מטחנת פלפלין האם מקבל טומאה?
משנה ט
מאת: יונתן שטנצל
המשנהשלנו סוטה מנושא של יום טוב,אבל מאחר ועסקנו האם מותרלטחון במטחנה של פלפלין ביום טוב,מגיעה המשנה לדבר האםהמטחנה של הפלפלין מקבל טומאה,כמו שכותה המאירי מסכתביצה דף כג עמוד ב :”אמרהמאירי מתוך שביאר במשנה שלפניה עניןשחיקת הפלפלין נתגלגל במשנה זו להודיעדין ריחים של פלפלין לענין טומאה"
ומאחרומטחנת הפלפל בזמן המשנה הייתה בנוייהמשלושה חלקים בלבד,האם ברגע שחלק אחד נטמאאז כל החלקים האחרים גם נטמאים?או שכל חלק נחשב לכלי בפניעצמו של מטחנת הפלפל???.
שמסתכליםברמבם ברשי מבינים כי המטחנה הייתה בנוייהמשלושה חלקים:
החלק העליון היה מתכת שם היו יושבים הגרעינים של הפלפל החריף ושם טוחנים את הפלפל החריף.
החלק האמצעי שזה הנפה שעשויה מעץ שדרכה יורד האבקה.
החלק התחתון זה הכלי מעץ ששם שם נופלת מהכברה האבקה הטחונה.
המשנהשלנו מגיעה לדבר לגבי האם הכלי לטחינתהפלפל החריף שהוא מורכבת משלושה חלקיםמקבל טומאה?
רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד ב טמאה משום שלשהכלים -מקבלת טומאה על שם שלשהכלים,נפקא מינה דאי נמי אזל חדשמא מינה -טמאה משום אידך,ובגמרא מפרש לה.
תוספותמסכת ביצה דף כג עמוד ב משום שלשה כלים- פי'ואם נטמא זה לא נטמא זהאפי' בשעתמלאכה שהן כולן יחד הואיל וכל אחד ראוילמלאכה בלבדו ולא דמי למספרים של פרקיםואזמל של רהיטני דהתם הם מחוברים יותרבשעת מלאכה.
רמב"םעל משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ט והשמיענושכל חלק מאלו השלשה חלקים כלי בפני עצמוהוא ואפילו נפרד מן הכלל אינו שברי כליםאלא מקבל טומאה
לשוןהמשנה:
הרחים של פלפלין
טמאה משום שלשהכלים
משום כלי קבול
מסביררשי שלמרות שהכלי התחתוון לקבל אבקת הפלפלהוא מעץ ועץ אינו מקבל טומאה אבל זה נכוןרק בפשוטי כלי עץ,אבלמאחר ולחלק התחתון יש לו בית קיבול אז עץכן מקבל טומאה
רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד ב משום כלי קבול- שכליעץ שיש לו בית קבול הוא.
תפארת ישראל -יכין מסכת ביצה פרק במשנה ט מא)כלי קבול.הוא הארגז התחתון שעשוילקבל התבלין הטחונים:
ומשום כלי מתכות
רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד ב ועליונה -שמכתשין ושוחקין בה הפלפלין- טמאהמשום כלי מתכות,דמשום כלי עץ ליכא לטמויה,דפשוטיהן טהורין,אלא משום צפוי התחתון שהואעיקר,והעץ בטל אצלו.
ומשום כלי כברה:
מסביררשי כי הכלי האמצעי היה בנוי מעץ ואין לוכלי קיבול אלא סוג של מנפה את החלקיםהגדולים ומוריד את האבקה הטחונה למטה,ולכן אולי הייתי חושבשהכברה לא תקבל טומאה מאחר ואין לו כליקיבול,והרי פשוטי כלי עץ לאמקבלים טומאה
כמושלמדנו בשבת קכג:גמרא."אמאי?פשוטי כלי עץ הוא,ופשוטי כלי עץ אינן מקבליןטומאה!”
רש"ימסכת ביצה דף כג עמוד ב אמצעית -שהיא מקפת את המכבר,משום כלי עץ לא מטמאה -דאין קבולה קבול,אלא חכמים גזרוטומאה על הכברה משום ארוג,ואפילו אין המכבר של מתכתמטמאה משום כלי כברה,ושלנו שהיא של מתכת -ודאי טמאה משום פשוטי כלימתכות.
ואומר רשי אלאמשום צפוי התחתון שהוא עיקר,והעץ בטל אצלו.
תוספות מסכתביצה דף כג עמוד ב ולא נראה דלא שייך ארוג במעשה של עץ כי אם[בצמרופשתים ונראה לפרש]בכברהשל סלתות דקאמר בירושלמי כברות של סלתותטמאה משום שיש עליה תורת כלי שמקבלתהסובין שאינן יכולין לצאת דרך נקביםוהא דקאמר משום כלי כברה ולא קאמר משוםבית קיבול ה"קמשום תורת קבול כלי כברה דחשיב קבול שלהכדפי'.
תוספות רי"דמסכת ביצה דף כג עמוד ב ואינו נראה לידאין דין ארוג לכלי עץ כדתנן בפ'כ"זדכלים הבגד מטמא משום חמשה כלים השק משוםארבעה העור משום שלשה העץ משום שנים כליחרס משום אחד כלי חרס מטמא משום כלי קיבולמוסיף עליו העץ שהוא מטמא משום מושב מוסיףעליו העור שהיא מטמא משום אהל מוסיף עליוהשק שהיא מטמא משום ארוג מוסיף עליו הבגדשהיא מטמא משום שלש על שלש אלמא אין ארוגנוהג אלא בשק ובבגד ולא בעץ אלא אף על פישהיא עץ ואין קיבולו קבול כיון שהיא עושהמעשה כברה הוא חשוב כלי לקבל טומאה:
