זכירת הטוב / שיר מאת: אהובה קליין ©

הוא יהודי ירא שמים

נצר לאבותיו במצרים

בציווי פרעה עבדים

שבעו חיי מרורים.

באלוקים תמיד בוטח

את הטוב אינו שוכח

בחדרי ליבו זיכרונות

חרותים  בדם ודמעות.

בשעת הדחק אכסניה

כיפת גג והגנה

כעת ניצב בפתח ביתו

מזהה את ההלך בעינו.

כי איש מצרי לפניו

כברת דרך צעד ברגליו

נושא אליו עיניים

 מגיש לו פת ומים.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת כי תצא [חומש דברים]