שלום רב,

קראתי סיפור מאוד יפה בנושא: מזל, ונראים הדברים, ניתן לקרוא ביתר בהירות בעיתון בשבע תחת הכותרת סיפור לשבת, מומלץ לקרוא:

אברהם (אדוארד) ברנשטוק, נולד כשנה לאחר מלחמת העולם הראשונה בוורשה. הוא טעם מעט יהדות בבית סבו החסיד, אבל הוריו המשכילים התרחקו מדרך התורה.

בהיותו בן 24, החל להיכנס לעסק המשפחתי, מפעל טקסטיל בו יצרו עניבות. כאשר המסחר נחלש באזורם, אברהם החליט לנסות את מזלו באמריקה והפליג לשם. הוא הצליח במסחרו, השיג 'גרין-קארד', והציע לאביו לבוא גם הוא לארצות הברית. האב ביקש שבנו יחידו יחזור לוורשה לבסס את עסקם שם, ואולי לאחר מכן ייסעו לאמריקה. אברהם ציית לאביו וחזר. שבוע לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה. השערים ננעלו. אין יוצא ואין בא.

אברהם הצליח להישאר בגטו ורשה בכל שנות המלחמה. הוא היה מגולח ונראה כפולני מלומד, ובזכות זה ניצלו חייו. היה חבר במחתרת הפולנית והצליח להיכנס ולצאת מהגטו ולחלץ חמישה מקרוביו. הוריו ויתר בני משפחתו הושמדו.

כאשר הנאצים הפציצו את גטו ורשה לאחר המרד, אברהם היה בחוץ, ושמע פולני אומר לרעהו:

"חבל שהגרמנים מפציצים את הגטו והורסים הכל. הם היו צריכים להרוג את הג'וקים האלה, ולהשאיר לנו את הרכוש".

אברהם פנה, לראשונה בחייו, לקדוש ברוך הוא ואמר בסערה: "ריבונו של עולם, תראה איך הם מתייחסים לבני העם שלך!"

כעבור זמן מה היה המרד הגדול של המחתרת הפולנית. כל ורשה הופצצה ונחרבה על ידי הגרמנים. לא היו אז כמעט יהודים בעיר. אברהם, שהצליח להימלט לעיירה סמוכה, חש שקיבל מענה לפנייתו לקב"ה.

לקראת סיום המלחמה הורו הפולנים לא לתת לאברהם לצאת משערי פולין כשהוא בחיים. כאשר היה חבר במחתרת הפולנית, גנב מהם נשק והעבירו לפרטיזנים היהודים. הפולנים נפגעו מכך שיהודי רימה אותם ורצו להתנקם בו. היו לו שלושה שמות בדויים, שבהם השתמש בשנות המלחמה. הוא התלבט  איזה שם לומר בגבול כדי לא להיתפס, ובחר להופיע דווקא בשמו הרשמי 'אדוארד ברנשטוק'. כאשר עבר בגבול, ראה כי הפקח בודק אם שמו נמצא ברשימתהמבוקשים, והבחין בשלושת שמותיו הבדויים. שמו הרשמי לא הופיע, וכך ניצל.

בתום המלחמה אברהם לא ידע איך להמשיך בחייו. הוא ניסה לבנות מחדש את העסק בבלגיה. כשנה לאחר המלחמה, בעקבות מבוכתו הגדולה, הלך לאסטרולוג ידוע בבלגיה. האסטרולוג קרא את המפה שלו לפי פרטי לידתו ואמר: "יש לך טעות בפרטים שמסרת לי!"

"מה פתאום?! אין לי שום טעות. זה מקום הולדתי וזה התאריך והשעה שלי".

"לא יתכן. לפי הנתונים שמסרת לי, האדם הזה נהרג במלחמה!"

"מה פתאום נהרג?!", אמר אברהם, "אלה הפרטים שלי!"

"אם ככה", אמר האסטרולוג, "אז אתה יהודי!"

אברהם החוויר כסיד, לקח את רגליו והסתלק מהמקום, כשהוא מהרהר: במשך כל המלחמה חיפשו בנרות כל יהודי, ואף אחד לא העלה בדעתו שאני יהודי, והנה האסטרולוג הזה יודע...

הדבר הזה הדליק אצלו ניצוץ.

הוא הגיע לצרפת ופנה לאחד האסטרולוגים הגדולים בעולם כדי ללמוד את האסטרולוגיה על בוריה. בשיעור האחרון נבחנו התלמידים. כל תלמיד לקח נתונים מאדם מוכר לו ובנה מפה אסטרולוגית. אברהם החליט לערוך את המפה של עצמו. הוא ערך את המפה שוב ושוב, אך לשווא. לפי הנתונים הוא היה מת... הוא ניגש למורה הדגול והראה לו את ניסיונותיו. המורה התבונן, ערך חישובים ואמר  בהחלטיות: "האדם הזה מת!"

"אבל אני מכיר אותו אישית", טען אברהם מבלי לגלות שמדובר בו, "והוא לא מת!"

האסטרולוג הגדול אמר: "אם הוא לא מת, אז הוא יהודי. יש רק מקרה אחד שבו המפה לא משקפת את האדם, במקרה שמדובר ביהודי".

אברהם הבין שיש ביהודי משהו שמעל הטבע. בתום הקורס התחבר לרב שניאורסון בצרפת, שהקים ישיבה לפליטים לאחר השואה. בתחילה לא היה מקום לינה עבורו, והוא הסתפק בספסל שמצא במסדרון.

כך החלה התקרבותו ליהדות. אחרי שנים הוא עלה לארץ כיהודי מאמין והגיע לישיבת חב"ד בלוד. הוא התחתן בגיל 49 עם רחל, עולה מצרפת, והביא חמישה ילדים יראי שמיים, זכה לחתן את כולם ולראות נכדים. תמיד נהג לומר לצאצאיו כי בעת צרה על היהודי לעשות משהו מעל הטבע והרגילוּת שלו, כדי שהקב"ה יעשה משהו מעל הטבע ויושיעוֹ.

בערוב ימיו חלה אברהם. בליל שבת היו לצד מיטתו בבית החולים שני בניו, זאב ושמואל, שסעדו אותו. הבנים אכלו את סעודת ליל שבת, ושוחחו ביניהם. הם דיברו ביניהם על כך שה'בן איש חי' כותב בספרו 'בן יהוידע' על המזלות של החודשים. אביהם שמע את המילה 'מזל' בוקעת מפיהם, נשא את עיניו למרום ואמר לבניו: "אין מזל לישראל!"

אלה היו מילותיו האחרונות. למחרת בבוקר החזיר את נשמתו לבוראו.

מתוך עיתון בשבע

http://www.inn.co.il/besheva/article.aspx/10296