון פלפל חריף במכתשת שלטחינת התבלין,וקשה לי הרי למדנו בפרקהקודם שלשיטת בית הלל שתבלין מותר לטחוןבמדוח של אבן בגלל שתבלינים הם מפיגיטעם. משנהמסכת ביצה פרק א משנה ז [*]בית שמאי אומרים תבליןנדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרורובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוךשל אבן והמלח במדוך של עץ"

האםחכמים ובית הלל לא הולכים על אותו שיטהויש מחלוקת בין חכמים לבין בית הלל?

תלמוד ירושלמי(וילנא)מסכת ביצה פרק ב א"ראלעזר בי רבי צדוק פעם אחת אכל אבא אצלר"גוהביאו לפניו אינגירין ובתוכן פילפליןשחוקים כיון שטעמן משך ידו מהן אמר לו אלתחוש להם מערב י"טהן שחוקין ויעשה רבי צדוק כשוגג אצל רבןגמליאל ויאכל אלא שלא להתיר מלאכה על ידיר"ג:

שולחן ערוךאורח חיים הלכות יום טוב סימן תקד סעיף אואין שוחקין את הפלפלין ולא את החרדלבריחים שלהם,(ט)משום דהוי ג כעובדין דחול

רבי יהודה אומר

אין מקרדין את הבהמה ביום טוב

מפני שעושה חבורה

אבל מקרצפין

רמב"םעל משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ח ומקרצפין,הסרת הזבובים הגדוליםשאין עושין מקומן חבורה בעת הסרתן.

רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד א מקרצפים -במגררת של עץ ששיניה גסות,ואין עושה חבורה.

וחכמים אומרים אין מקרדין

אף לא מקרצפין:

תלמוד ירושלמי(וילנא) מסכת ביצה פרק ב אין מקרדין שלא יבואו לידי חבורה ולא מקרצפין שלאיבואו לידי תלישה